- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
צריך עיון איך בלעם שומע את דברי האתון ומדבר עמה כדבר איש אל רעהו, איך לא נבהל מהדבר הפלא הזה? הרי היה צריך לחזור בתשובה בראותו דבר שלא נהיה כמהו?
- מתחיל חוט אברך מישיבת מיר
- תאריך התחלה
-
- תגים
- האתון
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
זכורני שראיתי בספר 'והגדת' שמבאר דבר זה בטוב טעם ודעת, ואיני זוכר כרגע את דבריו.
יעוי"ש.
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
ומצאתי:
רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בפירושו אהבת יהונתן, שואל: למה לא חרד בלעם מיד כאשר נפתח פי האתון. וכתב: זה יובן שנודע שיש מכשפים הקוסמים ומשביעים את השד בגופן, ואז יפלו לארץ משוללי הדעת כמו חולי הנכפה רחמנא ליצלן, והשד יגיד להם לפעמים עתידות מה שנודע לו, אכן הם לא יבינו מה שיגיד להם השד, רק אחד יושב וכותב דבריהם, כי הם אינם שומעים דבר בהיות שהם בעת ההיא נעדרי החושים.
וזהו היה ג"כ עניינו של בלעם שהיה נופל וגלוי עיניים (במדבר כד, ד) כמו אותם המנחשים הנזכרים למעלה שנופלים והשד מגיד להם. אמנם בינם לבינו שהם משביעים השד בגופן מזמנים להם סופר הכותב דברים עד כי יקיצו משנתם, ואז יגידו להם מה שדברו. משא"כ בלעם גס רוח הלך שפי לבדו (שם כ"ג ג') שלא היה כבודו ליקח סופר, וזהו היה עניינו שהשביע השד באתונו להגיד מתוכו עתידות והוא עצמו היה שומע מה שהאתון מדבר, משא"כ אם ישביע השד בגופו אז יודע הסופר טעם שהוא יודע.
ולפיכך כאשר נפתח פי האתון לא חרד, כי זהו דרכו כל הימים תמיד ע"י כישוף השד באתונו ולכך בתחילת דמיונו סבר שגם עכשיו יבוא הדבור מפאת הנ"ל, ע"כ.
(קב ונקי)
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
עוד מצאתי:
באמריקה עשו פעם הגויים מתיחה, העמידו פיל ליד טלפון ציבורי, תלו על צווארו (במקום נסתר) מכשיר הקלטה והלכו.
אדם עמד שם ודיבר בטלפון, ולפתע הוא שומע מאחוריו מישהו גוער בו: "אה, אדוני אולי אתה מוכן לסיים כבר?!" הוא מסתובב אחורה ולתדהמתו רואה פיל!...
כך עשו לכמה אנשים וצילמו במצלמה נסתרת את תגובותיהם. התגובות היו מגוונות: אחד נמלט משם בבהלה, אחד התחיל לצרוח בהיסטריה, אחד צחק ולעומת זאת חברו בכה, כל אחד ותגובתו הוא, אבל לא היה אחד שאמר לפיל בשוויון נפש: "נכון שאתה מחכה כבר הרבה זמן, אבל הייתי פה לפניך, אז חכה בסבלנות"...
זה לא קרה, מדוע? כי כשאדם רואה בהמה מדברת (או לפחות כך זה נראה לו) הוא מזדעזע. בלעם לא!
האתון שואלת אותו: "ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?" והוא בשוויון נפש, עונה לה על השאלה: "לא". מה אתה עונה?! תזדעזע, תברח!
אלא, כתב הרבינו בחיי דבר נפלא בכוחות הנפש וז"ל:
"היה ראוי בלעם שיתמה בפלא הגדול הזה של דיבור האתון, ושירעש מן הנס המחודש והמבהיל את כל ההולכים עמו בדרך והיה לו לחשוב ולהתבונן כי מאת ד' היתה זאת לסכל עצתו ולהשיב חכמתו אחור, אבל מתוך אכזריותו ורוע טבעו ומרוב חפצו ללכת, לקח העניין בדרך תמות (תמימות) ולכך השיב כאדם שמדבר עם חברו: כי התעללת בי וכו', עכ"ל.
כלומר האדם יכול לראות את הנסים הגדולים ביותר – ולהשאר שווה נפש, ולא לחזור בו מרצונותיו ותשוקותיו!
(רבי שלמה לווינשטיין)
כדאי לחדד תובנה חשובה שאולי תענה מעט על הענין הזה.
אנו רואים בתנ"ך ובחז"ל כל כך הרבה דברים, ומאידך ההיסטרוינים מביאים את אותם סיפורים עם כל מיני פרטים שכביכול משנים את התמונה ומסבירים את הדברים בדרך הטבע. והאמת שהתורה וחז"ל מגלים לנו את מה שבאמת גרם לדברים. וכך גם בימינו מי שיתבונן היה על העיתונים לכתוב בטור הפרשנות שהסבה שטראמפ חתם על ההסכם עם אירן זה בגלל שהציונים ימ"ש רודפים את עולם התורה...
ולענין האתון ללא ספק ניתן ליישב על פי החוקרים. שבלעם הסביר זאת בדרך הטבע, והתחיל לחקור למה עד היום האתון לא דיברה.. והרי הכל זה אבולציה ובעצם גם סבא רבא שלו היה חמור וכו'...
אנו רואים בתנ"ך ובחז"ל כל כך הרבה דברים, ומאידך ההיסטרוינים מביאים את אותם סיפורים עם כל מיני פרטים שכביכול משנים את התמונה ומסבירים את הדברים בדרך הטבע. והאמת שהתורה וחז"ל מגלים לנו את מה שבאמת גרם לדברים. וכך גם בימינו מי שיתבונן היה על העיתונים לכתוב בטור הפרשנות שהסבה שטראמפ חתם על ההסכם עם אירן זה בגלל שהציונים ימ"ש רודפים את עולם התורה...
ולענין האתון ללא ספק ניתן ליישב על פי החוקרים. שבלעם הסביר זאת בדרך הטבע, והתחיל לחקור למה עד היום האתון לא דיברה.. והרי הכל זה אבולציה ובעצם גם סבא רבא שלו היה חמור וכו'...
- הודעות
- 1,819
- תודות
- 5,206
- נקודות
- 355
מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים
בודאי הזדעזע אבל היצה''ר של הכבוד היה חזק יותר
- הודעות
- 1,819
- תודות
- 5,206
- נקודות
- 355
היא השפילה אותו כל כך עד כדי שהיא נהרגה כמבואר ברש''י ומדויק בפסוק והוא התקשה מאוד לעמוד בתוכחתה ולהתעורר בתשובה שהאתון הוכיחה אותו ולכן כאשר זה לא השפיע עליו ישירות הוא התנער מזה וכמעשה הידוע על אותו מטייל שאמר שמע ישראל והנחש ירד ממנו וחברו ראה זאת ובעוד הראשון חזר בתשובה השני לא והטעים שהרי הנחש עלה על חברו ולא עליו
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
כעת ראיתי תירוץ בספר טעמא דקרא (שם) פירש וי"ל שהרשע הזה רצה להראות לשרים כאילו הבהמה רגילה לדבר אתו תמיד והוא מתוכח אתה ומסביר שיראו חשיבותו, ע"כ. נמצא שגאותו לא נתנה לו להיכנע בראותו גודל הנס הזה.
- הודעות
- 3,423
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,737
- נקודות
- 695
אכן בספורנו שם פירש שהנס בפתיחת פה האתון נועד לעורר את בלעם לתשובה וז"ל: ויפתח ה' את פי האתון. נתן בה כח לדבר, כענין ה' שפתי תפתח וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה, בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן, כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן כרצונו, ואל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו ע"כ.
אמנם באבן עזרא וברבינו בחיי כתבו שנעשה לכבוד ישראל והצלתם וזת"ד: "דיבור האתון נס גדול וחוץ מדרך הטבע והיה זה לכבוד ישראל, כי הקב"ה הפליא לעשות ורצה לשנות סדרי בראשית בדיבור הבהמה לומר שאפילו הבהמה תכיר ותדע שאין השליחות הזה ראוי להעשות". ולד' אפשר ליישב בפשטות כפש"כ אורה.
כמו"כ חזה במלאך שהניף את חרבו ובכ"ז לא הושפע מאומה. אמנם ייתכן לומר, הלא בלעם היה נביא, והעולם הרוחני בדמות מלאכים וכו' שכבר הורגל בו פחות היה מסוגל לעורר אותו מאשר שינוי הטבע שפעל אלוקים בעולמו הגשמי, המלמד על חומרת העניין עד כ"כ שחרג מהנהגתו הקבועה מעת בריאת העולם.
הנה 'פתחון פה' בא כנגד האילם, כמ"ש וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו [תהילים לח' יד'], וַיִּפָּתַח פִּי וְלֹא נֶאֱלַמְתִּי עוֹד [יחזקאל לג' כב']. ולדעת הרוב בא על דיבור האדם. אך לא שמים על ליבם א. שבא גם על דיבור בע"ח, כמ"ש כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ [ישעיהו נו' י'], ב. שבא גם נגד האילם שלא יודע להציע רעיונותיו כמ"ש פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כׇּל בְּנֵי חֲלוֹף [משלי לא' ח'], שאין הכוונה לאי היכולת לדבר ממש. וכן בעניין כאן, שמה שאומר 'ויפתח ה' את פי האתון', הכוונה א. שלא היה אילם מצד דיבור האתון שהוא נהיקה, כלומר שהתחיל לנהוק, ב. לא היה אילם מצד האלימות שקיבל, ויען שהחל להציע את טענותיו על הסבל שהוא עובר.
ויש הבדל בין אמירה לבין דיבור. שדיבור הוא הנעת כלי המבטא להוציא את ההברות, ואמירה הוא כל דבר שיש בו עניין תבוניי. וכשאומר וידבר לאמר, הכוונה שהתחיל לעסוק בעסק הדיבור וכך וכך אמר. אך יש גם אמירה בלי דיבור. והוא כל העברת מסר שיש בו דבר מובן. לדוגמא, כלב המיילל ומצביע על קערת האוכל, הנה אע"פ שהוא לא מדבר בכל זאת חל עליו עניין אמירה שהוא אומר שהוא רעב. וכן כאן, מה שאומר ותאמר לבלעם וגו' לא היה זה על ידי דיבור ממש, אלא הביע את המסר על ידי הנהיקה או בכייה וכו' עד שנאמר עליו שהוא אמר לבלעם. וכן אצל הנחש, מה שלא אמר וידבר הנחש ויאמר, היה גם כן עניין אמירה בלי דיבור על ידי העברת מסר.
ולפי זה מובן מדוע בלעם לא נבהל מכך, כי היה זה עניין טבעי מצד אחד. ואולם עצם התגובה לא. ומה שאמרו שפי האתון נברא בין השמשות, כוונתם על מין האתון בכלל ולא אתונו של בלעם בפרט.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
מה מיוחד במין האתון שהיה צריך להיבראות במיוחד בבין השמשות ומדוע לא נברא כמו שאר החיוב והבהמות.
האתון נברא ביום השישי עם שאר הבהמות והחיות, רק פתיחת פיו ניתן לו בין השמשות. כמ"ש פי האתון, ולא האתון. ואם תשאל מדוע דווקא לאתון ניתן פתיחת פה ולא לשאר הבהמות והחיות, לא תמצא בפי תשובה על כך.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
כוונתי שאיני מבין מה מיוחד באתון הרי כל הבהמות יש להם שפה משלהם שמי שמכירם יכול לתקשר עצמהם ואם פי האתון היה גם שפה כזאת א"כ מה מיוחד בפי האתון יותא מפי שאר בהמות וחיות שא היה צריך בשבילם בריאה מיוחדת?
האתון/חמור ידוע באינטליגנציה הרגשית שלו. יש לו יכולת להביע את רגשותיו העמוקות החוצה, כמו אהבה, נקמה וכו'. זה שונה מבע"ח אחרים כי אצל החמור כאשר מביע רגש מבינים מה הוא מרגיש באופן מובהק. זה כמו פתחון פה שיש לו היכולת לגרום לאדם להבין אותו. וכן אתונו של בלעם ניכר בתכונה זו כפי שמשתקף באמרותיו.
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,912
- נקודות
- 535
אתמהה. א"כ אין שום יחודיות באתון של בלעם אז מהו ויפתח ה' את פי האתון הרי כל האתונות הם כאלו?
כבר דיברתי בעבר ששם אלוהים מורה על כל הכוחות המוגבלים הניתנים למדידה [ולומדים אותם בחכמת הפיזיקה הקלאסית בימינו], ושם הוויה מורה על הכוחות הבלתי ניתנים למדידה. כמ"ש בתענית דף ח' ע"ב אין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין. והדבר נודע היטב בימינו מאפקט הצופה במכניקת הקוואנטים. וכן אצל האדם כאשר כוח גוף מושל בו, מרגיש שהוא נמצא תחת בחינה ומסתכלים עליו. אך ככל שהאדם שכליי יותר, פחות מרגיש בזה וממילא יותר יוזם ובעל אומץ, והרחבתי על כך בתגובתי כאן.
והנה כל בע"ח קיים בו כוח גוף המושל בו הבלתי ניתן לו למשילות. וכאשר חל בו פתאום איזה עניין שכליי הרי שהשתחרר מכוח הגוף וזה על ידי שם הוויה. ועל זה אומר ויפתח ה' ולא ויפתח אלוהים, כי לא היה זה דבר בכוח גופו הטבעי אלא השתחררות ממנו. ומזה הוציאו חז"ל שהיה זה דבר פלא שנברא בין השמשות. ויען שכל פעם שחל באתון איזו התעוררות שכליית, גם בימינו [כאמור לעיל שמביע רגש הניתן להבנה בשכל האדם], באותו רגע חל בו שם הוויה.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
אכן, הר"י גלינסקי תיאר זאת במתק שפתיים כדרכו, כיצד בהילוכו ברח' רבי עקיבא פונה אליו החמור "ר' יענקב, מה שלומך?" וכו' וכו'
וכמדו' שביאר זאת בשטף הרצון של בלעם, שאף מאורע כזה לא עצרו משטפו.
גם לא נבהל מכך שה' אמר לו לא תקלל.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר