מויש

משתמש רשום
gemgem
הודעות
59
תודות
181
נקודות
40
אשתף תמיהתי עם חו"ר האוצר, על לשון הרמב"ם בהלכות גניבה (פ"א ה"ו):
"תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה". עכ"ל.

האם כוונתו כפשוטה, שתשלומי כפל אינם נוהגים בשור ושה?!
והרי פסוק מפורש הוא בפרשת תשלומי כפל (שמות כב, ג): "אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה, חיים שנים ישלם".
וברש"י שם ז"ל: "כל דבר בכלל תשלומי כפל, בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים, שהרי נאמר במקרא אחר: "על שה על שלמה על כל אבדה" וגו'. עכ"ל.
הרי לן שכל עצמו של מקרא זה אמור בשור ושה - לאפוקי תשלומי ד' וה', שאינו משלמם משום שלא טבחם ומכרם.

א"כ, בוודאי לא היתה כוונת הרמב"ם כפשוטה.
והיאך כתב לשון תמוהה כזו, שעה שהמגיד משנה אף מציין מקורו מהמשנה דריש מרובה (ב"ק סב ע"ב) - שם מפורש: "שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רו"ח בין בדבר שאין בו רו"ח, ומדת תשלומי ד' וה' אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד". ואילו הרמב"ם פירש זאת, לכאו', הפוך מכוונת המשנה. שבמקום לכתוב זאת כמיעוט במדת תשלומי ד' וה' שאינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד - בחר לכתוב זאת כמיעוט (שאיננו קיים, כאמור) במדת תשלומי כפל, אשר "נוהגת בכל חוץ משה ושור"...

אתמהה.
 
עיין כאן
 

קבצים מצורפים

יישר כוח,
ברוך שכיוונתי!
אעיין בע"ה.

נ.ב. מעיון בראשית דבריו, מעניין שהסתפק הרב המחבר בהקשותו כן רק מהמשנה, ולא ציין שהדבר מפורש בפסוק, כנ"ל.
אמנם במש"כ: "עוד איכא לעיוני בדברי הרמב"ם שהרי אף בשור ושה שטבחם ומכרם נוהג תשלומי כפל, שהרי מה שמשלם ד' וה', הוא צירוף של חיוב כפל, עם תוספת החיוב של ד' וה', ומדוע כתב הרמב"ם "תשלומי כפל נוהגין בכל, חוץ משה ושור"." - צ"ע, כי לכאורה אין זה פשוט כלל שזה הגדר במדת תשלומי ד' וה' (ודאי שלא לדעת הרמב"ם, אם אכן דעתו כפשוטה...) וראיתי כמה מקורות מהן נראה שאין זה הגדר.
 
פסוק מפורש הוא בפרשת תשלומי כפל (שמות כב, ג): "אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה, חיים שנים ישלם".
וברש"י שם ז"ל: "כל דבר בכלל תשלומי כפל, בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים, שהרי נאמר במקרא אחר: "על שה על שלמה על כל אבדה" וגו'. עכ"ל.
לא ציין שהדבר מפורש בפסוק, כנ"ל.
לגופו של עניין, אודות הנלמד מהפסוק:
הנה, פסוק מפורש זה (-"אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה, חיים שנים ישלם") - אומר דרשני.
כי במשנת 'מרובה' מפורש, כאמור, שמדת תשלומי כפל אינה נוהגת רק בשור חמור או שה - אלא גם בכל דבר שיש בו רו"ח, ואפי' בדבר שאין בו רו"ח (כפי שפירש רש"י עה"ת שם). ומן ההכרח א"כ, שהסיבה אשר בגינה אמרה כאן התורה דווקא "משור עד חמור עד שה" - ולא "על שור על חמור על שה על שלמה", כפי שאמרה פסוקים ספורים אח"כ - הינה על מנת לאפוקי טביחה ומכירה. כאמור לעיל:
שכל עצמו של מקרא זה אמור בשור ושה - לאפוקי תשלומי ד' וה', שאינו משלמם משום שלא טבחם ומכרם.
וצ"ב א"כ, מאי משמע בפסוק זה "חמור"? הלא לאפוקי שור ושה טבוחים או מכורים בא?!
ואם לאשמועי' שמדת תשלומי כפל נוהגת גם בכל דבר, בין שיש בו רו"ח ובין שאין בו רו"ח - הלא נאמר במקרא אחר: "על שה על שלמה על כל אבידה וגו' ישלם שנים לרעהו"?! (כלשו"ר שם)
 
אשתף תמיהתי עם חו"ר האוצר, על לשון הרמב"ם בהלכות גניבה (פ"א ה"ו):
"תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה". עכ"ל.

האם כוונתו כפשוטה, שתשלומי כפל אינם נוהגים בשור ושה?!
והרי פסוק מפורש הוא בפרשת תשלומי כפל (שמות כב, ג): "אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה, חיים שנים ישלם".
וברש"י שם ז"ל: "כל דבר בכלל תשלומי כפל, בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח חיים, שהרי נאמר במקרא אחר: "על שה על שלמה על כל אבדה" וגו'. עכ"ל.
הרי לן שכל עצמו של מקרא זה אמור בשור ושה - לאפוקי תשלומי ד' וה', שאינו משלמם משום שלא טבחם ומכרם.

א"כ, בוודאי לא היתה כוונת הרמב"ם כפשוטה.
והיאך כתב לשון תמוהה כזו, שעה שהמגיד משנה אף מציין מקורו מהמשנה דריש מרובה (ב"ק סב ע"ב) - שם מפורש: "שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רו"ח בין בדבר שאין בו רו"ח, ומדת תשלומי ד' וה' אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד". ואילו הרמב"ם פירש זאת, לכאו', הפוך מכוונת המשנה. שבמקום לכתוב זאת כמיעוט במדת תשלומי ד' וה' שאינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד - בחר לכתוב זאת כמיעוט (שאיננו קיים, כאמור) במדת תשלומי כפל, אשר "נוהגת בכל חוץ משה ושור"...

אתמהה.
ייש"כ,
לענ"ד, בפשוטו, הרמב"ם תפס לשון קצרה וכוונתו, "תשלומי כפל נוהגים בכל חוץ משור ושה" - שבהם משכחת שלא ישלם כפל, דהיינו כשטבחם ומכרם, וכל מה שממשיך זהו פירוש דבריו, "שהגונב את השור והשה וטבח או מכר", כלומר, חוץ משור ושה כאשר טבחם או מכרם, ולא רצה להאריך ולכפול לשונו בדבר המובן.
 
ייש"כ,
לענ"ד, בפשוטו, הרמב"ם תפס לשון קצרה וכוונתו, "תשלומי כפל נוהגים בכל חוץ משור ושה" - שבהם משכחת שלא ישלם כפל, דהיינו כשטבחם ומכרם, וכל מה שממשיך זהו פירוש דבריו, "שהגונב את השור והשה וטבח או מכר", כלומר, חוץ משור ושה כאשר טבחם או מכרם, ולא רצה להאריך ולכפול לשונו בדבר המובן.
עקרונית, כך אכן היה פשוט יותר לפרש כוונתו.
אלא שלשונו אינה מחוורת לפ"ז, שכן מה ראה לשנות להדיא מלשון המשנה ולכתוב הפוך?
אגב, מעיון קצר בקובץ שהעלה הרב @נהנה מקושיא טובה , נראה שהרב המחבר (שאיני יודע מיהו. את ספרו זה לא הכרתי) כן הסיק שהרמב"ם שינה מהלשון במשנה באופן מכוון.
 
אגב, מעיון קצר בקובץ שהעלה הרב @נהנה מקושיא טובה , נראה שהרב המחבר (שאיני יודע מיהו. את ספרו זה לא הכרתי) כן הסיק שהרמב"ם שינה מהלשון במשנה באופן מכוון.
הרב הכותב שם הוא גאון מופלא הן בנגלה והן בקבלה, ראש ישיבה ברכסים, יחיד שאני מכיר שהי' בקי גם בקבלה מראשי ישיבות שיש היום. אולי יש עוד אחד אבל מסתיר עצמו, והנ''ל לא הסתיר מתוך ספריו שהוציא בזה. עכ''פ הוא נפטר לבית עולמו לפני כמה שנים בודדות וחבל על דאבדין וכו'. סבל מאוד מאוד בסוף ימי שנותיו.
עכ''פ נידון זה כבר דשנו בו רבות בשנים קדומניות. ודברי המחבר הנ''ל היו ידועים לנו זה מכבר.
ולענ''ד למעי' היטב אזי לא מסיק כדבריו שהמשנה היפך דברי הרמב''ם אלא הם ממש כדברי הרמב''ם.
ומה שנראה לענ''ד שאמרנו בזה לפי מיעוט זכרוני הדל [ועתה איני מונח בסוגיא] ודומה במקצת לדברי המחבר הגאון הנ''ל, והוא כך.

אכן לשון המשנה הוא לא שתשלומי כפל נוהגת וכו' ותשלומי ארבעה וכו'.
אלא הלשון מדת תשלומי כפל ומדת תשלומי ארבעה וחמשה. יש כאן מדה של תשלום על מעשה גניבה.
הרמב''ם מבין אם כך, שמדה זו של תשלומי כפל שייכת בהכל כמו שכתוב במשנה אבל חוץ משור ושה שבהם המדה של תשלומי הגניבה הוא ארבעה.
דהיינו שבכל דבר ודבר אין תשלום על גניבה יותר מכפל בלבד, זה הוא המידה של התשלום המירבי על מעשה הגניבה.
אך בשור ושה התחדש מדה של תשלום אחר על גניבה והוא ארבעה וחמשה.
אלא שמעשה הגניבה בשור ושה המושלם הוא רק באם גם טבח או מכר, שזה הוא הגניבה המושלמת שיש בשור ושה ועל גניבה זו מדת התשלום עליה הוא ארבעה וחמשה. דהיינו הטביחה ומכירה זה המשך מעשה הגניבה ופשוט, שבכך הרחיק יותר את הדבר מבעליו.
והן אמנם אם רק יעשה גניבה בשור ושה ויתפס ישלם כפל, אך תשלום כפל זה הוא בתורת גניבה של חמור או כל ממון בעלמא, ואין זה מדת תשלומי גניבה של שור ושה, אלא מדת תשלומי כפל של שאר בעלי חיים שבהם זה הוא כל הגניבה ששייכת בהם ולא יותר.
אבל בשור ושה הגניבה שנאמרה בה היא על ידי טביחה ומכירה שבזה חדשה תורה שבהם כך היא הגניבה המושלמת ובהם יש מדה אחרת של תשלום על הגניבה שבהם והוא מדה של ארבעה וחמשה.
ואכן בפסוק שהוסיפו חמור בא לומר שאם רק נמצא בידו הגניבה בשור ושה כשהם חיים אזי תשלומי הכפל שבהם הוא ממש כמו בחמור בלבד ולא בתורת גניבה של שור ושה.
ולא כן אם טבח ומכר שאז הוי גניבה המיוחדת שהתחדשה בשור ושה שבהם המדה היא ארבעה וחמשה.
דו''ק היטב בכל זה כי הוא נפלא.
ויסוד הדברים שמעתי ממו''ר הגרז''ר זלזניק שליט''א.
 
לשון הרמב"ם בהלכות גניבה (פ"א ה"ו):
"תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה". עכ"ל.

האם כוונתו כפשוטה, שתשלומי כפל אינם נוהגים בשור ושה?!
והרי פסוק מפורש הוא בפרשת תשלומי כפל (שמות כב, ג): "אם המצא תמצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה, חיים שנים ישלם".
בפשוטו י"ל, דהפסוק מיירי בלא טבח או מכר.
 
עקרונית, כך אכן היה פשוט יותר לפרש כוונתו.
אלא שלשונו אינה מחוורת לפ"ז, שכן מה ראה לשנות להדיא מלשון המשנה ולכתוב הפוך?
אגב, מעיון קצר בקובץ שהעלה הרב @נהנה מקושיא טובה , נראה שהרב המחבר (שאיני יודע מיהו. את ספרו זה לא הכרתי) כן הסיק שהרמב"ם שינה מהלשון במשנה באופן מכוון.
בעצם הביאור הלזה בדברי הרמב"ם לכאו' עולה א"כ דבה"ת דטבח ומכר אין תשלום ד' וה' משום דין כפול פלוס ג', אלא הוא תשלום של ד' וה' בפנ"ע, וכעי"ז דייק הדרישה בדברי הטור (שנ), אך עי' בב"י שם מש"כ בזה. ועי' בדרישה שחידש דבכה"ג דטבח ומכר אזל ליה חיוב כפל. והוא דבר תימה.
אכן לענ"ד יש לדייק כן אף מדברי רש"י (ה,א ד"ה תחת נתינה) מש"כ גבי קראי דמיטב בכל כ"ד אבות נזיקין, עיי"ש דרש"י מייתי קרא גבי כפל וקרא גבי ד' וה', ואילו גבי קרן כתב רש,י דבכלל כפל הוא, ולכאו' יש להק' אמאי לא נימא ג"כ דכפל בכלל ד' וה', ולענ"ד מוכח מדברי רש"י הנ"ל דחיוב ד' וה' הוא מחייב חדש, שאינו קשור כלל לחיוב הכפל, ואכן צ"ע חיוב כפל להיכן הלך.
 
בגמ' ב"ק ע"ה קצת משמע לא כך שכתוב שמודה בגניבה ובאו עדים על טביחה פטור מחמישה כי יש לימוד מיוחד של ארבעה וחמישה ולא שלושה וארבעה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון