החזו"א [סימן קמח] תירץ כי כיבוד אב אינו נופל על נתינת ממון. ואפשר שכוונתו דהוי מצוה בן אדם לחבירו, ואינה דומה לצדקה שגוף המצוה הוי נתינת ממון, דבכיבוד אב אין גוף המצוה נתינת ממון אלא מעשה הכיבוד.
השאלה היא האם המחלוקת אי משל אב או משל בן היא שאלה עד כמה אדם חייב להשקיע עבור מצווה זו, או שהשאלה היא בסוג וצורת הכיבוד המתחייב כלפי אב, והאם סוג הכבוד הזה זוקק גם להוציא הוצאות או לא, כלומר שהצד שמשל אב הוא שלהוציא הוצאות על זה הרי יוצא מגדרי הכיבוד המבוקש ואינו בכלל המצווה כלל.
אמנם בזה לא ייושב אלא הקושיא הראשונה אבל לא מה שהיטיב להקשות הרב @אברך מישיבת מיר אמ"ד משל בן דמ"ש משאר מצוות עשה שאינו מחוייב יותר מחומש. אך בזאת יש לומר דאה"נ ואינו מחוייב אלא עד חומש, ומהיכי תיתי ללמוד מהאמור שצורת המצווה היא 'משל בן' שחייב אף ביותר מחומש.