חולין גדול עומד על גביו בחליצה (1 צופה)

[ממגד שמים]

מבואר בתוס' יב : שאם גדול עע"ג של הקטן בחליצה יש כאן כוונה ורק מצד איש כ בפרשה א"י לחלוץ.
ומבואר שהכוונה בחליצה היא כוונת מצווה ולא כוונת הקנאה
ובקצוה"ח סי' ער"ה נסתפק בזה [-בשם החכם צבי]
ולפלא שלא צויין התוס' הזה אא"כ ישלי טעות מסויימת.

 

[נהנה מקושיא טובה]

מבואר בתוס' יב : שאם גדול עע"ג של הקטן בחליצה יש כאן כוונה ורק מצד איש כ בפרשה א"י לחלוץ.
ומבואר שהכוונה בחליצה היא כוונת מצווה ולא כוונת הקנאה
ובקצוה"ח סי' ער"ה נסתפק בזה [-בשם החכם צבי]
ולפלא שלא צויין התוס' הזה אא"כ ישלי טעות מסויימת.באמרי בינה סימן יד נגע ז

לחץ כדי לכווץ...

באמרי בינה סימן יד נגע בזה והביא ראיה מהריטב''א לצד אחר

 

[ממגד שמים]

באמרי בינה סימן יד נגע בזה והביא ראיה מהריטב''א לצד אחר

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. וזכיתי לכוון בקושייתי לקו' העונט יו"ט ורשש"ק [-הם שואלים מהתוס' יבמות קד: אבל תוכן הקו' אחד] המובאים בהע' פתוחי חותם

 

[יצחק א]

יישר כח. וזכיתי לכוון בקושייתי לקו' העונט יו"ט ורשש"ק [-הם שואלים מהתוס' יבמות קד: אבל תוכן הקו' אחד] המובאים בהע' פתוחי חותם

לחץ כדי לכווץ...

יש לציין, שהוכחת הח"צ היא בדיוק מזה, שבזה מתרץ קושיית התוספות, וז"ל (סי' א):

הנלע"ד דכוונה זו האמורה בענין חליצה אינה אלא מטעם הקנאה. ובהכי ניחא לי מה דקשה להו להתוס' פמ"ח אמאי אמרינן דקטנה חולצת בפעוטות והא לאו בת דיעה היא. ולדידי ל"ק משום דכיון דמתורת הקנאה אתינן עלה. והרי היא זוכה לעצמה מה"ת היכי דדעת אחרת מקנה אותה וכמה שכתבו התוספ' ריש פ' בן סורר ומורה: ובקטן נמי לא קשי' לי אמאי סד"א דחלץ אי לאו משום דאיש כתיב בפרשה דס"דא כיון דאיהו לא קעביד מעש' אלא דדחיס לכרעי'. הדר הוה ליה היבם כקטנה המקבלת גיטה דלאו דעתה בעינן וזכתה לעצמה. ה"נ לא בעינן דעתו כלל להקנות. ולהכי איצטריך איש.