בלק איך הבינו בלעם ושרי מדין מה האתון אומרת (1 צופה)

[אחד יחיד]

בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.

 

[הצעיר שבחבורה]

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

ועד האתון, כיצד הבין בלעם את דברי הקב"ה אליו בחלום הלילה?

 

[אברך מישיבת מיר]

בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

עכ"פ יעוי' עוד במדרש 'פסיקתא זוטרתא' מובא: 'ובלשון שהיה בלעם מדבר, בו דיברה'. הרי שהאתון לא דיברה בלשון הקודש, אלא בשפה שבלעם דיבר.

 

[אחד יחיד]

ועד האתון, כיצד הבין בלעם את דברי הקב"ה אליו בחלום הלילה?

לחץ כדי לכווץ...

מכל מקום קשה -

היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

לחץ כדי לכווץ...

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

מוכח כן מדברי הגמרא שאמר להם שסוסו רועה בשדה, והיא אמרה שהוא בועל אותה כדי לביישו בפני השרים.

וכן מוכח ברש"י בפרשתינו:
"לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי – גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיָה לוֹ דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים: זֶה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיו, וּלְאָתוֹן זוֹ צָרִיךְ כְּלִי זַיִן".

עכ"פ יעוי' עוד במדרש 'פסיקתא זוטרתא' מובא: 'ובלשון שהיה בלעם מדבר, בו דיברה'. הרי שהאתון לא דיברה בלשון הקודש, אלא בשפה שבלעם דיבר.

לחץ כדי לכווץ...

מכל מקום לפי הזוהר קשה.

 

[הצעיר שבחבורה]

מכל מקום קשה -

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי היתה שבלעם בוודאי ידע שפת לשון הקודש.

 

[יצחק א]

בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

מדין הוא מצאצאי אברהם, וגרו בסמיכות לא"י, ולמה לא נאמר שידעו לשון הקודש, ובמיוחד השרים שבהם?

 

[אברך מעמיק]

ועד האתון, כיצד הבין בלעם את דברי הקב"ה אליו בחלום הלילה?

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שנבואה זה רק בלשון הקודש?
הרי הקב"ה דיבר גם עם אבימלך, ועם איוב שנחלקו בגמרא אם היה מישראל.
וביותר הרי דברי התורה נאמרו למשה בנבואה ועל פי זה כתב ספר התורה, והרי בתורה נאמר גם 'יגר סהדותא'.
ובלי קשר גם מתואר שם שלבן עצמו דיבר איתו הקב"ה, וכו' וכו'.
וגם מסברא, הרי רק על המלאכים כתוב שאינם מבינים לשון ארמי, אבל מה זה שייך לנבואה?

 

[אברך מעמיק]

מדין הוא מצאצאי אברהם, וגרו בסמיכות לא"י, ולמה לא נאמר שידעו לשון הקודש, ובמיוחד השרים שבהם?

לחץ כדי לכווץ...

הטענה שהיו מצאצאי אברהם היא אכן טענה, אבל לכאורה הטענה על קרבתם לארץ ישראל יש לדון בה, כי לא מסתבר שיושבי הארץ שאחרי אברהם דיברו בלשון הקודש.

 

[אברך מישיבת מיר]

בזוהר הקדוש (דף ר"א:) מובא, שמלאך אחד הנקרא קמריא"ל נברא בערב שבת בין השמשות, והמלאך הזה התלבש באתון ודיבר עם בלעם.

ועל כך כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל בספרו 'תפארת יהונתן', שצריך לומר שדיבר המלאך עם בלעם בלשון הקודש, כי הלא אין המלאכים משתמשים בלשון אחר.

וצריך עיון, איך הבין בלעם שפת הקודש.

ואפילו אם נתרץ שבלעם עצמו כן ידע לשון הקודש, הרי כתוב ששרי מדין הבינו מה שאמרה - ודחוק לומר שגם הם הבינו לשון הקודש.

לחץ כדי לכווץ...

עי' הנתיבות המשפט בספרו נחלת יעקב כתב דכל ברכות בלעם היה זה בלשון העמים לכך איתא דמשה כתב ספרו ופרשת בלעם היינו שתרגם הברכות ללשון הקודש אם כל הדרשות והסודות שנאמרו בה על קוצו וקוצו של י'.

 

[הרב הירושלמי]

היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

לחץ כדי לכווץ...

חלק גדול ממה שאמרה היה בשביל להביך אותו מולם

 

[הרב הירושלמי]

היכן כתוב ששרי מדין הבינו את דברי האתון?

לחץ כדי לכווץ...

חלק גדול ממה שאמרה היה בשביל להביך אותו מולם

לחץ כדי לכווץ...

(ל) הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ [הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא, הַאִם הֻרְגַּלְתִּי?]; וְכֵן: "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כב,ב). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּגְּמָרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוֹן: בִּרְטִיבָא שְׁדָאִי לֵיהּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ד' ע"ב) [בִּזְמַן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַשָּׁרִים שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּס? אָמַר לָהֶם: בָּאָחוּ שִׁלַּחְתִּי אוֹתוֹ. מִיָּד, וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. אָמַר לָהּ: לִטְעִינַת מַשָּׁאוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לוֹ: אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אָמַר לָהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אָמְרָה לוֹ: מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְךָ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה; כְּתִיב הָכָא: הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, וּכְתִיב הָתָם: "וּתְהִי לוֹ סוֹכֶנֶת" (מל"א א,ב)].​

 

[אחד יחיד]

(ל) הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ [הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא, הַאִם הֻרְגַּלְתִּי?]; וְכֵן: "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כב,ב). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּגְּמָרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוֹן: בִּרְטִיבָא שְׁדָאִי לֵיהּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ד' ע"ב) [בִּזְמַן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַשָּׁרִים שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּס? אָמַר לָהֶם: בָּאָחוּ שִׁלַּחְתִּי אוֹתוֹ. מִיָּד, וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. אָמַר לָהּ: לִטְעִינַת מַשָּׁאוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לוֹ: אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אָמַר לָהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אָמְרָה לוֹ: מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְךָ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה; כְּתִיב הָכָא: הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, וּכְתִיב הָתָם: "וּתְהִי לוֹ סוֹכֶנֶת" (מל"א א,ב)].​

לחץ כדי לכווץ...

מוכח כן מדברי הגמרא שאמר להם שסוסו רועה בשדה, והיא אמרה שהוא בועל אותה כדי לביישו בפני השרים.

וכן מוכח ברש"י בפרשתינו:
"לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי – גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיָה לוֹ דָּבָר זֶה בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים: זֶה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֻמָּה שְׁלֵמָה בְּפִיו, וּלְאָתוֹן זוֹ צָרִיךְ כְּלִי זַיִן".

לחץ כדי לכווץ...