למדן משורר

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
95
תודות
365
נקודות
146
פלא עצום, על מה שנהוג היום שבחג השבועות, נוהגים לעסוק בתורה וממעטים את עיקר עיסוק החג, כפי המוזכר בתורה, שעניין היום זה שתי הלחם, והביכורים,
מלבד זה שלא קבעו את החג על יום קבלת התורה, אלא חמישים יום מספירת העומר, והדברים מתמהים מדוע בנוסח התפילה האזכור הוא "מתן תורתנו"?
 
מלבד זה שלא קבעו את החג על יום קבלת התורה, אלא חמישים יום מספירת העומר, והדברים מתמהים מדוע בנוסח התפילה האזכור הוא "מתן תורתנו"?
כנראה כאן תמצא מנוח לנפשך

 
וז"ל החינוך מצוה שכד בטעם למה אין מצוה מיוחדת לשבועות
וחג שבועות גם כן אין צריך הזכרה אחרת, כי עיקר הרגל אינו אלא מצד מתן תורתינו, והיא זכרונינו הגדול ליישר כל ארחותינו
 
"ויתן להם ארצות גויים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו"(תהילים קד)
באופן פשוט ארץ ישראל ניתנה לנו בעבור קיום התורה, ובחג השבועות אנחנו שמחים עם שפע תבואת הארץ ובתורה שבכתב החג הוא חג הקציר "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". התורה ניתנה לעול על ישראל ואין מקום לשמחה על מתן תורה. אמנם בתורה שבעל פה שהיא מצד המקבל עם ישראל מעצמו שמח על המתנה הגדולה של התורה הקדושה ולכן בחז"ל עיקר הדגש הוא על מתן תורה, ובתפילה אנחנו מזכירים את שני הצדדים "חג השבועות זמן מתן תורתנו".
 
פלא עצום, על מה שנהוג היום שבחג השבועות, נוהגים לעסוק בתורה וממעטים את עיקר עיסוק החג, כפי המוזכר בתורה, שעניין היום זה שתי הלחם, והביכורים,
מלבד זה שלא קבעו את החג על יום קבלת התורה, אלא חמישים יום מספירת העומר, והדברים מתמהים מדוע בנוסח התפילה האזכור הוא "מתן תורתנו"?
עיין במהר"ל תפארת ישראל פרק כז': אמנם מה ששואלים בני אדם כי אם חג השבועות הוא בשביל שנתן לנו התורה, למה כתב (במדבר כ"ח) וביום הבכורים בהקריבכם מנחה ולא כתב ביום מתן תורה מאחר שעיקר היום טוב הוא בשביל התורה, כמו שאנו אומרים זמן מתן תורתנו, אין זה שאלה כלל כי השם יתברך נתן למועדים זמן אשר הם שמחת ישראל אשר זכו אל הטוב כמו שאמר בחג המצות שבו יצאו ישראל מבית עבדים וסוכות כי בסוכות הושבתי אתכם וביום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם, ובחג השבועות התורה שנתנה בו נתנה מהשם יתברך והיא לעול על ישראל והרי אומות העולם לא היו רוצים לקבל התורה ואף כי אנו אומרים זמן מתן תורתנו היינו משום שקבלנו התורה בעצמנו ואמרנו נעשה ונשמע אבל מכל מקום השם יתברך הנותן התורה היה כופה ההר עליהם שיקבלו התורה בעל כרחם מפני שהיא עול עליהם ואיך יכתוב בתורה זמן מתן תורה שנתן השם יתברך בגזרתו על האדם. ומזה הטעם לא נכתב גם כן בראש השנה הטעם שהוא יום הדין מפני כי הדין מצד עצמו אינו מקובל ואינו נוח לאדם ולכך לא תלה המועד בזה רק נכתב זכרון תרועה והזכירה שנזכר על ידי תרועה לפני הקדוש ברוך הוא לטובה, וכן הוא הזכירה בכל מקום. ותלה שלש מועדים הפסח בחדש האביב ושבועות חג הקציר וסוכות חג האסיף, ועוד יתבאר ענין אלו שלשה זמנים אל המועדים השלשה. והתבאר לך מה שלא קבע זמן חג השבועות שבו נתנה תורה לישראל:
 
פלא עצום, על מה שנהוג היום שבחג השבועות, נוהגים לעסוק בתורה וממעטים את עיקר עיסוק החג, כפי המוזכר בתורה, שעניין היום זה שתי הלחם, והביכורים,
מלבד זה שלא קבעו את החג על יום קבלת התורה, אלא חמישים יום מספירת העומר, והדברים מתמהים מדוע בנוסח התפילה האזכור הוא "מתן תורתנו"?
מצינו בגמרא במנחות שעשו יו"ט על דאיתוקם יומא דשבועיא כשנלחמו בצדוקים על מתי יקריבו את העומר וממילא ממתי תתחיל הספירה, כי עיקר הענין בעומר הוא תחילת הזמן ע"מ להגיע לסוף, שהוא כדברי הרוקח (ושלה ודרשות הרן) "יום הדין על התורה".
ואכן לזה רימז "פירות האילן" (והביכורים בכללן) כדברי השל"ה הידועים.
ולענין ציון היום, דוקא בגלל שכל שנה זה מתעורר מחדש ותלוי בהכנה שלנו.

כמובן באתי רק להוסיף על הדברים היפים שכבר הובאו כאן.
 
ועיין שו"ת הריב"ש סי' צו':
שלא תלה הכתוב חג שבועות ביום מתן תורה אלא ביום חמשים לעומר אלא שבזמן הזה דידעינן בקביעא דירחא ולעולם ניסן מלא ואייר חסר כלים חמשים לעומר ביום ו' בסיון שנתנה בו תורה לדעת רבנן כדאיתא במסכת שבת בפ' אמר רבי עקיבא (שבת פו:) ולזה אנו מזכירין בתפלה זמן מתן תורתינו. ותדע לך שהרי מתבאר שם בפרק הנזכר דבין לרבנן בין לרבי יוסי ביום שבת נתנה תורה וט"ו בניסן שבו יצאו ישראל ממצרים היה חמישי בשבת אלא דלרבנן עשו ניסן ואייר שניהם מלאין הוקבע ר"ח סיון בשני בשבת ולכן יום שבת שאחריו שבו נתנה תורה היה ו' בסיון ולרבי יוסי היה אייר חסר והוקבע ר"ח סיון בא' בשבת ולכן יום שבת שבו נתנה תורה הי' ז' בסיון וכשתמנה מי"ו בניסן שהוא זמן העומר חמשים יום תמצא שהם כלים בערב שבת שבו נתנה תורה והשבת היה יום חמשי' ואחד לזמן העומר אלא שאז לא קרב העומר כי לא נתחייבו בו עד שנכנסו לארץ וגם עדין לא נצטוו בשביתת המועדות עד לאחר שהוקם המשכן ומ"מ למדנו שאין הכרח להיות חמשים יום לעומר שתלה בו הכתוב חג שבועו' שיהיה ביום שנתנה בו תורה לא פחות ולא יותר אלא שעתה לפי חשבונינו שניסן מלא ואייר חסר יבא כן לעולם שהחמשים כלים ו' בסיון ובפ"ק דר"ה (ו:) גרסי' תני רב שמעיה עצרת פעמים ה' פעמים ו' פעמים ז' הא כיצד שניהם מלאים ר"ל ניסן ואייר ה' אחד מלא ואחד חסר ו' שניהם חסרים ז' ע"כ והרי זה מבואר שלא היו מקפידין שיבא שבועות לזמן שנתנ' בו תור' כך נ"ל לומ' בשאלותיך וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה
 
בקובץ המצורף יש כמה מאמרים בענין.
 

קבצים מצורפים

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון