יש לעיין אם זה מענין האשכול או שצריך לפצל גם אותו.
 
בהחלט.
אבל דברי הגר"א שהבאת אינם שיכים לדביקות כלל.
תפתח אשכול חדש ותעלה נושא חדש בעיון בדברי הגר"א האלו.
מה זה שייך לנידון כעת????
מצטער, אבל הסברתי הכי טוב שיכולתי.
אנסה עוד פעם אחת ודי.
זה לא חכם לומר שע"י לימוד התורה לבד מגיעים לדביקות, בלי לדעת מה זה לימוד התורה לאמיתה,
לכן צריכים לעיין בשאר כתביו של הגר"א, להשכיל במעט, עד כמה ששכלינו הקט מגעת, ולהבין מאיזה 'תורה' הגר"א דיבר.
אם עדיין לא הבנת - קרא שוב ושוב.
יש סיפור "מהימן" ובדוק, נשמע איש מפי איש עד לבעל המעשה,
גביר הגיע לישיבה החסידית וביקש לביתו את הבחור הכי טוב בישיבה.
לקח אותו ראש הישיבה לסיור, הצביע לו על בחור ואמר לו "הוא יודע 300 סיפורי בעש"ט בע"פ!" אמר לו הגביר "זה טוב, אבל לא מספיק",
הצביע לו ראש הישיבה על בחור אחר "הוא יודע 500 סיפורי בעש"ט בע"פ!" שאל אותו הגביר "זה הכי טוב?",
אמר לו ראש הישיבה "יש את ההוא בפינה, הוא יודע רק 200 סיפורים בע"פ, אבל המעלה שלו שהוא מחדש גדול..."
; ) מצחיק.
ובכל זאת לא מוריד מרמת האמינות של סיפורים שהיו לחם חוקם של חסידים בכל הדורות.
 
אתה רוצה להגיד שכל הליטאים אין להם אמונת צדיקים?
 
מצטער, אבל הסברתי הכי טוב שיכולתי.
אנסה עוד פעם אחת ודי.
זה לא חכם לומר שע"י לימוד התורה לבד מגיעים לדביקות, בלי לדעת מה זה לימוד התורה לאמיתה,
לכן צריכים לעיין בשאר כתביו של הגר"א, להשכיל במעט, עד כמה ששכלינו הקט מגעת, ולהבין מאיזה 'תורה' הגר"א דיבר.
אם עדיין לא הבנת - קרא שוב ושוב.
הגר"א דיבר על תורה כפשוטו.
כל ילד שקצת קרא ושנה יודע שההגדרה הפשוטה של תורה זה: דבר ד'.
בצורה גבוהה יותר זו ביתו של הבורא, וגבוה יותר זהו אור אלוקי.

חוץ מזה, דבר שכלל לא קשור לעצם ההגדרה - אומר הגר"א שצריך ללמוד כדי לקיים מצוות ת"ת, שזו עבדות כמבואר בספרי המוסר הרבים.
זה כלל לא נוגע לעניין.
; ) מצחיק.
ובכל זאת לא מוריד מרמת האמינות של סיפורים שהיו לחם חוקם של חסידים בכל הדורות.
מוריד ועוד איך,
זהו סיפור אחד שהמתנגדים המציאו למול מאות ואולי יותר סיפורים שהחסידים המציאו,
או כמאמר הסיפור "הוא מחדש גדול..."
אתה רוצה להגיד שכל הליטאים אין להם אמונת צדיקים?
הסיפורים השטותיים אין להם כל קשר ולו הקטן ביותר לאמונת חכמים.
אמונת חכמים זה לא להיות שוטה כסיל פתי ובער.
ואם תרצה, תפתח אשכול חדש על הנושא אמונת חכמים ונתדיין שם.
 
; ) מצחיק.
ובכל זאת לא מוריד מרמת האמינות של סיפורים שהיו לחם חוקם של חסידים בכל הדורות.
מוריד ועוד איך,
זהו סיפור אחד שהמתנגדים המציאו למול מאות ואולי יותר סיפורים שהחסידים המציאו,
או כמאמר הסיפור "הוא מחדש גדול..."
ומה ענין זה אצל הדביקות בהשי"ת?
 
כל ילד שקצת קרא ושנה יודע שההגדרה הפשוטה של תורה זה: דבר ד'.
בצורה גבוהה יותר זו ביתו של הבורא, וגבוה יותר זהו אור אלוקי.
אני לא בטוח שכל ילד שלומד יודע זאת.

הכל זה דבר אחד (לא הגדרות מחולקות). הוא דבר ה', הוא בתו של הקב"ה, הוא אור אלוקי, וזה לא מחולק בדרגות כי גם התורה שהיא דבר ה' היא אור אלוקי, זה לא דרגות בתורה הק'. כי מצד נותן התורה יהודי פשוט שלומד שווה בדיוק כמו ת"ח שיושב באוהלה של תורה. והחילוק הוא מצד הנבראים.
 
ומה ענין זה אצל הדביקות בהשי"ת?
עניתי זאת לסיפור המגוחך על הבעל התניא שנפש עם מתנגד וההוא נשאר בלי תשובה על הגמ' שכביכול לא ידע ו"מוכח" שם (ובעצם גם לפי הסיפור זה לא גמ' עצמה אלא ביאור רש"י, וגם זה לא נכון), שלשמה זה לשם הדביקות.
אני לא בטוח שכל ילד שלומד יודע זאת.

הכל זה דבר אחד (לא הגדרות מחולקות). הוא דבר ה', הוא בתו של הקב"ה, הוא אור אלוקי, וזה לא מחולק בדרגות כי גם התורה שהיא דבר ה' היא אור אלוקי, זה לא דרגות בתורה הק'.
דיברתי על הידיעה של האנשים.
ילד - שלומד - יודע את ההתחלה של הדברים היינו שזה דבר ד',
גבוה יותר זו הידיעה שזה ביתו של הקב"ה,
וגבוה מזה מי שיודע שזהו אור אלוקי.
ברור שהכל נכון במקביל.
כי מצד נותן התורה יהודי פשוט שלומד שווה בדיוק כמו ת"ח שיושב באוהלה של תורה. והחילוק הוא מצד הנבראים.
טעות שניסתה החסידות להשריש.
מי שלומד יותר - הוא יותר.
נקודה סוף פסוק.

הרעק"א שווה עשרות מונים יותר ממה שאתה שווה.
כי הוא למד יותר ממך, וכי הוא ידע יותר ממך.
 
טעות שניסתה החסידות להשריש.
מי שלומד יותר - הוא יותר.
נקודה סוף פסוק.
טעות היא בידך
כי לקב"ה יש את אותו נחת רוח מיהודי פשוט כמו שיש לו מהצדיקים הכי גדולים.
והקב"ה מתענג על כל מצוה שנעשתה במוחין של ילד בן חמש ממש כמו שהוא מתענג על מצוה שנעשתה ע"י הצדיקים הכי גדולים!!!
הרעק"א שווה עשרות מונים יותר ממה שאתה שווה.
כי הוא למד יותר ממך, וכי הוא ידע יותר ממך.
זו טעות שהמתנגדים תקועים בה, (כנראה עד היום).

כי אם הקב"ה ברא אותו זה כי הוא רוצה דווקא את העבודת ה' שלו. ואת הנח"ר הזה אפילו רעק"א אינו יכול לספק לקב"ה. (בודאי שרע"א הוא הרבה יותר גדול).

וכבר אמרו חז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמיים.
 
טעות היא בידך
כי לקב"ה יש את אותו נחת רוח מיהודי פשוט כמו שיש לו מהצדיקים הכי גדולים.
והקב"ה מתענג על כל מצוה שנעשתה במוחין של ילד בן חמש ממש כמו שהוא מתענג על מצוה שנעשתה ע"י הצדיקים הכי גדולים!!!
יש נחת רוח, ויש שווה.
אלו שני דברים שונים.

ברור שיש לבורא נחת מכל מצווה שכל אדם עושה.
אבל ככל שהאדם יותר גבוה, המעשה יותר גבוה, וממילא המצווה שווה יותר.
זו טעות שהמתנגדים תקועים בה, (כנראה עד היום).

כי אם הקב"ה ברא אותו זה כי הוא רוצה דווקא את העבודת ה' שלו. ואת הנח"ר הזה אפילו רעק"א אינו יכול לספק לקב"ה. (בודאי שרע"א הוא הרבה יותר גדול).
הבורא ברא אותו כי הוא רוצה אותו פחות מרעק"א.
ואת הנחת רוח הזו - בשווי הפחות של המצווה והתורה - הרעק"א לא יכל למלאות.
וכבר אמרו חז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמיים.
מחלוקת ר' ירוחם ור' חצק'ל האם זהו כפשוטו או לא,
ובכל אופן, זה ודאי לא ביחס למעלת המעשה עצמו.
 
לכן הוא ברא אותו כמו שהוא ולא כמו שהוא ברא את רעק"א.
ר' עקיבא אייגר לא נולד והיה לרע"א הידוע בין רגע, ע"י לימוד התורה והעבודת ה' הוא התעלה גבוה מעל גבוה.
הבחירה היא ביד האדם אם להישאר במקומו או לעלות ולהתעלות. שניהם נולדו באותו דרגא.
 
ר' עקיבא אייגר לא נולד והיה לרע"א הידוע בין רגע, ע"י לימוד התורה והעבודת ה' הוא התעלה גבוה מעל גבוה.
הבחירה היא ביד האדם אם להישאר במקומו או לעלות ולהתעלות. שניהם נולדו באותו דרגא.
אם אתה חושב שישביד מי מהדור, בדרך הטבע לגדול לדרגה שלך רעק"א - אינך אלא הוזה.
אין אני נכנס לשאלה האם רעק"א נולד כמוני או לא,
מה שברור שהוא נפטר בדרגה שגם אם אמצה את כל כוחותי, לא אגיע אליו, ולו בגלל ירידת הדורות.

וכאן זה מתחלק:
ביחס לנחת רוח שיש לבורא - יש משנינו אותו דבר, כי שנינו עושים את המוטל עלינו, אם רק אנצל את כוחותי כמו שהוא ניצל את כוחותיו,
אבל ביחס למקום האמיתי של כל אחד מאיתנו, הוא גבוה הרבה הרבה הרבה יותר.
 
אם אתה חושב שיש ביד מי מהדור, בדרך הטבע לגדול לדרגה שלך רעק"א - אינך אלא הוזה.
נראה לי שדבר זה אמור גם לדורו של רע"א, וגם בזמנו היתה ירידת הדורות.

והנה יעויין ברמב"ם הל' תשובה אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו.
אבל ביחס למקום האמיתי של כל אחד מאיתנו, הוא גבוה הרבה הרבה הרבה יותר.
אף אחד לא חולק על זה.
 
נראה לי שדבר זה אמור גם לדורו של רע"א, וגם בזמנו היתה ירידת הדורות.

והנה יעויין ברמב"ם הל' תשובה אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו.
על הרמב"ם הזה נשתברו קולמוסים עד שמאות שכולות לא יסיפקו לדון בזה.
אבל ודאי שאין הרמב"ם מתכוון שכל אחד יכול להיות מר"ה כפשוטו, שזה דבר שאפ' האבות הקדושים לא השיגו.
אף אחד לא חולק על זה.
אז אין בינינו ויכוח.
אני ביארתי לפני כמה הודעות, כי שווי ונחת רוח אינם דבר אחד.
 
טעות שניסתה החסידות להשריש.
מי שלומד יותר - הוא יותר.
נקודה סוף פסוק.

הרעק"א שווה עשרות מונים יותר ממה שאתה שווה.
כי הוא למד יותר ממך, וכי הוא ידע יותר ממך.
מה הכוונה "שווה יותר"?
האם יהודי שמילא את שליחותו בעולם, התאמץ כמו הגרע"א, השקיע כמוהו, אבל לא הגיע להשיגים שההגיע הגרע"א מכל מיני סיבות שאינם תלויות בו הוא שווה פחות אצל הקב"ה?
הרי אתם מלמדים שאצל הקב"ה החשוב הוא ההשתדלות ולא התוצאהץ
ידוע המעשה מהגרע"א שדחף את העגלה שנסע בה...
יש אנשים שהתורה אצלם הוא אמצעי להעצמה אישית.
דרך אגב כשאתה אומר "טעות שהחסידות השרישה" אם אני אומר "טעות שהגר"א השריש" זה יהיה בסדר?
תן כבוד לקדושי עליון שחשבו אחרת ממך (איני יודע אם גם רבותיך) .
 
מה הכוונה "שווה יותר"?
שווי הוא דבר אמיתי בעצם הדבר.
זהב הוא יותר מכסף,
ומי שלמד יותר הוא יותר ממי שלמד פחות - זו מציאות.
האם יהודי שמילא את שליחותו בעולם, התאמץ כמו הגרע"א, השקיע כמוהו, אבל לא הגיע להשיגים שההגיע הגרע"א מכל מיני סיבות שאינם תלויות בו הוא שווה פחות אצל הקב"ה?
אלו הם שני הדברים.
אדם שמילא את שליחותו בעולם ולא הגיע להשגים גבוהים - שליחותו בעולם הייתה להיות פחות!
ממני לא נדרש מה שנדרש מרעק"א. ממני נדרש הרבה פחות,
ולכן בנוגע לנחת רוח לבורא שנינו שווים, אבל ביחס לשווי המהותי האמיתי של מי שאנחנו - אני פחות ממנו.
הרי אתם מלמדים שאצל הקב"ה החשוב הוא ההשתדלות ולא התוצאהץ
ביחס לנחת רוח, ולא לשווי המציאותי.
ידוע המעשה מהגרע"א שדחף את העגלה שנסע בה...
אין קשר בין המצולם לכתבה.
הייתה זו ענווה ביחס לנתיבות ותו לא.
מאידך גיסא ידע הרעק"א להשתמש ב"גזירת רב" כשהיה צריך.
יש אנשים שהתורה אצלם הוא אמצעי להעצמה אישית.
והוא אכן דבר פסול, אך ללא קשר לנידון ולדברים שנאמרו לאורך האשכול.
דרך אגב כשאתה אומר "טעות שהחסידות השרישה" אם אני אומר "טעות שהגר"א השריש" זה יהיה בסדר?
תן כבוד לקדושי עליון שחשבו אחרת ממך (איני יודע אם גם רבותיך) .
ההבדל הוא שהגר"א לא השריש מאום!!
כל דברי הגר"א זה מה שקיבלו כל הדורות ממתן תורה ועד לחידושי החסידות.
מייסד החסידות הוא הבעש"ט, אבל מייסד שיטת ההתנגדות הוא לא הגר"א אלא משה רבינו.

וכן, רבותי אחזו שהחסידות הביאה לעולם טעויות.
ואיני רואה שום עניין להבליע את זה, או להשמיט את זה.
 
אם כי שהשווי נקבע לפי רמת הביקוש ונדירות, ובמקום שלא מצוי שם כסף כלל והזהב מצוי כמים , האם גם אז הזהב שווה יותר מהכסף?
ומנין לך מי שווה יותר בעיני הבורא?
 
אם כי שהשווי נקבע לפי רמת הביקוש ונדירות, ובמקום שלא מצוי שם כסף כלל והזהב מצוי כמים , האם גם אז הזהב שווה יותר מהכסף?
ומנין לך מי שווה יותר בעיני הבורא?
לא.
יש את שווי השוק שהוא לפי ביקוש ויש שווי לפי הערך האמיתי של הדבר.
אם כולם יבקשו שטר של חמישים כי הם יאהבו את הצבע, שטר של מאתיים, לא ייהפך להיות שווה פחות בעצם, אלא רק בשווי השוק.

אולי זהב וכסף הם לא הדוגמה הנכונה, אבל ודאי שיש דברים שיש להם ערך עצמי בלי הביקוש וההיצע.
מי שלמד ש"ס ופוסקים הוא יותר ממי שלמד רק ש"ס, ומי שלמד ש"ס הוא יותר ממי שלמד רק תנ"ך.
וכן הוא באיכות.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון