הלכות ק"ש תפילה עשרת הדברות בזמננו (1 צופה)

[והב בסופה]

לדעתי אין הבדל, ואם היה הבדל לא היו חוזרים שוב ושוב לקבוע את זה.

לחץ כדי לכווץ...

אין שום ראיה לומר כן

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

כתב ידידנו רבי @פנחס ע וז''ל
כ' הרמ"א בשם תשובות הרשב"א (אורח חיים א) "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור". והוא ע"פ הגמ' בברכות שביטלו אמירתן מפני תרעומת המינין. וכעין דין זה מצינו גם ברמב"ם שאסר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. (ולדינא היו שהקפידו בזה יותר כהגריש"א, והיו שהקילו מכ"מ טעמים)

והביא המשנה ברורה (סקט"ז) הטעם: "מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו."

כלומר שבזמנינו מצוי המינין יותר מבעבר,

לחץ כדי לכווץ...

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב

 

[ישעיהו מנחלת דן]

מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

לחץ כדי לכווץ...

ומקורו קדום עוד יותר כנראה במנהג א''י בזמן הגאונים

 

[פנחס ע]

מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב

לחץ כדי לכווץ...

לא קראתי את כל דבריו, אך ברור שהמשנ"ב לא היה מעתיק לשון שאינה תואמת את זמנו.

 

[והב בסופה]

מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב

לחץ כדי לכווץ...

ומה רצית להוכיח משם ?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ומה רצית להוכיח משם ?

לחץ כדי לכווץ...

דעת התבו''ש שבזמננו יש לומר עשרת הדברות והלחם חמודות התוכח (לדעתי) בעיקר במקומו ובשעתו דשכיחי מינים

 

[והב בסופה]

דעת התבו''ש שבזמננו יש לומר עשרת הדברות

לחץ כדי לכווץ...

אבל בפשטות אין חיוב, מאחר שחז''ל ביטלו את התקנה.
אולי הוא ר''ל שמותר לאמרו, ולא שיש חיוב. כך נראה גם מדברי השו''ע (אמנם לא כתוב בשו''ע להדיא אם לקבוע בין הברכות או לומר סתם לפני התפילה)

 

[הרב מרודוש]

נראה לי לא בתור דת של עשרת הדברות אלא תרוץ לחולשה טבעית שמתמסמס מאליו כאשר מקבלים רוח טהרה וקרוב וזה לא סיבה שאנו לא נאמר את זה

לחץ כדי לכווץ...

לא כל רעיון נוסטלגי קשור ל"רוח טהרה"