הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (7 צופים)

[איש תורה]

למרות שגזירה לגזירה לא גזרינן ישנם מספר מקומות בהן כן גוזרים. רב שר שלום גאון שו"ת חמדה גנוזה סימן ע"ז מסביר שהטעם שאין עושים גזירה לגזירה היא משום החשש שאם יוכלו לגזור כל כך הרבה גזירות היינו "מתמלאים בגזירות" ואף היו "אוסרים כל הדברים מעט מעט", אך גם הוא מודה שבמידה ומדובר באיסור חמור שקל לטעות בו או בגזירה שתלויה בגזירה אחרת- מותר לגזור גזירה לגזירה.

 

[כרי]

מקור הדברים הוא מדברי הפרי צדיק על חנוכה הכותב: "הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין".

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מה בדיוק המור הקדום ביותר לזה אבל ודאי אינו ר' צדוק זה מובא בעמודיה שבעה לר' בצלאל מקוברין עמוד ד דרוש כא ובפתיחה לפירוש תתוספות חדשים על מסכת אבות

 

[חשוב שנית]

הידעת שבכוח הקול לשבור כלי. ב"ק יח:

לחץ כדי לכווץ...

וכבר היו מעשים לעולמים

 

[מכנדבי]

ראה דבר פלא בשו"ת הלכות קטנות (סי' קפז):

שאלה. מפני מה יד שמאל היא תשת כח.
תשובה. כשהלך אלכסנדרוס למלכות א', א"ל שראוי לחלוק כבוד לצד שבו משכן הלב, ולכך נחשב להם יד שמאל מן הימין. וכן היה נראה שתהא השמאל מיומן.
ובהקדמה, כי הקב"ה לנגדנו ואנו כדמות מראה לשכינה כביכול, וזהו "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שיהיה מתדמה כבודו בנו, ולכן בעושה שלום נותנין שלום תחילה לצד שמאל. וכיון שאנו כמראה, הרי נצטייר בנו הלב של מעלה כביכול (למען אחי ורעי אל תאמינו בריע), "לב חכם לימינו", "כמים הפנים לפנים", שהוא דבר פלא שתראה בבואת הפנים במים, וכמראה פנים בפנים שהיה נראה שלא יראה כאלו צורתו לנגדו ממש, כי החותם כשחוקקין בו יראה להפך. ואפשר שתשש כח יד שמאל משום אימת שכינה, שויתי ה' לנגדי תמיד.

לחץ כדי לכווץ...

 

[אידך גיסא]

על אף שכיום מקובל לומר שעל כל אחד מלוחות הברית היו כתובים חמישה דיברות, מדובר רק בשיטה אחת מתוך מחלוקת תנאים בנושא. כך בעוד רבי חנניה בן גמליאל סובר כי היו חמישה דיברות על כל לוח, לשיטת חכמים היו עשר דיברות על כל לוח, ואילו לרבי שמעון בן יוחאי היו עשרים על כל לוח ולרבי סימאי היו ארבעים, כאשר הדיברות נכתבו מספר פעמים מכל צדדי הלוחות.

 

[אידך גיסא]

מצווה בו יותר מבשלוחו- בכל מצווה?

היד דוד בפירושו על היד החזקה (שבת ד,ו) מסביר שלמרות דין מצווה בו יותר מבשלוחו אין מעלה שכל אחד ישחוט את הבשר בעצמו. לשיטתו, דין זה איננו קיים בכל מצווה אלא רק בשבת וקידושין. בשבת החיוב הוא לטרוח בעצמו לכבוד היום הקדוש, משום שזה כבוד השבת שעמל להכין את הסעודות בגופו. באותו אופן, מצוות הקידושין בה האדם צריך להתאחד יחד עם כלתו, אין לעשותה על ידי שליח- אלא דווקא בעצמו.

 

[אידך גיסא]

כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו ועשה. מימרא זו המובאת בגמרא ברכות יג א והמפרשים דנו מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה. המהרי"ל דיסקין תירץ שהאיסור היה דווקא לומר כן בפני אברהם!

 

[אידך גיסא]

שו"ת תרומת הדשן נקרא כך משום שיש בו 354 תשובות כמנין "דש"ן".

 

[אידך גיסא]

חסל סידור פסח כהלכתו
במקור היה פיוט זה חלק מקרובה ארוכה בשם "אלהים בצעדך הכות פתרוס" שחיברה רבי יוסף טוב עלם לשבת הגדול בה כלולים כל הלכות הפסח עד לליל הסדר. סופו של הפיוט היה בקטע שנכנס להגדה, כאשר דבריו "כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו" התייחסו במקור לכך שכשם שזכו לשיר את הלכות הסדר כן יזכו לעשותו בשבוע הבא.

 

[אידך גיסא]

טומאת יולדת
רבי יהודה הלוי מסביר כי עניין הטומאה הוא ביטול חיים. לדבריו, אבי אבות הטומאה הוא המת- שנחסרו חייו, וכן טומאת הקרי וטומאת הנידה היא משום חסרון חיים. באותו האופן ניתן להסביר בטומאת היולדת. לפני הלידה, היולדת הייתה במצב של חיים כפולים כאשר היא נושאת ברחמה חיים נוספים על חייה שלה. לידת התינוק גורמת לירידה ברמת החיות באשה ולכעין מוות מסוים הגורמת לטומאת היולדת.

 

[אידך גיסא]

השם המקורי של ספר מצוות קטן היה שבעת עמודי גולה. הסיבה לשם זה היא משום שמה שמחזיק את עם ישראל בגולה הם מצוות ה'. שבעת העמודים הינם כנגד שבעת ימי השבוע על מנת שכל אחד יקרא בספר מדי יום ובכך יחזק את עמידת העם בגולה.

 

[אידך גיסא]

הרמב"ם כתב את ספרו משנה תורה בצורה מדוקדקת מאוד כאשר כל מילה הכתובה בו שקולה בפלס. ככל הנראה דיוק זה מופיע גם במספר הפרקים הכולל של הספר שעולה בדיוק לאלף פרקים.

 

[אידך גיסא]

אביי נקרא פעמים רבות בפי חבריו "נחמני". לפי סברה אחת, נקרא נחמני כיוון שגדל אצל רבה בר נחמני, אך לפי סברה אחרת, שמו המקורי היה דווקא נחמני, וכדי להימנע משם הדומה לשם אביו המאמץ, קיבל את הכינוי "אביי", לפי ראשי תיבות הפסוק: "אֲשֶׁר-בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם". לעומתם, יש המסבירים שנקרא אביי משום שהשם דומה למלה "אבא", היינו שרצה לומר ש"שמו כשם אבי"תוספות הרא"ש, הרמ"ה בסוף מסכת הוריות. יש המסבירים כי 'אביי' היא מילה בארמית עתיקה שמשמעה 'נחמה'. מכאן שהשם אביי הוא למעשה הנוסח הסורי של השם נחמני.

 

[אידך גיסא]

הרמב"ן סובר שאין איסור כולל למנות את בני ישראל, אלא האיסור הוא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך.

 

[אידך גיסא]

אחד המקורות הראשונים לשמיעת סיפורי צדיקים מופיעה בתנ"ך. בספר מלכים מובא כי המלך יורם ביקש מגיחזי, נערו של אלישע הנביא, "סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע".

 

[דור ודור]

אחד המקורות הראשונים לשמיעת סיפורי צדיקים מופיעה בתנ"ך. בספר מלכים מובא כי המלך יורם ביקש מגיחזי, נערו של אלישע הנביא, "סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע".

לחץ כדי לכווץ...

בחייהם אבל במותם לא כך כמבוא' בירושלמי.

 

[כרי]

כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו ועשה. מימרא זו המובאת בגמרא ברכות יג א והמפרשים דנו מדוע לא הביאו הפוסקים דין זה. המהרי"ל דיסקין תירץ שהאיסור היה דווקא לומר כן בפני אברהם!

לחץ כדי לכווץ...

כידוע המג"א מביא להך דינא בסי' קנו

 

[מכנדבי]

כתב השולחן ערוך (סוף סדר חליצה), שיש מברכים על החליצה "אשר קדשנו במצוותיו וציונו במצוות וחוקים של אברהם אבינו".

 

[יעקב הסופר]

כתב השולחן ערוך (סוף סדר חליצה), שיש מברכים על החליצה "אשר קדשנו במצוותיו וציונו במצוות וחוקים של אברהם אבינו".

לחץ כדי לכווץ...

שו"ע סימן קסט סעיף א וז"ל חליצה. היא אחת ממצות התורה ואין מברכין עליה.

לחץ כדי לכווץ...

 

[כרי]

במהרי"ל ומרדכי שבפדיון הבן לוקחים הכסף ומסובבים סביב הבן ואומרים זה תמורת זה זה תחת זה ילך זה הכסף לכהן ויכנס הבן לתורה לחופה למע"ט