אם דעה כזו תופסת מקום בעולם, זו העדות הכי ברורה כי זו דעה ברת היתכנות בעצם, ואין שום סיבה שהיא לא תתעורר למישהו אחר...
ובלי קשר בעולמנו בו אין שום משמעות למרחקים כידוע, ומה שלא דומיננטי היום יכול להיות מחר... לכן צורת ההבטה היחידה שיכולה לקבוע בדבר כזה, היא האם באופן מהותי אין חשש יותר שיאמרו דבר כזה, או שעקרונית יש חשש.
ומכיון שלהבנתי במציאות, האופציה השניה היא ודאי נכונה, ועקרונית זו דעה שיכולה להיות רלוונטית, זה אינו נכון לבחון זאת לפי המציאות העכשווית בלבד, במיוחד שאם עוד שלושים שנה זו תהיה טענה פופולרית, אז לא נוכל להכחיש את העובדה שהמנהג הדתי אמר בעצמו לקרוא פרשה זו דווקא כל בוקר...
לגופו של ענין, אני חושב, כי גם היום יש לדעה זו רלוונטיות בצורה כזו או אחרת, והרי כידוע אחת הטענות העיקריות בה משתמשים להוכיח את התורה הם דברי הרמב"ן על מעמד הר סיני, ומה יותר פשוט מלומר כי אכן מעמד הר סיני היה, אבל שאר דברי משה היו אלו רק דברי שאר רוח שעלו בדעתו, אבל לא נשמעו מפי ה'? וחושבני כי זו טענה קיימת ולא בגלל דבריי, אבל למה לעזור לזה? למה להקשות על רבים שיכולים להשתכנע מטענות מהסוג הזה, כי הרי מילדותם עיקר התורה שהם הכירו מבית הכנסת זה עשרת הדיברות? והם עלולים לחשוב כי זו עיקר התורה, ולחוש לא מחוייבים לשאר התורה.