אבל גם לרב האי גאון היה תפילין כשיטת ר"ת
?? יש לך מקור? אדרבא כתוב באגרות הרמב"ם שפתחו תפילין של רב האי והיו בסדר של רש"י
לכאורה ממה נפשך מותר שהרי כל איסור מוקצה שלהם חל רק כשיכנס שבת לשיטת ר"ת שרק לר"ת הם מצווה
אבל לפני שיכנס זמן ר"ת לשיטת החולקים, הם אינם מצווה אף בחול וממילא מותר
ולפי"ז אדם שנזכר בבין השמשות שלא הניח תפילין שיניח ממה נפשך תפילין ר"ת שמצווה ספק יש כאן ועבירה אין
תפילין הם לכל היותר כלי שמלאכתו לאיסור (ולדעת פוסקים רבים אינן מוקצה כלל), וא"כ מותר לטלטלן לצורך גופו, והנידון כאן אינו מוקצה אלא הנחת תפילין אם מותרת שבת (וממנה נובע איסור מוקצה, דהיינו דאם אסור להניחן בשום פנים, הם נחשבים כלי שמלאכתו לאיסור).
והאיסור להניח תפילין בשבת הוא: א)משום בל תוסיף. ב)משום זלזול שבת. והנה איסור בל תוסיף הוא רק אם מתכוון לשם מצווה, ואם רגיל להניח תפילין של ר"ת בחול, ע"כ משום דמתנה שאם הלכה כר"ת הוא מניח לשם מצוה, ואם לאו אינו מתכוון למצוה, דבלא"ה אך בחול איכא בל תוסיף, וא"כ בשבת הדין שווה, דאם הלכה כר"ת הוא מניח לשם מצווה ועדיין לא נכנס שבת, ואם לאו אינו מתכוון למצוה, וליכא בל תוסיף (אבל כמו שהזכירו חברי הפורום, צאה"כ דר"ת ותפילין דר"ת לא תליא זב"ז). ואיסור זלזול שבת הוא מחלוקת הפוסקים, דאיכא מאן דס"ל דאין איסור כלל, כ"ז שמניחן שלא לשם מצוה, ואיכא מאן דאמר דבצנעא מותר בפרהסיא אסור ואיכא מאן דאסר בכל גווני (אם לא שמצאם ברחוב בביזיון, ע' סי' ש"א). ולפי זאת השיטה האחרונה א"א להניח תפילין דר"ת בבה"ש.
אגב, יש לשאול אותה שאלה בחול, כיון דאסור להניח תפילין בלילה.
ומ"מ לא הבנתי באיזה מקרה הרב מדבר, דאם הוא חושש בדרך כלל לצאה"כ דגאונים, מסתמא כבר קיבל שבת מזמן שקיעה הנראית, וזה נחשב קבלת שבת אף לדעת ר"ת, וא"א אז להניח תפילין לשום שיטה. ואם אינו חושש כלל לשיטת הגאונים, אינו צריך לממ"נ.
