הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
5,706
תודות
16,757
נקודות
655
בירושלמי (תענית פרק ג הלכה ט)

א"ר יודן גיריא הדין חונה המעגל בר בריה דחוני המעגל הוה סמיך לחרבן בית מוקדשא נפק לטורא לגבי פעליי עד דו תמן נחת מיטרא עאל ליה למערתא מן יתיב נם ודמך ליה ועבד שקיע בשינתיה שובעין שנין עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות. לסוף שובעין שנין איתער מן שינתיה נפק ליה מן מערתא וחמא עלמא מחלף זוויי דהוות כרמי' עבידא זייתין זוויי דהוות זייתין עבידא זרעו. שאל ליה למדינתא אמר לון מה קלא בעלמא אמרון ליה ולית את ידע מה קלא בעלמא אמר לון לא. אמרין ליה מאן את אמר לון חוני המעגל. אמרון ליה שמענן דהוה עליל לעזרה והיא מנהרה עאל ואנהרת וקרא על גרמיה [תהילים קכו א] בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים:

וכך כותב הגרח"ק בביאורו

"חוני המעגל דמתני' היה נכדו של חוני המעגל שהיה סמוך לחורבן בית ראשון ושאירע בו עובדא דלהלן".
"יצא לו להר אצל פועליו ובעוד שהוא שם ירדו גשמים ונכנס למערה מפני הגשמים, משישב שם ניים ונרדם והיה שקוע בשנתו שבעים שנה עד שחרב בהמ"ק וחזר ונבנה לשבעים שנה ועדיין הוא ישן".
"לסוף שבעים שנה התעורר משנתו ויצא מן המערה, ראה שנתחלף העולם פינה שהיה נטוע שם כרם עכשיו עושה זיתים ומקום שהיה עושה זיתים עכשיו עושה זרע".
"שאל לבני מדינתו מה קול בעולם, כלומר מה שמועות יש, אמרו לו וכי אינך יודע אמר להם לא, אמרו לו ומי אתה, אמר להם חוני, אמרו לו שמענו על חוני המעגל שהיה נכנס לעזרה היתה מאירה ואי אתה הוא חוני המעגל נראה שתכנס אם מאירה, נכנס והאירה".
"קרא על עצמו, בשוב וגו', בשעה שהשיב ה' את שיבת ציון היה נדמה כל גלות בבל ע' שנה כחלום, ובו נתקיים שהיה ישן שינה אחת כל שבעים שנה".​
 
ונמצא כתוב אצלי

כפי המובא בירושלמי, היה חוני המעגל שישן שבעים שנה, סביו של חוני המעגל המוכר מירידת הגשמים, והיה בסוף זמן חורבן בית ראשון, והאריך ימים (בשנתו) עד שנבנה בית שני, ונכנס לעזרה והאירה.

אלא...
שבמשנה מסופר "שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך אתה לנדות" וכו'.

שמעון בן שטח אימתי היה?
גיסו של ינאי המלך. (ואם נאמר שהיה זה יוחנן כ"ג ששמש שמונים שנה בכהונה גדולה ולסוף נעשה צדוקי, נוסף לנו עוד שמונים שנה).

ובריש פרקי אבות מובא
אנשי כנסת הגדולה - וכתב הרמב"ם "בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת הגדולה, והם וכו', האחרון מהם הוא שמעון הצדיק, והוא היה מכלל המאה ועשרים וקבל תורה שבעל פה מכולן והוא היה כהן גדול אחר עזרא).
1. שמעון הצדיק (שמש ארבעים שנה בכהונה גדולה בבית שני).
2. אנטיגנוס איש סוכו
3. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים
4. יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי
5. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
6. שמעיה ואבטליון.
7. הלל ושמאי.
והרי, הלל ושמעון גמליאל ושמעון נשיאות במאה שנה אחרונים של בית שני. וכל ימי בית שני ארבע מאות ועשרים, וכלו שלש מאות ועשרים שנה מתוכם בסוף ימי שמעיה ואבטליון, הרי שהיה שמעון בן שטח כפי הנראה יותר ממאתים שנה בימי בית שני.
ונמצא מימות חוני המעגל הראשון שהיה בימי בית ראשון עד ימי חוני המעגל השני לכה"פ שלש מאות שנה.​
 
"חוני המעגל דמתני' היה נכדו של חוני המעגל שהיה סמוך לחורבן בית ראשון ושאירע בו עובדא דלהלן".​
אמנם, יש שרצו לפרש את דברי הירושלמי, שחוני המעגל נכדו של חוני המעגל שעג עוגה, הוא זה שישן שבעים שנה בזמן החורבן.
(וכתוצאה מכך הסיקו מסקנות לגבי בנין מחודש של הבית לאחר חורבן בית שני, ראה כאן שעסקו בנידון).

אך בתוס' רי"ד (תענית כג א) כותב
אבל בירו' אומר שחוני המעגל דמתני' הי' בן בנו של זה חוני המעגל שישן ע' שנה

הרי שגם לדעתו יש להקדים את חוני המעגל שישן שבעים שנה בזמן החורבן, לחוני המעגל דמתני' שהיה בזמנו של שמעון בן שטח.

וכ"ה במהרש"א (חידושי אגדות תענית כג א)
ובירושלמי מייתי עובדא דחוני המעגל שהיה בחורבן בית ראשון והיה ישן מחורבן בית ראשון ע' שנין עד שנבנה בית שני אבל זה המעשה דמתני' היה אח"כ זמן רב בזמן שמעון בן שטח וכתב בעל יפה מראה דשני חוני המעגל היו וזה דמתני' הוא בר בריה הוה ע"ש​
 
@הצעיר שבחבורה העלה פה נקודה מרתקת! וכדרכו בלל בידע מהראשונים ומהאחרונים והביא הדעות החלוקות בביאור השורה בירושלמי האומרת שהיו שני חוני המעגל. ולשונה המשתמעת לב' פנים האם חוני דמתני' שהתפלל על הגשם הוא זה שישן ע' שנה או לאו ניהו הוא. ובאמת בבבלי כשהמעשה מובא לא משמע שהיו ב' חוני [אם כי שגם לא נזכר שם שקם לבית מקדש חדש].

וכבר הקשה הרב הצעיר ש"בר בריה" זה מאוד קשה לומר שהיה לו בן הבן שחי כג' מאות שנה אחר בנין הבית במן שמעון בן שטח. וכן הדבר קשה לאומרו שידעו מלכתחילה שזמן החורבן יהיה שבעים שנה והתפלא בהבנת המקרא. (שהרי היו כמה אפשרויות לחשבן כגון מזמן גלות החרש והמסגר וכו')

וכפי שהביא הרב הצעיר שהיו שרצו לחדש מחמת כן כפי שכ' הרש"ש בפסחים בכיצד צולין שהיו ג' בתי מקדשות וכו' ואמנם זה יישב את הצד שחוני הישן הוא נכדו של חוני המתפלל. ובעניי רציתי לומר, והבנתי שהיו עוד שכבר חשבו כעין רעיון זה, שאין הכוונה שחוני המעגל קם לאחר שנבנה בית שלישי, אלא שבנין הורדוס עצמו נקרא בית חדש. וכפי שמבואר בכמה מקורות שנקרא שהורדוס סתר את הבית של עזרא. וכדלהלן:

בגמ' מובא בבבא בתרא ג, ב "ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש? והאמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא! אי בעית אימא: תיוהא חזא ביה; איבעית אימא: מלכותא שאני, דלא הדרא ביה, דאמר שמואל: אי אמר מלכותא עקרנא טורי, עקר טורי ולא הדר ביה." וכן מבואר שם מה שאמר לו בבא בן בוטא להורדוס בבא בתרא ד, א "א"ל: שדר שליחא, וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא, אדהכי והכי סתרית [ליה] ובניית [ליה]." וכן תשובת מלכי רומי לעניין "עבד הכי. שלחו ליה: אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני, ואם סתרתה ובנית, עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין, אם זיינך עלך ספרך כאן, לא רכא ולא בר רכא, הורדוס [עבדא] קלניא מתעביד. מאי רכא? מלכותא, דכתיב: אנכי היום רך ומשוח מלך. ואי בעית אימא, מהכא: ויקראו לפניו אברך." וכן הביא רש"י בתענית דף כג עמוד א "הורדוס - סתר בנין דעזרא, ובנה בנין יפה ממנו".

וזה מסתדר היטב עם דברי ספר יוחסין שהביא במהרש"א שם בתענית. ובספר יוחסין כתוב בשם יוסף בן גוריון שנהרג חוני המעגל מחוץ לירושלים במלחמות בני חשמונאי וזה מסכים עם תלמודנו לפי שנאבד מן העולם ע' שנה בשינה אמרו עליו שנהרג במלחמת האחים ולכך כשבא אפי' בר בריה לא האמין לו:" ולכאורה דבריו מתאימים לפירושי, שהרי מסביר שהשנים שחשוב כמת היו בשנות מלחמות בני חשמונאי.

וגם לפירושו השם "מעגל" נובע מהעוגה שהוא עג, ולכאו' אינו כד' הירושל' שהיו שני חוני.(ובאמת המהרש"א עצמו לא מביא כן מהירושל' אלא רק מהיפה מראה) וז"ל מהרש"א בחידושי אגדות מסכת תענית דף כג עמוד א "כדרך שעשה חבקוק כו'. דכל המתפלל עומד על מקום אחד אבל מדכתיב ביה בל' כפול אעמדה ואתיצבה וגו' דמשמע ליה דעג עוגה במקום שהתפלל שלא יהא זז משם עד שיהא נענה ועוגה שורה עגולה כו' כפרש"י וע"ש זה נקרא חוני המעגל ר"ל שהיה מעגל עצמו בשורה עגולה:"
 
וכן הדבר קשה לאומרו שידעו מלכתחילה שזמן החורבן יהיה שבעים שנה והתפלא בהבנת המקרא. (שהרי היו כמה אפשרויות לחשבן כגון מזמן גלות החרש והמסגר וכו')​
לא הבנתי, ושפיר י"ל דידעו כן מנבואת ירמיה "כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה".​
ובעניי רציתי לומר, והבנתי שהיו עוד שכבר חשבו כעין רעיון זה, שאין הכוונה שחוני המעגל קם לאחר שנבנה בית שלישי, אלא שבנין הורדוס עצמו נקרא בית חדש. וכפי שמבואר בכמה מקורות שנקרא שהורדוס סתר את הבית של עזרא.​
סתר את בית המקדש, אך לא החריבו. ובירושלמי אמרו "עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות".
ועוד, קשה לומר ש"וקרא על גרמיה [תהילים קכו א] בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים:". קאי על סתירת הורדוס ובניינו. ובפשוטו הרי לדעת הירושלמי נר' שקאי כפשטיה על שיבת ציון שחוני בה היה כחולם.​
ובספר יוחסין כתוב בשם יוסף בן גוריון שנהרג חוני המעגל מחוץ לירושלים במלחמות בני חשמונאי וזה מסכים עם תלמודנו לפי שנאבד מן העולם ע' שנה בשינה אמרו עליו שנהרג במלחמת האחים ולכך כשבא אפי' בר בריה לא האמין לו:"​
מן הראוי לציין, שמה שכתב בספר יוחסין הוא אליבא דגמרא דידן שזה חוני המעגל שהיה בימי שמעון בן שטח הוא שישן שבעים שנה.
וכן מוכח ממה שהזכיר ש"אפי' בר בריה לא האמין לו", שהרי דבר זה לא נזכר שם בירושלמי כלל, אלא בבבלי אמרו "אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו".​
 
לא הבנתי, ושפיר י"ל דידעו כן מנבואת ירמיה "כִּ֠י לְפִ֞י מְלֹ֧את לְבָבֶ֛ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה אֶפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אֶת־דְּבָרִ֣י הַטּ֔וֹב לְהָשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה".
לא אמרתי שלא ידעו מנין ע' שנים, רק הדרך ממתי לחשב לא הייתה ידועה, ולכן כשקוראים הפס' בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, יכול להיות למשל על זמן הצהרת כורש שהיתה למיטב ידיעתי זמן רב קודם הבנין הסופי. (והיו מקריבים בתוך קלעים כמבואר בש"ס בכ"מ)
סתר את בית המקדש, אך לא החריבו. ובירושלמי אמרו "עד דחרב בית מוקדשא ואיתבני זמן תיניינות".
חרב בית המקדש איני יודע אם זהו לשון שנופל דוקא על מקרה שהיה חורבן ברשע ולא בכוונה טובה.
ועוד, קשה לומר ש"וקרא על גרמיה [תהילים קכו א] בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים:". קאי על סתירת הורדוס ובניינו.
למה לא? ראה שנבנה בית יפה במקום הבית הרעוע שהיה לפני כן, והרגיש כאילו שבה שיבת ציון מחדש.
ובפשוטו הרי לדעת הירושלמי נר' שקאי כפשטיה על שיבת ציון שחוני בה היה כחולם.
לא כל כך מוכרח, והראיה שהיו כאלו שפירשו על בנין בר כוזיבא וכו'
והא ודאי שלכאורה הצעה זאת טובה יותר מהצעתם.
מן הראוי לציין, שמה שכתב בספר יוחסין הוא אליבא דגמרא דידן שזה חוני המעגל שהיה בימי שמעון בן שטח הוא שישן שבעים שנה.​
ספר יוחסין ביאר את מה שכתב ביוסף בן מתתיהו.
וכן מוכח ממה שהזכיר ש"אפי' בר בריה לא האמין לו", שהרי דבר זה לא נזכר שם בירושלמי כלל, אלא בבבלי אמרו "אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא הימנוהו".​
בודאי שגם הסיפור בבבלי אנו מקבלים אותו כאמת מוחלטת, ורק שומה עלינו לחבר ביניהם, ובבבלי לא נזכר שלא היה עוד חוני אחר מוקדם או מאוחר, ולא נאמר גם להדיא שזה אותו חוני (רק לא נתפרש להיפך)
ובאמת בבבלי לאחר המעשה בחוני מובאים גם עוד מנכדיו, כגון אבא חלקיה ועוד. (ובכלל לא מוכרח שבר בריה המדובר הוא א' בשם חוני)
 
ספר יוחסין ביאר את מה שכתב ביוסף בן מתתיהו.
יוסף בן מתתיהו כתב שנהרג בזמן מלחמת האחים.
בספר יוחסין מבאר את זה, שבאמת לא נהרג אז, אלא שמחמת שנתו הארוכה הניחו שנהרג.
ועל כך כתבתי שהספר יוחסין מדבר לפי מה שמבואר בתלמוד בבלי, ובפשוטו זהו אותו חוני המעגל, כך שאין להוכיח מכך לגבי ביאור הירושלמי.
לא כל כך מוכרח, והראיה שהיו כאלו שפירשו על בנין בר כוזיבא וכו'
בנין בר כוזיבא, יכול להחשב שיבת ציון אילו היה. מה שאין כן בנין הורדוס.
למה לא? ראה שנבנה בית יפה במקום הבית הרעוע שהיה לפני כן, והרגיש כאילו שבה שיבת ציון מחדש.
מהיכן היה על ציון לשוב? חידוש ושיפוץ וייפוי הבית אינו 'שיבת ציון'.
ובבבלי לא נזכר שלא היה עוד חוני אחר מוקדם או מאוחר, ולא נאמר גם להדיא שזה אותו חוני (רק לא נתפרש להיפך)
אצטט מהמובא בבבלי על המשנה דחוני המעגל ושמעון בן שטח.. "אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?"

הרי כמעט בפירוש שזהו אותו חוני המעגל דמשנתנו.
לא אמרתי שלא ידעו מנין ע' שנים, רק הדרך ממתי לחשב לא הייתה ידועה, ולכן כשקוראים הפס' בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, יכול להיות למשל על זמן הצהרת כורש שהיתה למיטב ידיעתי זמן רב קודם הבנין הסופי. (והיו מקריבים בתוך קלעים כמבואר בש"ס בכ"מ)
מדוע נצרך החישוב? די בכך שידעו שזה ייקח שבעים שנה, בכדי שיתפרש על הפסוק של היינו כחולמים, אף אם לא ידעו החשבון.
ובר מן דין, מדוע יפלא בעיני מר שידעו החכמים לחשב?
 
יוסף בן מתתיהו כתב שנהרג בזמן מלחמת האחים.
בספר יוחסין מבאר את זה, שבאמת לא נהרג אז, אלא שמחמת שנתו הארוכה הניחו שנהרג.
ועל כך כתבתי שהספר יוחסין מדבר לפי מה שמבואר בתלמוד בבלי, ובפשוטו זהו אותו חוני המעגל, כך שאין להוכיח מכך לגבי ביאור הירושלמי.
אכן, אך ספר יוחסין לכאורה מדבר על סמך מסורות וידע היסטורי נרחב, ולא רק סברות שהוא מעלה מדיליה.
בנין בר כוזיבא, יכול להחשב שיבת ציון אילו היה. מה שאין כן בנין הורדוס.
מהיכן היה על ציון לשוב? חידוש ושיפוץ וייפוי הבית אינו 'שיבת ציון'
הוא רק קרי אנפשיה, ולא אומר שבאמת כך זה היה. וייתכן שכיון שבנין עזרא היה רעוע כמבואר (שהרי לכן בבא בן בוטא המליץ על זה) יש בזה איזה שיבת ציון כלשהי. ששבה תפארת ציון למקומה. (שהרי בבית שני כלל לא גלו מהארץ כידוע, אלא רק בזמן הגאונים בערך ברחו מחמת שלא יכלו לקיים פה מצוות. וציון היא ירושלים ותפארתה הרוחנית ולא עם ישראל במובן הזה) [בהלצה, היו כאלו שחשבו שמדינת כפירה היא גם כזו שמסמלת שיבת ציון...]
אצטט מהמובא בבבלי על המשנה דחוני המעגל ושמעון בן שטח.. "אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?"

הרי כמעט בפירוש שזהו אותו חוני המעגל דמשנתנו
אתה צודק שזו הפשטות, אך קשה לומר שנחלקו הבבלי והירושלמי במציאות, אלא שלא דקדקו בענין כנראה או שרק קיבלו על חוני המעגל בסתמא ובירושלמי קיבלו בצורה יותר מפורטת.
מדוע נצרך החישוב? די בכך שידעו שזה ייקח שבעים שנה, בכדי שיתפרש על הפסוק של היינו כחולמים, אף אם לא ידעו החשבון.
ובר מן דין, מדוע יפלא בעיני מר שידעו החכמים לחשב?
החישוב נצרך כדי להבין כמה זמן הוא מוזר שיחלמו, האם שבעים או יותר, כי אף שידעו שיש איזה מנין שממנו ימנו ע', אבל מנ"ל שכל זמן זה שביני וביני נחשב לחלום? וודאי שחלילה לא יפלא שהיו שידעו לחשב, אם כי שלכאו' נתעלם הקץ הזה כשאר הקיצין כדי שישובו בתשובה. אך הוספתי הערה זו לשופרא דשטרא.
 
החישוב נצרך כדי להבין כמה זמן הוא מוזר שיחלמו, האם שבעים או יותר, כי אף שידעו שיש איזה מנין שממנו ימנו ע', אבל מנ"ל שכל זמן זה שביני וביני נחשב לחלום?
היות שבפסוק מבואר ששיבת ציון תהיה כעבור שבעים שנה, הרי ממילא שהיינו כחולמים אף הוא שבעים שנה.
אכן, אך ספר יוחסין לכאורה מדבר על סמך מסורות וידע היסטורי נרחב, ולא רק סברות שהוא מעלה מדיליה.
לכאו' הוא התבסס על החומר שלפניו וממנו הסיק מסקנות, הא ותו לא. קשה לומר שהיו לו מסורות לא ידועים.
הוא רק קרי אנפשיה, ולא אומר שבאמת כך זה היה.
לכאו' פשוט שקרי אנפשיה היינו שהיה בזה שיבת ציון, ולומר ששיפוץ בית המקדש וייפויו נחשב שיבת ציון רחוק הוא בעיני.
אתה צודק שזו הפשטות, אך קשה לומר שנחלקו הבבלי והירושלמי במציאות, אלא שלא דקדקו בענין כנראה או שרק קיבלו על חוני המעגל בסתמא ובירושלמי קיבלו בצורה יותר מפורטת.
עדיף לומר שנחלקו מאשר לומר שלא דקדקו וטעו בזה.
 
היות שבפסוק מבואר ששיבת ציון תהיה כעבור שבעים שנה, הרי ממילא שהיינו כחולמים אף הוא שבעים שנה
במחילת כת"ר אך לא הבנתי. יש פסוק שבשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. ועוד פסוק לפני מלאות לבבל וכו' שלא מוזכר שם ענין שיבת ציון אלא "אפקוד עליכם" מהיכ"ת שזה אותו אורך זמן?
לכאו' הוא התבסס על החומר שלפניו וממנו הסיק מסקנות, הא ותו לא. קשה לומר שהיו לו מסורות לא ידועים
לא בררתי היטב, אך לכאורה אם הוא מוסמך כנראה שהוא בירר מה נכון ומה לא, ועד כמה שידע את הירושלמי והכריע באופן זה ככל הנראה היה לכך סיבה. (למרות שכמבואר ניתן לשדך את דברי הבבלי והירוש' באופן דלא סתרי אהדדי) ונראה לי שכן החזיק מסורות כלשהן.
לכאו' פשוט שקרי אנפשיה היינו שהיה בזה שיבת ציון, ולומר ששיפוץ בית המקדש וייפויו נחשב שיבת ציון רחוק הוא בעיני.
אולי. אין לי כיצד להוכיח.
עדיף לומר שנחלקו מאשר לומר שלא דקדקו וטעו בזה.
אילו לא היתה זו מחלוקת במציאות- לחיי. אך כיון שזה נידון על עובדא היכי הוי קשה לומר כן לפענ"ד.
 
במחילת כת"ר אך לא הבנתי. יש פסוק שבשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. ועוד פסוק לפני מלאות לבבל וכו' שלא מוזכר שם ענין שיבת ציון אלא "אפקוד עליכם" מהיכ"ת שזה אותו אורך זמן?
לשון הפסוק הוא "אפקוד אתכם... להשיב אתכם".
לא בררתי היטב, אך לכאורה אם הוא מוסמך כנראה שהוא בירר מה נכון ומה לא, ועד כמה שידע את הירושלמי והכריע באופן זה ככל הנראה היה לכך סיבה. (למרות שכמבואר ניתן לשדך את דברי הבבלי והירוש' באופן דלא סתרי אהדדי) ונראה לי שכן החזיק מסורות כלשהן.
אם בחר להכריע כהבבלי, לחיי.
אבל אנו עוסקים כאן בביאור דברי הירושלמי. ולכך לא ניתן להביא ראי' לביאור הירושלמי ממה שעוסק בדעת הבבלי.
אילו לא היתה זו מחלוקת במציאות- לחיי. אך כיון שזה נידון על עובדא היכי הוי קשה לומר כן לפענ"ד.
אצטט מתוך דברי ה"יפה מראה" שהוזכרו לעיל.

"וזה שלא כמו שאמרו בבבלי כי חוני המעגל הנזכר במשנה הוא שישן שבעים שנה... ולא מסתבר דתרוויהו איתנהו דחוני הראשון דהוה קודם חורבן בית הראשון ישן שבעים שנה כדאמר הכא, וגם כן בן בנו שהיה בימי שמעון בן שטח הנזכר במשנה ישן גם כן שבעים שנה כדאמר בבבלי... וליכא לפרש דברי ר' יודן על איש שהיה בימיו.. ולא פליג אגמרא בבלי אלא דהכא קאמר שהשינה היתה קודם חורבן בית המקדש ובבבלי אמר שהיתה אחר בנין בית המקדש..".
 
וגם לפירושו השם "מעגל" נובע מהעוגה שהוא עג, ולכאו' אינו כד' הירושל' שהיו שני חוני.(ובאמת המהרש"א עצמו לא מביא כן מהירושל' אלא רק מהיפה מראה) וז"ל מהרש"א בחידושי אגדות מסכת תענית דף כג עמוד א "כדרך שעשה חבקוק כו'. דכל המתפלל עומד על מקום אחד אבל מדכתיב ביה בל' כפול אעמדה ואתיצבה וגו' דמשמע ליה דעג עוגה במקום שהתפלל שלא יהא זז משם עד שיהא נענה ועוגה שורה עגולה כו' כפרש"י וע"ש זה נקרא חוני המעגל ר"ל שהיה מעגל עצמו בשורה עגולה:"
שו"ר שהק' כן ביפה מראה, ולא תירץ.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון