היכן מצינו הרים שלהם בליטות ושקעים תואמים אלו לאלו, מלבד ההרים שמצדי נחל ארנון?
(רש"י על במדבר, פרק כא, פסוק טו
ואשד הנחלים. תרגום של שפך "אשד" — שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים, שהיו נחבאים שם, לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמק וקצר וההרים סמוכים זה לזה — אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר הזה — והדרך עובר בתוך הנחל, אמרו אמוריים, כשיכנסו ישראל לארץ לתוך הנחל לעבר, נצא מן המערות שבהרים שלמעלה מהם, ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות, והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב, ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבר, נזדעזע ההר של ארץ ישראל כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה, ונתקרב לצד ההר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום, וזהו אשר נטה לשבת ער — שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד מואב ונדבק בו, וזהו ונשען לגבול מואב)
(רש"י על במדבר, פרק כא, פסוק טו
ואשד הנחלים. תרגום של שפך "אשד" — שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים, שהיו נחבאים שם, לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמק וקצר וההרים סמוכים זה לזה — אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר הזה — והדרך עובר בתוך הנחל, אמרו אמוריים, כשיכנסו ישראל לארץ לתוך הנחל לעבר, נצא מן המערות שבהרים שלמעלה מהם, ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות, והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב, ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבר, נזדעזע ההר של ארץ ישראל כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה, ונתקרב לצד ההר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום, וזהו אשר נטה לשבת ער — שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד מואב ונדבק בו, וזהו ונשען לגבול מואב)