מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש
כתב ידידנו רבי @פנחס ע וז''ל
כ' הרמ"א בשם תשובות הרשב"א (אורח חיים א) "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור". והוא ע"פ הגמ' בברכות שביטלו אמירתן מפני תרעומת המינין. וכעין דין זה מצינו גם ברמב"ם שאסר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. (ולדינא היו שהקפידו בזה יותר כהגריש"א, והיו שהקילו מכ"מ טעמים)

והביא המשנה ברורה (סקט"ז) הטעם: "מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו."

כלומר שבזמנינו מצוי המינין יותר מבעבר,
ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש
ומקורו קדום עוד יותר כנראה במנהג א''י בזמן הגאונים
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
לא קראתי את כל דבריו, אך ברור שהמשנ"ב לא היה מעתיק לשון שאינה תואמת את זמנו.
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
ומה רצית להוכיח משם ?
 
דעת התבו''ש שבזמננו יש לומר עשרת הדברות
אבל בפשטות אין חיוב, מאחר שחז''ל ביטלו את התקנה.
אולי הוא ר''ל שמותר לאמרו, ולא שיש חיוב. כך נראה גם מדברי השו''ע (אמנם לא כתוב בשו''ע להדיא אם לקבוע בין הברכות או לומר סתם לפני התפילה)
 
נראה לי לא בתור דת של עשרת הדברות אלא תרוץ לחולשה טבעית שמתמסמס מאליו כאשר מקבלים רוח טהרה וקרוב וזה לא סיבה שאנו לא נאמר את זה
יש ככל הנראה הרבה מאוד מקומות שהייתה מתאימה הערתי זו, אך ראיתי מקום זה כמתאים.
אם ננתח את תוצאות הבחירות פחות או יותר (למען האמת אינני מעודכן ממש בנעשה למרבה השמחה)
הרי שלגוש הנקרא ימין ללא החרדים אך כולל המזרחי יש בסה"כ כ35 מנדטים. לעומת הגוש ה"יהודי" שבגוש השני, שהם בעצם כל הישראלים שאינם ערבים התומכים בכפיית חילוניות יש כ40 מנדטים.
וזאת ללמדנו עד כמה ה"עם החילוני איתנו"...
בלי לדבר על אפיקורסים אתאיסטים כמו אוחנה וכדומה.
 
יש ככל הנראה הרבה מאוד מקומות שהייתה מתאימה הערתי זו, אך ראיתי מקום זה כמתאים.
אם ננתח את תוצאות הבחירות פחות או יותר (למען האמת אינני מעודכן ממש בנעשה למרבה השמחה)
הרי שלגוש הנקרא ימין ללא החרדים אך כולל המזרחי יש בסה"כ כ35 מנדטים. לעומת הגוש ה"יהודי" שבגוש השני, שהם בעצם כל הישראלים שאינם ערבים התומכים בכפיית חילוניות יש כ40 מנדטים.
וזאת ללמדנו עד כמה ה"עם החילוני איתנו"...
בלי לדבר על אפיקורסים אתאיסטים כמו אוחנה וכדומה.
אכן כלל לא מדוייק בעובדות,
לפי מה שראיתי (עוד לא סופי לגמרי) המציאות הפוכה לגמרי:

ללא החרדים לגוש הימין, כ-39/40
לגוש השינוי ללא ערבים כ-29 מנדטים.

(זה בלי להתחשב בשריפת קולות במחנה הימין).
וכמובן בהתעלם מהאמירה המגוחכת, כי כל מי שבגוש השני "תומך בכפיית חילוניות".
 
אכן כלל לא מדוייק בעובדות,
לפי מה שראיתי (עוד לא סופי לגמרי) המציאות הפוכה לגמרי:

ללא החרדים לגוש הימין, כ-39/40
לגוש השינוי ללא ערבים כ-29 מנדטים.

(זה בלי להתחשב בשריפת קולות במחנה הימין).
וכמובן בהתעלם מהאמירה המגוחכת, כי כל מי שבגוש השני "תומך בכפיית חילוניות".
בן גביר אינו בא על מצע מפלגה דתית, וחברת הכנסת השניה שלו היא חוזרת בשאלה.
גם הליכוד כאמור אינו מייצג בדוקא את שמירת המסורת. ע"ע אוחנה.
לגוש השינוי למיטב ידיעתי (אך איני יודע בדיוק) יש 22 לאיזנקוט, עוד 7 ליברמן, עוד 12 לבנט ולפיד (בנט עם סרוגה...) ואיני יודע כמה ליאיר גולן. זה לבד 40.
לגבי המנדטים שהלכו לפח, מי לנו נאמן מנתניהו שאמר שזליכה הפגין נגדו בבלפור ובקפלן... כל שאר רסיסי המפלגות אינם יותר ממנדט וחצי חילונים. (וינטר סרוג, וכן מעוז, וכן ליטנר וכן צבע שחור)
תכלס, לו יצוייר ואכן מפת הגושים כפי שאתה מציג, (וככל הנראה אם תפרט את תוצאות האמת תזכה את הרבים להנצל מקווי נייעס ונוכל להווכח יותר בקלות.) הרי שעדיין חלק מובהק מהתושבים היהודים שיצאו להצביע (בניכוי 10 אחוז לערך שהחרימו את הבחירות שמתוכם כ2 אחוז חרדיים מהעדה"ח וכדו'. אך ככל הנראה כל השאר הם מהסוג שלא סבורים שקמפיין הגיוואלד של נתניהו הוא משמעותי. ואינם רואים בשלטון שישבו בו אנשים שמצהירים שיובילו תח"צ בשבת וכדו' כאסון להגדרה של הזהות היהודית של מדינתם.
 
אינם רואים בשלטון שישבו בו אנשים שמצהירים שיובילו תח"צ בשבת וכדו' כאסון להגדרה של הזהות היהודית של מדינתם.
אה"נ,
אבל תבין בעצמך שיש קצת מרחק בין זה לבין "תומך בכפיית חילוניות".
ותדע, שיש להניח בסבירות גבוהה (ויש אף אומרים כן במפורש), שהמפלגות החרדיות בהחלט יסכימו לשבת בשלטון עם אנשים כאלו, במידה ויובטח להם הסדרת נושא הגיוס (תרחיש דמיוני כמובן), אז מה לך כי תלין על אחרים.
 
ואם כי אני מסכים באופן כללי עם הרעיון שלא להדגיש חלק מסוים בתורה באופן קיצוני עד כדי שיאפיל על חלקים אחרים וידחה אותם ח''ו, מ''מ לגופם של דברים איני מבין ואיני מסכים, כי מה חילוק יש בין עשרת הדברות לק''ש שאומרים בכל בוקר וערב ולמה על ק''ש לא חיישינן שיאמרו אין תורה אלא זו,
לא עברתי כעת על כל האשכול. אבל לדעתי ההבדל פשוט.
בקריאת שמע, אין כל כך דיבור ספציפי על מצוות מסוימות, אלא אמירה כללית על קבלת עול מלכות שמים ועל קבלת מצוות. ודווקא אמירה כללית זו מלמדת כי ישנם עוד דברים, כי ודאי פשוטו של מקרא עוסק על כלל התורה.
משא"כ עשרת הדיברות אלו אמירות מאוד מפורשות של מצוות עיקריות, ומזה בהחלט יכולה לצאת בעיה, ואינני חושב שיש איזה הבדל בין היום לעבר. [ואף כי בק"ש רמוזים כל הי' דברות, מכל מקום המסר העיקרי אינו עוסק במצוות מסוימות, שנחשוב שזו התורה ולא זולתה]. ופשוט.
 
נערך לאחרונה:
לא עברתי כעת על כל האשכול. אבל לדעתי ההבדל פשוט.
בקריאת שמע, אין כל כך דיבור ספציפי על מצוות מסוימות, אלא אמירה כללית על קבלת עול מלכות שמים ועל קבלת מצוות. ודווקא אמירה כללית זו מלמדת כי ישנם עוד דברים, כי ודאי פשוטו של מקרא עוסק על כלל התורה.
משא"כ עשרת הדיברות אלו אמירות מאוד מפורשות של מצוות עיקריות, ומזה בהחלט יכולה לצאת בעיה, ואינני חושב שיש איזה הבדל בין היום לעבר. [ואף כי בק"ש רמוזים כל הי' דברות, מכל מקום המסר העיקרי אינו עוסק במצוות מסוימות, שנחשוב שזו התורה ולא זולתה]. ופשוט.
שומע
בכל מקרה ההבדל בין היום לעבר שהיום פשוט אין בינינו מינים האומרים כן
 
בכל מקרה ההבדל בין היום לעבר שהיום פשוט אין בינינו מינים האומרים כן
לא ברור לי בכלל, שזה לא שייך ולא קיים, ביחוד שעד היום י' הדיברות תופסים מקום מכובד אצל הנוצרים, לכן לדעתי מתבקש שאם יקראו את זה, יהיו יחידים שיקחו את זה הלאה, כי העיקרון שייך בכל הדורות, מסיבה פסיכולוגית פשוטה, וברור שזה יכול למשוך לייחס לי' דיברות ערך חשוב יותר מכל התורה.
אבל נישאר חלוקים.
 
לא ברור לי בכלל, שזה לא שייך ולא קיים, ביחוד שעד היום י' הדיברות תופסים מקום מכובד אצל הנוצרים
גם אצלנו להבדיל זה תופס מקום מכובד ויש שנוהגים לעמוד ויש שנוהגים לכתוב על הארון קודש ובקשו לקבוע בגבולים לאמרם בכל יום
, לכן לדעתי מתבקש שאם יקראו את זה, יהיו יחידים שיקחו את זה הלאה, כי העיקרון שייך בכל הדורות, מסיבה פסיכולוגית פשוטה, וברור שזה יכול למשוך לייחס לי' דיברות ערך חשוב יותר מכל התורה.
לא זה היה הסיבה
אלא שהיו אומרים אין תורה אלא זו וזה לא אומרים היום.
אתה מתייאש מהר..
 
גם אצלנו להבדיל זה תופס מקום מכובד ויש שנוהגים לעמוד ויש שנוהגים לכתוב על הארון קודש ובקשו לקבוע בגבולים לאמרם בכל יום
לא זה היה הסיבה
אלא שהיו אומרים אין תורה אלא זו וזה לא אומרים היום.
למיטב ידיעתי אצל הנוצרים זה לא בדיוק כפי שאתה מתאר... ואגב, ידועים דברי הרמב"ם על המנהג לעמוד... 'ובקשו' בלבד, כמו שכתבת...
כי העובדה שהם חשובים, אינה סותרת את החשש לאיבוד סמכות של שאר התורה, וכמו שאצל הנוצרים כמדומני החלוקה הזו מוחשית יותר.
בכל אופן, אינני מוצא שום סיבה שהיום לא תיתכן העלאת טענה כזו, פוק חזי כמה מערערים על התורה שבע"פ, כמה חוקרים מכחישים בביקורת המקרא חלקים מהתורה וטענים לאיחורם, ועוד ועוד, ולמה ניתן חרב לטענה שיטענו תומכיה, כי 'המנהג הדתי עצמו תומך בהשערה זו'... כדרכם.
כי להרגשתי הויכוחים איתך חסרי תוחלת ותכלית, והרבה פעמים אינם מובילים לשום מקום מלבד בזבוז זמן. [אני מגיב, בגלל שטבע הנצחנות שבאדם, ומהטעם שאמרו במדרש רבה (במדבר יח, י) אבל אינני רואה בזה תועלת].
אתה רוצה לפרוס את דעתך, פרוס, אבל לא כתגובה לדבריי.
 
לא רלוונטי מאחר ואינם מצויים בינינו כדומיננטים
אם דעה כזו תופסת מקום בעולם, זו העדות הכי ברורה כי זו דעה ברת היתכנות בעצם, ואין שום סיבה שהיא לא תתעורר למישהו אחר...
ובלי קשר בעולמנו בו אין שום משמעות למרחקים כידוע, ומה שלא דומיננטי היום יכול להיות מחר... לכן צורת ההבטה היחידה שיכולה לקבוע בדבר כזה, היא האם באופן מהותי אין חשש יותר שיאמרו דבר כזה, או שעקרונית יש חשש.

ומכיון שלהבנתי במציאות, האופציה השניה היא ודאי נכונה, ועקרונית זו דעה שיכולה להיות רלוונטית, זה אינו נכון לבחון זאת לפי המציאות העכשווית בלבד, במיוחד שאם עוד שלושים שנה זו תהיה טענה פופולרית, אז לא נוכל להכחיש את העובדה שהמנהג הדתי אמר בעצמו לקרוא פרשה זו דווקא כל בוקר...

לגופו של ענין, אני חושב, כי גם היום יש לדעה זו רלוונטיות בצורה כזו או אחרת, והרי כידוע אחת הטענות העיקריות בה משתמשים להוכיח את התורה הם דברי הרמב"ן על מעמד הר סיני, ומה יותר פשוט מלומר כי אכן מעמד הר סיני היה, אבל שאר דברי משה היו אלו רק דברי שאר רוח שעלו בדעתו, אבל לא נשמעו מפי ה'? וחושבני כי זו טענה קיימת ולא בגלל דבריי, אבל למה לעזור לזה? למה להקשות על רבים שיכולים להשתכנע מטענות מהסוג הזה, כי הרי מילדותם עיקר התורה שהם הכירו מבית הכנסת זה עשרת הדיברות? והם עלולים לחשוב כי זו עיקר התורה, ולחוש לא מחוייבים לשאר התורה.
 
אם דעה כזו תופסת מקום בעולם, זו העדות הכי ברורה כי זו דעה ברת היתכנות בעצם, ואין שום סיבה שהיא לא תתעורר למישהו אחר...
ובלי קשר בעולמנו בו אין שום משמעות למרחקים כידוע, ומה שלא דומיננטי היום יכול להיות מחר... לכן צורת ההבטה היחידה שיכולה לקבוע בדבר כזה, היא האם באופן מהותי אין חשש יותר שיאמרו דבר כזה, או שעקרונית יש חשש.

ומכיון שלהבנתי במציאות, האופציה השניה היא ודאי נכונה, ועקרונית זו דעה שיכולה להיות רלוונטית, זה אינו נכון לבחון זאת לפי המציאות העכשווית בלבד, במיוחד שאם עוד שלושים שנה זו תהיה טענה פופולרית, אז לא נוכל להכחיש את העובדה שהמנהג הדתי אמר בעצמו לקרוא פרשה זו דווקא כל בוקר...

לגופו של ענין, אני חושב, כי גם היום יש לדעה זו רלוונטיות בצורה כזו או אחרת, והרי כידוע אחת הטענות העיקריות בה משתמשים להוכיח את התורה הם דברי הרמב"ן על מעמד הר סיני, ומה יותר פשוט מלומר כי אכן מעמד הר סיני היה, אבל שאר דברי משה היו אלו רק דברי שאר רוח שעלו בדעתו, אבל לא נשמעו מפי ה'? וחושבני כי זו טענה קיימת ולא בגלל דבריי, אבל למה לעזור לזה? למה להקשות על רבים שיכולים להשתכנע מטענות מהסוג הזה, כי הרי מילדותם עיקר התורה שהם הכירו מבית הכנסת זה עשרת הדיברות? והם עלולים לחשוב כי זו עיקר התורה, ולחוש לא מחוייבים לשאר התורה.
רואים בגמ' שכל דור העמידו את הנושא למבחן מחדש ודחו כי החשש היה עדיין קים
ולגבי אמירת בשכמל''ו בקול רם מפני תרעומת המינים מצינו שאמרו שבמקום שליכא מינים עדיין אומרים אותו בחשאי
הרעיון של המינים שאין תורה אלא זו לא קים אצל הנוצרים שהרי מחזיקים בכל הברית הישנה והחדשה ובנויים על בדותות אחרות ובדותא זו חלפה מן העולם
בזמננו רוב העולם המערבי מאמין באמיתות כל התנ''ך וחוקרי המקרא הם מיעוט זניח
צריך לזכור שבזמן חז''ל המינים שהתרעמו עם טענה זו
הציקו כל כך עד שהוסיפו עליהם ברכה מיוחדת ברוח הקודש של שמואל הקטן שהיה כעין רוה''ק של אנשי כה''ג
בזמננו יש הרבה מינים אבל הטענות שלהם בסגנון אחר לגמרי ולא מתווכחים בסגנון הזה להוכיח ממנהגי השמרנים לצנזר את רוב התורה אלא יותר בפרשנות
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓