מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש
כתב ידידנו רבי @פנחס ע וז''ל
כ' הרמ"א בשם תשובות הרשב"א (אורח חיים א) "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בצבור". והוא ע"פ הגמ' בברכות שביטלו אמירתן מפני תרעומת המינין. וכעין דין זה מצינו גם ברמב"ם שאסר לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות. (ולדינא היו שהקפידו בזה יותר כהגריש"א, והיו שהקילו מכ"מ טעמים)

והביא המשנה ברורה (סקט"ז) הטעם: "מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו."

כלומר שבזמנינו מצוי המינין יותר מבעבר,
ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש
ומקורו קדום עוד יותר כנראה במנהג א''י בזמן הגאונים
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
לא קראתי את כל דבריו, אך ברור שהמשנ"ב לא היה מעתיק לשון שאינה תואמת את זמנו.
 
מצאתי שכבר קדמוני
מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן א ס"ק ח
וראינו להרב בעל תב"ש בחדושיו לברכות שם שכתב ליישב דברי הטור דלכך י"ל עשרת הדברות משום דמידי הוא טעמא רק משום תרעומת המינים ועכשיו ליכא מינים וראי' ממ"ש בש"ס פסחים דף נ"ו גבי בשכמל"ו דאמר ר"א התקינו שיהיו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינים ובנהרדעא דליכא מינים עד השתא אומרים לי' בחשאי ואנן השתא נהגינן כנהרדעי וא"כ ע"כ משו' דבזה"ז ליכא מינים וה"ה כאן כיון דליכא מינים מותר לאומרו ע"ש

ל' זו של ובפרט בזמננו היא העתקה מהמג''א שהעתיק מהלחם חמודות שהוא פ' בעל התוי''ט על הרא''ש כמדומני ואינו שייך לזמנינו הקרוב כמו שדימה הרב
ומה רצית להוכיח משם ?
 
דעת התבו''ש שבזמננו יש לומר עשרת הדברות
אבל בפשטות אין חיוב, מאחר שחז''ל ביטלו את התקנה.
אולי הוא ר''ל שמותר לאמרו, ולא שיש חיוב. כך נראה גם מדברי השו''ע (אמנם לא כתוב בשו''ע להדיא אם לקבוע בין הברכות או לומר סתם לפני התפילה)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון