- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
- מתחיל חוט שי למורא
- תאריך התחלה
- הודעות
- 117
- תודות
- 331
- נקודות
- 56
- הודעות
- 124
- תודות
- 439
- נקודות
- 56
- הודעות
- 193
- תודות
- 721
- נקודות
- 95
אם כוונתך למצווה צ"ו שצוטטה לעיל
אין מדבריו אף ראיה, הרמב"ם רק נתקשה מה הוא הציווי שנצטווינו בדיני טומאה וטהרה, הרי אין איסור להיטמא ואין חיוב להיטהר.
וע"ז תי' שאע"פ שאין ציווי מעשי במצוות הנ"ל, מ"מ דינים אלו נוספו לדיני התורה ושייך למנותם במניין המצוות שכן יש להם השלכות מעשיות (אכילת קודש וביאת מקדש וכיוצ"ב) והם נמנים כעוד חוקים המכתיבים את סדר החיים היהודי.
אין מדבריו אף ראיה, הרמב"ם רק נתקשה מה הוא הציווי שנצטווינו בדיני טומאה וטהרה, הרי אין איסור להיטמא ואין חיוב להיטהר.
וע"ז תי' שאע"פ שאין ציווי מעשי במצוות הנ"ל, מ"מ דינים אלו נוספו לדיני התורה ושייך למנותם במניין המצוות שכן יש להם השלכות מעשיות (אכילת קודש וביאת מקדש וכיוצ"ב) והם נמנים כעוד חוקים המכתיבים את סדר החיים היהודי.
- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
ככל הנראה כונתך לכך שבכל מצוה שם כותב הרמב"ם "שצונו להיות הדבר טמא". ואתה מוכיח שהיות הדבר כטמא אינו אלא ציווי. ואם זה היה מציאות הרמב"ם היה צריך לכאורה לכתוב - שצונו לנהוג בדבר הטמא הדינים האלו, או שגילתה לנו תורה שהוא דבר טמא.
אבל זו אינה ראיה כלל, שהרמב"ם בסך הכל נצמד ללשון התורה, וכמפורש בפסוקים שוב ושוב "טמא יהיה לכם". וכונת הרמב"ם היא כמובן פשוטה וככונת הפסוקים, שצונו לנהוג בדבר כטמא, אלו הדינים הקבועים הנהוגים בתורה בדבר טמא.
ואם כבר היה מקום להוכיח הפוך מלשון הפסוקים ומהרמב"ם, שהלא כמה צריך לנהוג בדבר אם טומאה אינה משהו פשוט ומובן, אחר שהתורה אינה מסבירה בשום מקום מה הוא טמא. ואם טומאה הוא מושג פשוט ומובן אילולי הדין, לכאורה ע"כ שהוא מציאות, ויש לנהוג בדבר כטמא בגלל שהוא באמת טמא.
אלא שזה יש לדחות שהוא תואר ללכלוך, וכוונת התורה להחשיב את זה כלכלוך, ולהתרחק מזה בהתאם, עיין למשל רש"י סוטה ד:
וריב"ש ויקרא יא
ומו"נ ח"ג פמ"ז
ואכמ"ל.
נערך לאחרונה:
הוא התכוין לומר שאם טומאה זה מציאות, לא צריך ע''ז מצוה, אלא היה מספיק לומר שיש מצוה שכל מי שנוגע ב'טומאה' בינו כך וכך, וצריך ליטהר בכך וכך.
ואת דבריך לא זכיתי להבין. הרמב''ם כותב שיש מצות עשה לנהוג דינים טומאה, אם זו מציאות התורה לא מצוה על מציאות, התורה לא מצוה על כך ששור שנגח פרה זה נחשב ''מזיק'', אלא לדון בדיני הנזקים. אין מ''ע לחשב אדם פלוני למזיק, אלא מ''ע לדון בדיני המזיק.
- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
אבל איך נדע מה טמא ומה לא? לזה מפרטת התורה, במה צריך לנהוג כטמא.
ופשוט וברור שגם אם זה דין אין מ"ע נוספת על כך שהדבר טמא, וא"כ הרמב"ם היה צריך למנות זאת כב' מצוות. אלא כוותו לנהוג בדבר כטמא וכמו שביארנו.
התורה כוללת את כל הדינים במשפט כללי - טמא יהיה לכם, יש לנהוג בדבר כבדבר טמא שיש להתרחק ממנו בכל מיני הרחקות, ומה הם ההרחקות - מפורט לאחר מכן או לפני"ז.
מכיון שהרמב"ם מונה את כל אלו כמ"ע אחת, הוא כותב בכותרת את הכלל ולא את הפרטים. ועיין, מיד לאחר מכן כותב הרמב"ם: "ומצוה זו כוללת -"
נראה לי שכוונתו היתה לומר שאל''כ לא היינו צריכים מצוה מיוחדת לכל מין ממיני הטומאה, אבל אחשוב ע''ז שוב, ובל''נ אדבר איתו ע''ז בקרוב
- הודעות
- 170
- תודות
- 461
- נקודות
- 46
ודאי שצריך. לכל "מין ממיני הטומאה" יש דינים אחרים וסוגים שונים של הרחקות.
תסביר את עצמך
- הודעות
- 88
- תודות
- 352
- נקודות
- 46
אפשר לצרף לכאן? תודה
- הודעות
- 88
- תודות
- 352
- נקודות
- 46
זה?
הרמב"ן (דברים יד, ג) וז"ל: "וטומאת המצורע לא תדבק בחיה, שאין בעלי חיים בבהמה ובעוף מקבלים טומאה בנוגעם במת או בשרץ, אבל השחוטה שראויה לקבל טומאה ידבק בה רוח הטומאה הפורחת מן המצורע ואיננה טהורה, והיא בכלל תועבה כי אכילתה נתעבת".
האם טומאה היא מציאות אמיתית? | בית המדרש – דיונים תורניים
זכורני, שראיתי בשם החזון איש, שהוכיח שטומאה היא מציאות אמיתית, ולא רק דינים גרידא. דהרי בשני בניסן נשרפה הפרה, כמבואר ברש"י מגילה כט. בשם הירושלמי, ולכאורה לפני זה לא נאמרה כלל הלכות טומאה וטהרה. וכתיב, ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם', ובגמ' סוכה כה:, אותם אנשים מי היו, נושאי ארונו של יוסף...
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,885
- נקודות
- 695
בס"ד פרסמתי מאמר בנושא.
רק חשוב לי להבהיר כי תכלית המאמר א. להתעמת עם הגישה הרואה בטומאה מציאות פיזית ממשית, ומנגד לא להסתפק בטענה השטחית שהדבר אינו נראה בעין או בכלי מדידה (שכפי שהוסבר במאמר, זה לא מהווה דחייה מספקת). ב. נסיון לנתח את הצדדים השונים בהבנת מהות הטומאה, ולא לעסוק בדקדוקי לשון גרידא. ולכן גם אם אפשר לפרש את לשונות הראשונים לכיוונים שונים, אבל הצדדים הידועים יש להם די והותר מקורות או לפחות מצדדים כדי שנזדקק לנסות להסביר אותם מבחינה לוגית. (ולמרות זאת, הבאתי ציטוטים מהראשונים רק כדי להדגים היתכנות לכל צד. ואדרבה אם יש צד לפרש בכיון שונה את לשונות הראשונים עדיף להמשיך את הדיון באשכול דנן).
מהות הטומאה - מציאות רוחנית, הגדרה משפטית או מציאות פיזית
במאמר הזה ב"ה נדון בחקירה המפורסמת, האם הטומאה היא מציאות רוחנית, כלומר, כוח ממשי (ברובד הרוחני) שקיים בעולם והתורה רק חושפת אותו בפנינו, או שהיא הגדרה משפטית כלומר, סטטוס הלכתי שהתורה מחילה על החפץ. ולכאורה היה ניתן להעלות צד שלישי. טומאה זו מציאות פיזית שהתורה קבעה וכמו שיתבאר בהרחבה.
הצעת...
- נדיב לב
- הערות: 8
- קטגוריה: נושאים נוספים
רק חשוב לי להבהיר כי תכלית המאמר א. להתעמת עם הגישה הרואה בטומאה מציאות פיזית ממשית, ומנגד לא להסתפק בטענה השטחית שהדבר אינו נראה בעין או בכלי מדידה (שכפי שהוסבר במאמר, זה לא מהווה דחייה מספקת). ב. נסיון לנתח את הצדדים השונים בהבנת מהות הטומאה, ולא לעסוק בדקדוקי לשון גרידא. ולכן גם אם אפשר לפרש את לשונות הראשונים לכיוונים שונים, אבל הצדדים הידועים יש להם די והותר מקורות או לפחות מצדדים כדי שנזדקק לנסות להסביר אותם מבחינה לוגית. (ולמרות זאת, הבאתי ציטוטים מהראשונים רק כדי להדגים היתכנות לכל צד. ואדרבה אם יש צד לפרש בכיון שונה את לשונות הראשונים עדיף להמשיך את הדיון באשכול דנן).
בית היין
ספרי הגרח"י שרייבר שליט"א | אוצר הספרים
אפשר להעלות כתבים ושיעורים של ר' יוסל שרייבר?
forum-otzar-hatorah.co.il
ספרי הגרח"י שרייבר שליט"א | אוצר הספרים
איך פותחים את הקובץ? באמצעות תוכנה שפותחת קובץ זיפ. תוריד אחת מהם. https://www.7-zip.org/download.html https://www.win-rar.com/download.html
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 88
- תודות
- 352
- נקודות
- 46
באיזה עמוד הבינה להשכיל מדבר על זה?בית היין
בינה להשכילספרי הגרח"י שרייבר שליט"א | אוצר הספרים
אפשר להעלות כתבים ושיעורים של ר' יוסל שרייבר?
ספרי הגרח"י שרייבר שליט"א | אוצר הספרים
איך פותחים את הקובץ? באמצעות תוכנה שפותחת קובץ זיפ. תוריד אחת מהם. https://www.7-zip.org/download.html https://www.win-rar.com/download.html
- הודעות
- 88
- תודות
- 352
- נקודות
- 46
האם הרמב"ן אמר את זה בהסתמך על חכמת האומות בזמנו? כי היום מוכח שזה לא כך וצ"ע.
באשכול צוטט על נדה היכן הוא כותב על ממזר?
רמב''ן בקידושין ע''א
וא"ת וכי מצו' לא יבא תבטל לא שתעקר אלא נוהגת היא כל ימות המשיח אלא הוראת שעה לממזרים שהיו בדורות שיכשרו.
וביארו דכוונתו שיכשרו ע''ד רפואה לחולי, דהרי מתורף דבריו משמע שאילו היו ממזרים לאחרי רפואה זו, לא היו מטהרים, ורק הוראת שעה זו מטהרת.
וא"ת וכי מצו' לא יבא תבטל לא שתעקר אלא נוהגת היא כל ימות המשיח אלא הוראת שעה לממזרים שהיו בדורות שיכשרו.
וביארו דכוונתו שיכשרו ע''ד רפואה לחולי, דהרי מתורף דבריו משמע שאילו היו ממזרים לאחרי רפואה זו, לא היו מטהרים, ורק הוראת שעה זו מטהרת.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אבריימי
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אי"ש צעיר
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אליהו נחמן
- אלעזרי
- אם היו
- אמרי שפר
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- אפרים זינגר
- ארז בלבנון
- אריק
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבאר
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- הפורט התשיעי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וישמחו בי חברי
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד צורבא
- חדוותא דליבא
- חדושא
- חוקר תורני
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יוסף ברנדויין
- יוסף גליקמן
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- יש לחקור
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למדן צעיר
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נעם
- נפקא מינא
- נפשי חמדה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עבדא דקב"ה
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קונחם
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רכזניק
- רפאל ממודיעין
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקדן וחוקר
- תולדות
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר