לא יעזור שתכתוב זאת בענק, או באדום או בכל מיני שטויות מהסוג הזה.נכון, כי אם אדם מחובר בוא מחובר ואם לא, לא.
אבל הוא צריך להיות מחובר!!!
האמת אינה צריכה את העזרים הללו, היא מסתדרת גם עם מילים בגודל ובצבע סטנדרטי...
להיות מחובר, כמשמעו היינו להיות אחד.
התורה מחברת את האדם לבורא והופכת אותו להיות כביכול אחד.
וזה לא אני אמרתי.
אתה עצמך אומר זאת כל שני וחמישי ובשבת פעמיים: "קודשא בריך הוא ואוריתא וישראל חד הוא".
יש עוד נושא, שהוא כלל לא שייך לעצם הדביקות אלא להשפעות שלה.
האם על ידי התורה אדם יכול להרגיש את זה שהוא מחובר ואחד עם הבורא, או שאנו לא זוכים להרגיש זאת.
התשובה היא -
שמי שלומד תורה לשמה היינו לשם התורה, בלי שום פנייה של כבוד וכדו', ומי שלומד תורת ד' ולא מעקם את הראש עם שטויות - זוכה לזה.
חד משמעית.
ולכן, העבודה היא לא להתחיל ללמוד חסידות ולהעמיק ב"מה זו דביקות", אלא להגיע ללימוד תורה לשמה.
