• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,578
תודות
17,441
נקודות
1,280
בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.
 
בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.
היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

עכ"פ יעוי' עוד במדרש 'פסיקתא זוטרתא' מובא: 'ובלשון שהיה בלעם מדבר, בו דיברה'. הרי שהאתון לא דיברה בלשון הקודש, אלא בשפה שבלעם דיבר.
 
נערך לאחרונה:
ועד האתון, כיצד הבין בלעם את דברי הקב"ה אליו בחלום הלילה?
מכל מקום קשה -
היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.
מוכח כן מדברי הגמרא שאמר להם שסוסו רועה בשדה, והיא אמרה שהוא בועל אותה כדי לביישו בפני השרים.

וכן מוכח ברש"י בפרשתינו:
"לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי – גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיָה לוֹ דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים: זֶה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיו, וּלְאָתוֹן זוֹ צָרִיךְ כְּלִי זַיִן".

עכ"פ יעוי' עוד במדרש 'פסיקתא זוטרתא' מובא: 'ובלשון שהיה בלעם מדבר, בו דיברה'. הרי שהאתון לא דיברה בלשון הקודש, אלא בשפה שבלעם דיבר.
מכל מקום לפי הזוהר קשה.
 
בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.
מדין הוא מצאצאי אברהם, וגרו בסמיכות לא"י, ולמה לא נאמר שידעו לשון הקודש, ובמיוחד השרים שבהם?
 
ועד האתון, כיצד הבין בלעם את דברי הקב"ה אליו בחלום הלילה?
מי אמר שנבואה זה רק בלשון הקודש?
הרי הקב"ה דיבר גם עם אבימלך, ועם איוב שנחלקו בגמרא אם היה מישראל.
וביותר הרי דברי התורה נאמרו למשה בנבואה ועל פי זה כתב ספר התורה, והרי בתורה נאמר גם 'יגר סהדותא'.
ובלי קשר גם מתואר שם שלבן עצמו דיבר איתו הקב"ה, וכו' וכו'.
וגם מסברא, הרי רק על המלאכים כתוב שאינם מבינים לשון ארמי, אבל מה זה שייך לנבואה?
 
מדין הוא מצאצאי אברהם, וגרו בסמיכות לא"י, ולמה לא נאמר שידעו לשון הקודש, ובמיוחד השרים שבהם?
הטענה שהיו מצאצאי אברהם היא אכן טענה, אבל לכאורה הטענה על קרבתם לארץ ישראל יש לדון בה, כי לא מסתבר שיושבי הארץ שאחרי אברהם דיברו בלשון הקודש.
 
בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.
עי' הנתיבות המשפט בספרו נחלת יעקב כתב דכל ברכות בלעם היה זה בלשון העמים לכך איתא דמשה כתב ספרו ופרשת בלעם היינו שתרגם הברכות ללשון הקודש אם כל הדרשות והסודות שנאמרו בה על קוצו וקוצו של י'.
 
היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?
חלק גדול ממה שאמרה היה בשביל להביך אותו מולם
(ל) הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ [הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא, הַאִם הֻרְגַּלְתִּי?]; וְכֵן: "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כב,ב). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּגְּמָרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוֹן: בִּרְטִיבָא שְׁדָאִי לֵיהּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ד' ע"ב) [בִּזְמַן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַשָּׁרִים שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּס? אָמַר לָהֶם: בָּאָחוּ שִׁלַּחְתִּי אוֹתוֹ. מִיָּד, וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. אָמַר לָהּ: לִטְעִינַת מַשָּׁאוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לוֹ: אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אָמַר לָהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אָמְרָה לוֹ: מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְךָ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה; כְּתִיב הָכָא: הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, וּכְתִיב הָתָם: "וּתְהִי לוֹ סוֹכֶנֶת" (מל"א א,ב)].​
 
(ל) הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ [הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא, הַאִם הֻרְגַּלְתִּי?]; וְכֵן: "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כב,ב). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּגְּמָרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוֹן: בִּרְטִיבָא שְׁדָאִי לֵיהּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ד' ע"ב) [בִּזְמַן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַשָּׁרִים שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּס? אָמַר לָהֶם: בָּאָחוּ שִׁלַּחְתִּי אוֹתוֹ. מִיָּד, וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. אָמַר לָהּ: לִטְעִינַת מַשָּׁאוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לוֹ: אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אָמַר לָהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אָמְרָה לוֹ: מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְךָ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה; כְּתִיב הָכָא: הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, וּכְתִיב הָתָם: "וּתְהִי לוֹ סוֹכֶנֶת" (מל"א א,ב)].​
מוכח כן מדברי הגמרא שאמר להם שסוסו רועה בשדה, והיא אמרה שהוא בועל אותה כדי לביישו בפני השרים.

וכן מוכח ברש"י בפרשתינו:
"לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי – גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיָה לוֹ דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים: זֶה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיו, וּלְאָתוֹן זוֹ צָרִיךְ כְּלִי זַיִן".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון