ל"ג בעומר איך רשב"י אכל מהחרובים הרי הם אסורים בערלה

[אברך מישיבת מיר]

במעשה דרשב"י ור"א מבואר בגמ' בשבת דאיתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא. והוו משלחי מנייהו, ע"ש.

ראיתי בעלון מעדני אשר (אמור תשס"ז) שכתב להקשות איך אכל רשב"י מהחרובים הרי הם היו ערלה?

ותירץ א' דכיון שנברא בדרך נס אין בו איסור ערלה. ולפי זה אף בתרומות ומעשרות לא היו חייבים.

ב' הדרך אמונה (מע"ש ם"י ה"ו) תירץ עץ העולה מאליו הוה הפקר ולפיכך אין חייב בערלה והמערה ששהו בה רשב"י ור"א לא נתכוונו לזכות בה ולא היתה שלהם.

ג' אפשר שהעץ נעקר ממקום אחר עם האדמה והגיע לכאן ולפיכך אין בו איסור ערלה. אכן במהרש"א כתב שהוא טען פירות מיד משמע שלא הגיע ממקום אחר.

ד' היה פקוח נפש והותר להם אכילת אסור, אך דוחה את זה שלא מסתבר שיהי נעשה נס לאכילת איסור.

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד ראיתי שתירץ הדרך אמונה שם כמה תירוצים:

ה. דעץ זה הוי כעלה במקום טרשים שאין דרך בנ"א לזרוע שאינו חשוב עץ מאכל

ו. דעץ שנברא בנס אין בו כלל ערלה דהוי כאילו הועבר בגושיו מחו"ל דאין בו משום ערלת א"י, והכא נמי הובא בגושיו משמים שהרי מיד עשה פירות כעץ ישן,

ז. וגם אפשר דלא ינק כלל מהאדמה שהרי הי' מקום שאינו ראוי לזריעה ובנס עשה פירות אין זה מקרי יניקה מהארץ, ואף על גב דהנס עשה שינקו מהארץ מ"מ כיון שהארץ לא נשתנית ועץ אחר א"א לנטוע שם, ורק עץ זה נתן פירות ע"י נס, אין זה כדרך יניקה מן הארץ, ואין חייב בערלה, ומסתמא גם אין פירותיו חייבין במעשר ואין עליהן קדושת שביעית.

 

[יצחק א]

ואכתי צ"ע,
לכאורה יש לומר, שבאמת המתינו שנות ערלה, ובהתחלה היו מסתפקים מדברים אחרים שהיו סמוך למערה.

 

[חילך לאורייתא]

ואכתי צ"ע,
לכאורה יש לומר, שבאמת המתינו שנות ערלה, ובהתחלה היו מסתפקים מדברים אחרים שהיו סמוך למערה.

לחץ כדי לכווץ...

להגאון הרב @יצחק א שליט''א אפי' לתורץ שהקב''ה ברא העץ משום שלא הי' דבר להסתפק ולכן כתב ותירץ הגאון הרב @אברך מישיבת מיר שליט''א