• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
איני יודע שנים, אבל כאשר הודח ר"ג ומינו את ר"א בן עזריה וכו' רשב"י היה רק "תלמיד" (ברכות כח) וניתן לחשבן אולי לפי"ז
וראיתי בדורות הראשונים שמתארך את תקופת יבנה לחמש שנים אחרי החורבן. (כמדומני שהוא חלוק בזה על החורקים)
 
נערך לאחרונה:
אך הוא מוסמך הרבה יותר מהם, הוא בשונה מרבים אחרים היה ת"ח בהקיף עצום, ועשה עבודה מאוד רצינית המבוססת על חז"ל.
פשיטא. לא לחינם כתבתי ב"שגיאת כתיב"

אם כי שתקוותי שאכן הבנתי את דבריו נכון ללא העיון המספק.

בויקפדיה כתוב שרשבי נולד חמישים שנה אחרי החורבן, זה לכאו' לא הגיוני בהתחשב בכך שהיה תלמיד רבי עקיבא שלפחות לחלק מהדעות נהרג חמישים ושתים שנה אחרי החורבן... (ראה באשכול תלמידי ר"ע לפני החורבן או לאחריו? )
 
יש למאן דהו ידע/ראיות בנידון?
בפשטות אחרי החורבן נולד [זכור לי שזה מובא במפורש אבל אני לא מוצא]
בכל אופן נעשה חשבון קצר
תלמידי ר"ע נפטרו אחר החורבן, ורק אז הלך לרבותינו שבדרום...
רשב"י נהיה תלמיד של ר"ע בגיל צעיר מאד וכשסמכו, לא קיבלו זאת חביריו מפאת גילו הצעיר כמובא ביפה עינים בסנהדרין יד. אהא דר"מ ור"י בן בבא
ר"ע 40 שנה היה בור, ארבעים שנה שימש חכמים, וארבעים שנה הנהיג את ישראל (סיפרי וזאת הב' שנז)
ובתולדות תנאים ואמוראים כתוב שנולד נ"ב שנה קודם החורבן
מכאן הכל פשוט
הבית נחרב רק כאשר היה באמצע ללמוד, ואפילו לא היו לו תלמידים
רק אחרי למעלה מארבעים שנה הוא הכיר את רשב"י - שהיה צעיר מאד!
 
נערך לאחרונה:
איני יודע שנים, אבל כאשר הודח ר"ג ומינו את ר"א בן עזריה וכו' רשב"י היה רק "תלמיד" (ברכות כח)
בתוספות (שבת נד ב ועוד) מובא לגבי מעשה זה

דע"כ לא היה בשעת חורבן הבית לכל היותר כי אם בן י"ד או ט"ו שהרי רבי יוחנן בן זכאי משך נשיאותו אחר החורבן שנה או שנתים דכמה תקנות תקן אחר החורבן כדתנן משחרב בהמ"ק התקין רבי יוחנן בן זכאי ואחריו ר"ג היה נשיא שנתים או ג' קודם שמינו רבי אלעזר בן עזריה כדאמר בפרק תפלת השחר (דף כז:) אשתקד צעריה לרבי צדוק וקודם לכן צעריה לרבי יהושע על תקנת המועדות וכשהעמידוהו נשיא היה בן י"ח שנה כדאמר התם הרי בשעת החורבן היה בן י"ד או ט"ו לכל היותר

אמנם, לפי מה שתי' שם התוס' יתכן וניתן לאחר מעשה זה אף יותר.
והדבר תלוי בשאלה, שאם אכן היה ראב"ע בזמן הבית, הרי שלא ניתן לאחר מעשה זה יותר משנים בודדות לאחר החורבן.
אמנם אם מה שכתוב שהיה מעשר מעדרו היה שלא בפני הבית, או שקודם גזירה הוה, או שמעשר היינו למלך, א"כ אין הכרח ברור מזה לזמן מעשה זה​
 
תלמידי ר"ע נפטרו אחר החורבן, ורק אז הלך לרבותינו שבדרום...
איני יודע דרך להכריע בוודאות בשאלה זו כרגע, וכבר הראוך מקום שדנו בזה בארוכה
רשב"י נהיה תלמיד של ר"ע בגיל צעיר מאד וכשסמכו, לא קיבלו זאת חביריו מפאת גילו הצעיר כמובא ביפה עינים בסנהדרין יד. אהא דר"מ ור"י בן בבא
איני יודע מה נחשב גיל צעיר לענין הסמיכה, אמנם מצינו שראב"ע מונה לראש הסנהדרין בגיל י"ח, ובוודאי שנסמך קודם לכך.
ר"ע 40 שנה היה בור, ארבעים שנה שימש חכמים, וארבעים שנה הנהיג את ישראל (סיפרי וזאת הב' שנז)
וכבר הראו, שבמשך 40 שנות שימוש החכמים היו לו כ"ד אלף תלמידים
ובתולדות תנאים ואמוראים כתוב שנולד נ"ב שנה קודם החורבן
דומני שנפלה טעות והכוונה שנפטר נ"ב שנה לאחר החורבן, ויש שאחרוהו מעט, אך דומני שאין מי שאיחר זמנו שנולד מ'נ"ח' שנה קודם החורבן.

רק אחרי למעלה מארבעים שנה הוא הכיר את רשב"י - שהיה צעיר מאד!
למעלה מארבעים שנה אחר החורבן? גם לחשבונך אינו מובן איך הגעת לזה.
נניח שהיה בן נ"ב בזמן חורבן הבית, מהיכן שמעשה דרשב"י לא היה מכלל ארבעים שנה בהם שימש את החכמים?
הרי אף לדבריך, כשחזר לביתו לאחר כ"ד שנות לימוד (ולכאו' לחשבונך היינו י"ב שנים אחר החורבן, או מעט יותר) כבר היו לו אותם כ"ד אלף תלמידים , ומנין לאחר את רשב"י בעוד כ"ח שנים ויותר?

בכדי להגיע ללמעלה מארבעים שנה, נצטרך לאחר את זמן רשב"י לאותם ארבעים שנה שבהם לימד רבי עקיבא... ועדיין היה ר"ע בן שמונים כ"ח שנים לאחר החורבן לחשבונך, ומדוע הוספת עוד י"ב?
ולכאו' גם את כ"ד אלף התלמידים, ואולי גם את י"ב אלף התלמידים שהיו לו לאחר י"ב שנה, האומנם?
 
אחד מ"אנשי מירון כתב לי פעם על רשב"י כך:
(לא בדקתי מקורות, אבל הוא אחד שמונח רבות בחיי ותורת רשב"י)


רשב"י נולד לפני חורבן הבית, שנחרב בשנת ג'תתכ"ח
רשב"י למד ביבנה כ"תלמיד אחד" בשנת תתל"ז בערך, עדיין מצעירי הישיבה
רע"ק נהרג בשנת תת"פ או תתפ"ב לכל המאוחר.
רבותינו נכנסו לכרם ביבנה, ורשב"י גינה את הרומאים בשנת תתפ"ו, ואז ברח למערה
ויצא לראשונה כשמת מלך רומי בשנת תתצ"ח
וישב שנה נוספת ויצא מהמערה בשנת תתצ"ט
ואז נתלכדו אליו חברי האדרא, ועשה את האדרא דבי משכנא ביער הבעש"ט, בשנת תתק"א בערך
ולמד כמה שנים נוספים ומשוער תתק"ה עשה את האדרא רבא בנחל קדיתא - "ביר אל שיך"
וביומו האחרון- משוער עד שנת תתק"י - עשה את האדרא זוטא בביתו, בהר שמאי, מול מירון, ליד הישיבה הקדושה שלמד שם עם תלמידיו התנאים, אבל רק חברי האדרא רבא הנותרים הורשו להיכנס לביתו ללמוד עמו בעת פטירתו, וכל השאר כולל רבי יהודה הנשיא שהיה בגיל 30 בערך (ואביו רשב"ג עדיין חי אך היה מבוגר מאד) נשאר בחוץ יחד עם שאר חכמי המשנה.

יוצא מכך שנסתלק בגיל 90 בערך, ויתכן להקדים כמה שנים את האדרא זוטא אולי לשנת תתק"ה שנסתלק בגיל 85 בערך
ויצא מהמערה כזקן מופלג מעל גיל 70 שנה!
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון