בר אביי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פותח האשכול
הודעות
332
תודות
1,702
נקודות
130
היכן מצינו הרים שלהם בליטות ושקעים תואמים אלו לאלו, מלבד ההרים שמצדי נחל ארנון?
(רש"י על במדבר, פרק כא, פסוק טו
ואשד הנחלים. תרגום של שפך "אשד" — שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים, שהיו נחבאים שם, לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמק וקצר וההרים סמוכים זה לזה — אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר הזה — והדרך עובר בתוך הנחל, אמרו אמוריים, כשיכנסו ישראל לארץ לתוך הנחל לעבר, נצא מן המערות שבהרים שלמעלה מהם, ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות, והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב, ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבר, נזדעזע ההר של ארץ ישראל כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה, ונתקרב לצד ההר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום, וזהו אשר נטה לשבת ער — שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד מואב ונדבק בו, וזהו ונשען לגבול מואב)
 
פִּתָרוֹן
ברש״י שמות י״ד ב׳ כתוב על “ויחנו לפני פי החירות”:
“והם שני סלעים גבוהים וזקופים, והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים” ובמכילתא וילקוט שמעוני שם מתואר על פי החירות שהיה לו מבנה פלאי, “מעשה שמים”, עיניים בצורה תואמת — “כמין זכר וכמין נקבה”
יש את מה שידוע בגויים כ'נדידת היבשות'...
ויש סימוכין במקורותינו תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות". (זוהר חדש יב, א)
ולכן רואים בגלובוס רת שבע היבשות כ"פאזל" שבליטה של יבשת אחת נכנסת לשקע של האחרת
 
יש את מה שידוע בגויים כ'נדידת היבשות'...
ויש סימוכין במקורותינו תנא, ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות". (זוהר חדש יב, א)
ולכן רואים בגלובוס רת שבע היבשות כ"פאזל" שבליטה של יבשת אחת נכנסת לשקע של האחרת
היכן מצינו הרים שלהם בליטות ושקעים תואמים אלו לאלו
 
ברש״י שמות י״ד ב׳ כתוב על “ויחנו לפני פי החירות”:
“והם שני סלעים גבוהים וזקופים, והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים” ובמכילתא וילקוט שמעוני שם מתואר על פי החירות שהיה לו מבנה פלאי, “מעשה שמים”, עיניים בצורה תואמת — “כמין זכר וכמין נקבה”
 
פִּתָרוֹן
ברש״י שמות י״ד ב׳ כתוב על “ויחנו לפני פי החירות”:
“והם שני סלעים גבוהים וזקופים, והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים” ובמכילתא וילקוט שמעוני שם מתואר על פי החירות שהיה לו מבנה פלאי, “מעשה שמים”, עיניים בצורה תואמת — “כמין זכר וכמין נקבה”

@חילך לאורייתא זכית.
להלן הרחבה:
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְוַיְהִי בְּשַׁלַּח, פרק ב
"וישבו ויחנו לפני פי החירת". מה חירות הללו? לא היו משפעות, אלא גדוריות,‎⁦*⁩‎ לא היו תרוטות,‎⁦*⁩‎ אלא מקפות,‎⁦*⁩‎ לא היו עגלות, אלא מרבעות, לא היו מעשה אדם, אלא מעשה שמים. ועינים לא להן מפתחות, וכמין זכר ונקבה היו.
תרגום יונתן על שמות י"ד, ב'
מליל עם בני ישראל ויתובון לאחוריהון וישרון קדם פומי חירתא מרביעתא דאתבריו בגווני בני נשא דכר ונוקבא ועיינין פתיחן להון...

עדיין אפשר היה להבין שהיו נראים כאיש ואשה (אולי בדמות פניהם ובגדיהם).

בפירוש הרוקח (עמ' ע"א):
... אלא גדודיות כמין שדים בולטים מן ההר וכנגדו בהר בית קיבול...
והגרח"ק זצ"ל ציין למכילתא.




.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון