נדמה לי שמוסר חבורות לבחורי ישיבות בליל שישי עם מימון מונית וצו'לנט, כך זכורני ששמעתי בעבר
ממש לא.
לכה"פ בבני ברק הוא מוסר חבורות בבית של הגר"י לנדא זצ"ל מחברון, לבחורים מפונוביז ובית-מתתיהו.
בלי מימון, בלי מוניות, ובלי טשולנט. (להיפך, בחורים משלמים לו דרייבר...)
 
ר' ייד, הבה ותבדוק כל גדול בישראל שתרצה, ותביט בקורות חייו. כתשעים אחוזים שזו תהי' התוצאה. (כרגע לא עולה לי דוגמא מפורשת, אך ישנם ורבים)
אולי לא הובנו דברי, לא מצינו גדו"י רבים [אף לא פעם], כדוגמת מרנא הגר"א, זה נתון חד משמעי, וז"פ.
 
ממש לא.
לכה"פ בבני ברק הוא מוסר חבורות בבית של הגר"י לנדא זצ"ל מחברון, לבחורים מפונוביז ובית-מתתיהו.
בלי מימון, בלי מוניות, ובלי טשולנט. (להיפך, בחורים משלמים לו דרייבר...)
משהו שבועי ?

ר' ייד, הבה ותבדוק כל גדול בישראל שתרצה, ותביט בקורות חייו. כתשעים אחוזים שזו תהי' התוצאה. (כרגע לא עולה לי דוגמא מפורשת, אך ישנם ורבים)
אשמח להחכים, אדרבה
 
ר' ייד, הבה ותבדוק כל גדול בישראל שתרצה, ותביט בקורות חייו. כתשעים אחוזים שזו תהי' התוצאה. (כרגע לא עולה לי דוגמא מפורשת, אך ישנם ורבים)
מרן הקה"ח חיבר את ספרו שב שמעתתא בימי חורפו כפי שכותב בהקדמה "הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות. ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי."
אמנם כותב שם שערב על כך בדקדוק וכו', אבל בסיס הספר כ' בילדות!
ודי בכך
 
אני מאמין שיש לא מעט שנבחנים על הש"ס כולו בושננתם מדי פעם. לא יודע אם זה מייחד יותר מדי (אני מכיר אישית אברך בן 27 שכבר סיים 3 פעמים את הש"ס - פעם בשנה מגיל 24, ונבחן על כך בושננתם).
רבוייתי יש בושננתם מעל ---1,000 נבחנים על כל הש"ס כולו גפ"ת
לא אלמן ישראל
 
רבוייתי יש בושננתם מעל ---1,000 נבחנים על כל הש"ס כולו גפ"ת
לא אלמן ישראל
בלי לזלזל בהם חלילה,
אברכים הראויים לכבוד גדול ונשגב.
אך לא לדידהו ודכוותייהו מיועד האשכול...
יעוין בזה:
הזמן גרמא והשעה משחקת תפקיד נכבד:
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מופלאה, כמעט חסרת תקדים, המתרחשת לנגד עינינו בבית המדרש. דור שלם של תלמידי חכמים עצומים פורץ אל קדמת הבמה התורנית – לא כילדי פלא או כנערים עילויים, כי אם כבני ברית בשלים, סביב גיל הארבעים, שהגיעו לכלל 'בינה' ועמקות מסחררת.
אין מדובר רק בבקיאות אדירה גרידא, אף שהידע שבידיהם הוא בגדר 'אוקיינוס התלמוד והפוסקים'. ייחודם הוא בעמקות ובכוח הסברא הישרה. הם אינם רק יודעי ספר, אלא 'מרא דשמעתתא' אמיתיים, אשר ה'שקלא וטריא' התלמודי זורם בעורקיהם כאילו היו רבותינו הראשונים.
תופעה זו, של גדלות תורה ב'צעירותא', היא הדבר הגדול שהתברך בו דורנו. היא מפיחה רוח חיים חדשה בעולם התורה ומעוררת תקווה עצומה לעתיד הנהגת הרבנות בישראל, ומראה בעליל כי 'כי לא ייטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב'.
ה'סברא ישרה' וה'שקלא וטריא' העמוק שלהם, המושגים ב'צעירותא' (בצעירותם), מבטיחים ומוכיחים לנו כי נחלתו של הקב"ה לא תישכח מישראל, וכעמדתו הנחרצת של רשב"י: "כי לא תשכח מפי זרעו" (שבת קלח:). בכוחם לעמוד בפרץ, להשיב 'עטרה ליושנה' ולהיות 'האריות' שינהיגו את בית המדרש בעשורים הבאים. זוהי הברכה האמיתית של דורנו – דור שזוכה לראות 'ענקים' קמים לתחייה עוד בחיי חיותם ובמלוא כוחם!
"ה'פלא' הזה מוכיח: אין גיל ל'עמל התורה', וכל אחד מאיתנו יכול וצריך לשאוף לגדלות תורנית מופלגת עכשיו!"
 
נערך לאחרונה:
מרן הקה"ח חיבר את ספרו שב שמעתתא בימי חורפו כפי שכותב בהקדמה "הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות. ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי."
אמנם כותב שם שערב על כך בדקדוק וכו', אבל בסיס הספר כ' בילדות!
ודי בכך
ידועים ומפורסמים דברי מרן הגרד"ל שליט"א שוודאי וודאי שאין הדברים כפשוטם
 
לציין שבעבר היו נבחנים על ההוראה עם כל הפמ"ג, חוו"ד, אשל אברהם וכו' וכו'
(כל מה שהיום בסוף הטושו"ע...)
קראתי על אחד מהדור העבר שורד שואה שהיה תמה על ה'צעירים', איך אפשר להבחן את ההוראה מבלי לפתוח את כל המ"מ של הפרמ"ג...
היום בדור המיקרוגל נהיה מושג של לסיים ש"ס בלי תוס', מה שפעם המינימום היה תוס' רא"ש רי"ף ר"ן ומהרש"א!
 
לציין שבעבר היו נבחנים על ההוראה עם כל הפמ"ג, חוו"ד, אשל אברהם וכו' וכו'
(כל מה שהיום בסוף הטושו"ע...)
קראתי על אחד מהדור העבר שורד שואה שהיה תמה על ה'צעירים', איך אפשר להבחן את ההוראה מבלי לפתוח את כל המ"מ של הפרמ"ג...
היום בדור המיקרוגל נהיה מושג של לסיים ש"ס בלי תוס', מה שפעם המינימום היה תוס' רא"ש רי"ף ר"ן ומהרש"א!
אעפ"כ ה'תופעה' קיימת בדורינו...
 
אעפ"כ ה'תופעה' קיימת בדורינו...
ה'תופעה' אמנם קיימת, אבל פחות אמיתי ממה שהיה פעם.
וכוונתי לכך שהיום כמעט ואינו בנמצא אברך שמתייגע על דברים שלא יהיה לו מזה 'תכלע'ס', כמו הוראה או שיעור וכדו',
משא"כ בדורות עברו, כשראית מישהו מתעמק ומעיין במשהו, זה יכל להיות גם מהרי"ט אלגאזי על 'חלה' או 'סתם' להבין פי' א' הראשונים בגמ', אפי' פי שפירכו.
פעם היה יותר המושג של ללמוד תורה לשמה, לשם ה'תכלית', בלי 'תכלע'ס'.

עם זאת לא אלמן ישראל, סיפר לי חבר שגר בבורו פארק, שלמד עם חברותא משניות קנים בעיון, שאלתיו מדוע, ענני שמסכת קינים נחשבת למסכת הקשה ביותר, ואם לא עכשיו אימתי!
 
ה'תופעה' אמנם קיימת, אבל פחות אמיתי ממה שהיה פעם.
וכוונתי לכך שהיום כמעט ואינו בנמצא אברך שמתייגע על דברים שלא יהיה לו מזה 'תכלע'ס', כמו הוראה או שיעור וכדו',
משא"כ בדורות עברו, כשראית מישהו מתעמק ומעיין במשהו, זה יכל להיות גם מהרי"ט אלגאזי על 'חלה' או 'סתם' להבין פי' א' הראשונים בגמ', אפי' פי שפירכו.
פעם היה יותר המושג של ללמוד תורה לשמה, לשם ה'תכלית', בלי 'תכלע'ס'.

עם זאת לא אלמן ישראל, סיפר לי חבר שגר בבורו פארק, שלמד עם חברותא משניות קנים בעיון, שאלתיו מדוע, ענני שמסכת קינים נחשבת למסכת הקשה ביותר, ואם לא עכשיו אימתי!
נפלא !

אגב, ב"ה ישנם כוללים רבים הלומדים הלכות אף שאינם שייכים להם לע"ע, והכל בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר', או כנוסחך: 'אם לא עכשיו אימתי'
 
נפלא !

אגב, ב"ה ישנם כוללים רבים הלומדים הלכות אף שאינם שייכים להם לע"ע, והכל בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר', או כנוסחך: 'אם לא עכשיו אימתי'
זה נושא משמח שב"ה דווקא יש עליו חיזוק מסוים בתקופות האחרונות.

אחת הסיבות, היא שכבר הרייד הישיבתי בסוגיות של נשים נזיקין חרוש, וזה עצמו ג"כ סימן טוב, שב"ה בהרבה מהסוגיות היסודיות כתבו ודיברו מכל הפינות והעומקים כמעט.

אבל, זו שאלה שכבר הרבה זמן מעסיקה אותי, ואין לי תשובה ברורה, האם באמת המענה הוא ללמוד דברים יותר "נדחים" ושפחות נוגעים למעשה?

הרי לצורך העניין, לפחות בגילו הצעיר, אדם שיבנה טוב יותר את עולם הלימוד שלו בנשים נזיקין, יהיה לו מקום של הרבצת תורה באופן ישיר ובטוח יותר, וייבנה לו עולם מושגים שאח"כ אפשר גם להוריד אותו למעשה בדיינות וכדו'. או בפסיקה. מאידך, האם כדאי שבגיל צעיר אדם ישקיע בקדשים טהרות, או זרעים אפילו, כאשר יש פחות איפה להרביץ וללמד זאת אח"כ? וכל זה רק כדי להתייחד ולדעת בנושאים שאחרים פחות עוסקים?
צריך לשאול את עצמנו, למה הראשונים כתבו ע"ז הרבה פחות? אולי הם ראו עדיפות בנושאים שיש בהם בסופו של דבר מגע עם היום יום.. בסוף גם אם אדם כבר שולט בסוגיות של סד"א נשים נזיקין, הרי יש עוד המון מה להתקדם, ולהעמיק בכל הסוגיות שאינם בחמש דפים הראשונים... כמה אנשים אוחזים טוב מו"ק או תענית בעיון? אז נכון שהעיון שם פחות "בשרני", אבל אולי עדיף קודם להתמקד בדברים הבסיסים יותר שנוגעים היום כפשוטו ממש.

(כמובן שיש עניין גדול של ידיעת התורה בכל תחום וכו', אבל בסוף, השאלה מתי ובאיזה שלב, והאם זה לא מגיע מפיתוי של צעירים להתייחד על פני השאר לפעמים. וכאמור, אנחנו רואים שהרבה גדולי ישראל עסקו יותר בנושאים שהיו יותר רלוונטים בזמנם).

אינני בא לומר שהצד שהצגתי הוא הנכון, ואדרבה, אשמח אם יהי' מה להרחיב.

מחילה על המשך הסטייה מנושא האשכול.
 
נפלא !

אגב, ב"ה ישנם כוללים רבים הלומדים הלכות אף שאינם שייכים להם לע"ע, והכל בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר', או כנוסחך: 'אם לא עכשיו אימתי'
ואעפ"כ נדיר למצוא כאלו המוכנים 'לבזבז' זמן על הבנת דברים שאינם באים לשימוש או שלא צריך לדעת אותם במבחני הכולל וההוראה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓