לכאורה מאי שנא דכיבוד אב משל אב הלא מחויב להוציא חומש מנכסיו בכל המצות?
הנה השאלה מתחלקת לב' חלקים.
א' למ"ד משל אב אמאי אין צריך להוציא ממונו חומש ככל המצוות.
ב' למ"ש משל בן מה החילוק משאר מצוות שצריך להוציא רק חומש.
 
הנה השאלה מתחלקת לב' חלקים.
א' למ"ד משל אב אמאי אין צריך להוציא ממונו חומש ככל המצוות.
החזו"א [סימן קמח] תירץ כי כיבוד אב אינו נופל על נתינת ממון. ואפשר שכוונתו דהוי מצוה בן אדם לחבירו, ואינה דומה לצדקה שגוף המצוה הוי נתינת ממון, דבכיבוד אב אין גוף המצוה נתינת ממון אלא מעשה הכיבוד.
ב' למ"ש משל בן מה החילוק משאר מצוות שצריך להוציא רק חומש.
המרחשת [ח"א סימן מג] מבאר דלמ"ד משל בן על כרחך צ"ל דסבירא ליה דמצות כבוד או"א חמורה משום שהוקשה לכבוד המקום וע"כ הוא מחוייב לבזבז כל ממונו.
 
לכאורה מאי שנא דכיבוד אב משל אב הלא מחויב להוציא חומש מנכסיו בכל המצות?
השאלה היא האם המחלוקת אי משל אב או משל בן היא שאלה עד כמה אדם חייב להשקיע עבור מצווה זו, או שהשאלה היא בסוג וצורת הכיבוד המתחייב כלפי אב, והאם סוג הכבוד הזה זוקק גם להוציא הוצאות או לא, כלומר שהצד שמשל אב הוא שלהוציא הוצאות על זה הרי יוצא מגדרי הכיבוד המבוקש ואינו בכלל המצווה כלל.
אמנם בזה לא ייושב אלא הקושיא הראשונה אבל לא מה שהיטיב להקשות הרב @אברך מישיבת מיר אמ"ד משל בן דמ"ש משאר מצוות עשה שאינו מחוייב יותר מחומש. אך בזאת יש לומר דאה"נ ואינו מחוייב אלא עד חומש, ומהיכי תיתי ללמוד מהאמור שצורת המצווה היא 'משל בן' שחייב אף ביותר מחומש.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון