נהנה מקושיא טובה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
711
תודות
2,840
נקודות
196
עיין בתוס' יומא נד: שכתב
1779115865689.png
צ''ב מהו כוונתו 'כלים', האם הכונה לכפית וכדומה, שהרי ודאי אין הכונה למנורה שכ''א עושה בביתו או למזבח? האם יש איסור לעשות כתבנית כל הכלי שרת, וכל מיני סוגי הכלים?
 
וזה חידוש
שהרי אפ' על הארון יש נידון אי יש איסור לעשות כתבנית ארון, שלא נזכר בהרשימה שהגמ' אומר רק תבנית מזבח שלחן ומנורה
הנה בדרך חכמה (בית הבחירה ז סקנ"ט) כתב כדברי כבודו שכל כלי שלא נתפרש בתורה מותר לעשותו. ולגבי ארון עם כרובים נקט (שם סקס"א) שאסור בשם התורא"שר"ה כ"ד ע"ב ולגבי מזבח פנימי נמי אסר (שם סקנ"ט) ולגבי מזבח החיון הביא דהמשךך חכמה הסתפק בזה.
ומה שכתב התוס' וכלים אולי הכוונה למנורה.
 
ומה שכתב התוס' וכלים אולי הכוונה למנורה.
יש''כ גדול על מה שהבאת
האם ר' חיים אומר פשט בתוס' שהכונה לכלים? או שזה פשט שלך
כי גם אני חשבתי בתחילה כן אבל שוב דחיתי שא''א לומר כן שהרי כוונת התוס' להוכיח דאם נימא דיש איסור גם שלא כמידת ארכו ורחבו של משכן א''כ אין לך אדם בונה בית שלחן וכלים, והלא אה''נ כ''א מחויב להדליק המנורה ויש לו מנורה אבל המנורה שלנו הלא י שלו שמונה קנים ולא שבע כמו במקדש, וא''כ פשוט דבשמונה קנים אינו כתבנית המנורה וא''כ שוב מהו הוכחת התוס' מהא דכל אדם יש לו בית שלחן וכלים,
יותר משמע דהכונה לכלים של מזלגות וכפית אבל זה חידוש לומר כן או על כלים של בישול וכדומה וזה חידוש גדול
 
יש''כ גדול על מה שהבאת
האם ר' חיים אומר פשט בתוס' שהכונה לכלים? או שזה פשט שלך
כי גם אני חשבתי בתחילה כן אבל שוב דחיתי שא''א לומר כן שהרי כוונת התוס' להוכיח דאם נימא דיש איסור גם שלא כמידת ארכו ורחבו של משכן א''כ אין לך אדם בונה בית שלחן וכלים, והלא אה''נ כ''א מחויב להדליק המנורה ויש לו מנורה אבל המנורה שלנו הלא י שלו שמונה קנים ולא שבע כמו במקדש, וא''כ פשוט דבשמונה קנים אינו כתבנית המנורה וא''כ שוב מהו הוכחת התוס' מהא דכל אדם יש לו בית שלחן וכלים,
יותר משמע דהכונה לכלים של מזלגות וכפית אבל זה חידוש לומר כן או על כלים של בישול וכדומה וזה חידוש גדול
הביאור בתוס' הוא לענ"ד.
ואולי כוונת תוס' שאם אין צריך לעשות כמידת בית המקדש א"כ כל מנורה אף של קנה א' תהיה אסורה ועל הוכיח תוס'שצריך שיהיה מש כמידת בית המקדש דהיינו אם ז' קנים
ובדרך חכמה נקט דאסור לעשת אף בלא גביעים ופרחים מכיון שאינם מעכבים במנורה.
אגב בביאור ההלכה הוא שם בשם חמיו שלכך תקנו לעשות חנוכה ח' ימים כדי שלא יהיו צריכים לעשות חנוכיה עם ז' קנים.
 
וזה חידוש
שהרי אפ' על הארון יש נידון אי יש איסור לעשות כתבנית ארון, שלא נזכר בהרשימה שהגמ' אומר רק תבנית מזבח שלחן ומנורה
כעת עיינתי בספר המפתח על הרמב"ם שהביאו מאירי עבודה זרה מ"ב ע"ב שכתב בשם התוס' שאסור כל כלי שרת (ולא עיינתי בפנים) ושפיר התוס' סבירא לי הכי וכפי שכתב כבודו.
 
נערך לאחרונה:
הביאור בתוס' הוא לענ"ד.
ואולי כוונת תוס' שאם אין צריך לעשות כמידת בית המקדש א"כ כל מנורה אף של קנה א' תהיה אסורה ועל הוכיח תוס'שצריך שיהיה מש כמידת בית המקדש דהיינו אם ז' קנים
ובדרך חכמה נקט דאסור לעשת אף בלא גביעים ופרחים מכיון שאינם מעכבים במנורה.
אגב בביאור ההלכה הוא שם בשם חמיו שלכך תקנו לעשות חנוכה ח' ימים כדי שלא יהיו צריכים לעשות חנוכיה עם ז' קנים.
לענ''ד דחוק טובא שהרי זה ודאי שיש דין תבנית במנורה
וגם אי נימא דאי''צ כמידת ארכו ורחבו, אבל עכ''פ הא מיהת בעינן שיתאים עם התבנית וזה פשוט דעם קנה אחד אין כאן כלל תבנית וכן עם שמונה קנים אין כאן תבנית כן הוא לענ''ד
 
כת עיינתי בספר המפתח על הרמב"ם שהביאו מאירי עבודה זרה מ"ב ע"ב שכתב בשם התוס' שאסור כל כלי שרת (ולא עיינתי בפנים) ושפיר התוס' סבירא לי הכי וכפי שכתב כבודו.
אבל גם בזה צ''ע שהרי אין דין תבנית בשאר הכלים, ואפ' לגבי הכיור הלא לא נתפרש בתורה באיזה אופן ובאיזה ציור יהא הכיור, ולכן אכן ליכא איסור לעשות כיור בתבנית כיור, וכמו''כ לגבי שאר כליש רת הלא לא נאמרה בתורה שום דין האיך לעשות המזלג והבזיכין וכדומה
 
לאחר החיפוש מצאתי להרב אילן בתורת הקודש שהעיר בלשון התוס'
ולא הבנתי מה כוונתו כלים שיש להם מדה, לאישה כלי כוונתו שהמדה מעכב?
 

קבצים מצורפים

  • 1779134572791.png
    1779134572791.png
    33 KB · צפיות: 2

קבצים מצורפים

  • 1779135168564.png
    1779135168564.png
    65.1 KB · צפיות: 1

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון