שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן יא
ב"ה, ב' וישב תשמ"ח לפ"ק. כבוד ידידינו ההגה"צ בנש"ק המפורסם כו', כש"ת מוהר"ר יעקב יצחק בהה"צ רבי יואל משאץ שליט"א.
אחדשה"ט וש"ת באהבה.
לנכון קבלתי מכתבו אלי מיום י"א כסלו ש"ז, ואשר עורר בענין אסונות תאונת דרכים שנתרבו בעו"ה בזמן האחרון, ואשר חלילה לעבור עליהם מבלי לעורר, וגם הביא מלשון הרמב"ם פ"א ה"ג מתענית דאם לא יצעקו ויאמרו צרה זו נקרה נקרית דה"ז דרך אכזריות וכו', יעו"ש, והעיר ממש"כ בעניי בתשובה בענין נהיגת הנשים.
הנה האי גברא נמי בהאי פחדא יתיב, כי קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, ולפי ענ"ד כמה גורמים לזה:
א. העבירות הנעשות בדרכים כידוע וע"י המכוניות עצמם ואלו המזיקים הנבראים עומדים בדרך ותובעים ולפעמים נתפסו נפשות נקיות - ואלמלא ניתנה לעין לראות כמבואר פ"ק דברכות.
ב. נהיגת הנשים אב"א שגורם מכשול רוחני להן ולאחרים, ואב"א כידוע שטבע הנשים שאינם שולטות על עצמן בעת צרה ודחק ומעורבים כ"פ בתאונות האלה.
ג. אב"א, טבע העם הזה עמא פזיזא וממהרים ונוסעים בלי להתחשב בסכנת גופם עצמם וסכנת אחרים כאשר עיני ראו למאות פעמים, ואשר לא כן עושים בחו"ל כידוע.
ד. ואחרון הכביד - מש"כ כ"ת, שאין עושים חסד בדרכים לקחת באוטו המצפים לחסד זה והרבה פעמים הוא ממש זה נהנה וזה לא חסר, ובעניותי יש לכוין זה בפסוקי איוב ו', למס מרעהו חסד וכו', כאפיק נחלים יעבורו.
וגם נהניתי ממש"כ כ"ת בפסוקים של תמר - ומצוה גדולה לעורר על הנ"ל וכבר עוררתי ע"ז בזמן האחרון בע"פ בדרוש לרבים. +ע"ע ח"ד סי' א' - א+
והריני ידידכם דוש"ת מצפה לרחמי ה'