שיטת המוסר חידשה את העיקרון שהאדם צריך להסתכל על עצמו ולהעמיד בעצמו כח מסויים שיניע אותו לקיים מצוות ויעזור לו להימנע מלעבור עבירות.
בעצם שיטת המוסר מקיפה היום כל עובד ה' (כי במבחן המעשה נראה שר' ברוך בער הצליח והספרי מוסר רק נמצאים בתוך הבית מדרש המציאותי אך בישיבות לא באמת עובדים על יצירת כח מניע לעבודת ה') וכמעט ולא מצוי מי שמקיים כל דבר לפי עניינו שכל רצונו לעבוד מתוך יראה ומתוך אהבה.
האם הדבר נובע מפחיתות הדור שמצריכה כח מסויים לעבוד ובעצם שהאדם ירגיש שיש לו מהלך משלו ומחמת צורך זה פיתחו בעלי המוסר את שיטת המוסר ונמצא שבאמת אין זו הדרך המושלמת אלא רק פרקטיקה לעבוד את ה' או שמא זו דרך של לכתחילה אלא שבעבר הדבר היה פשוט ללא נושא לדיון ורבותינו בעלי המוסר או שיש צורך להתדיין על זה.
(השאלה היא מכוונת רק לשיטת בעלי המוסר ולא לאלו שחולקים עליהם)
אם באמת הצדק הוא כצד הראשון הרי שמוטל עלינו לצאת אט אט מהצורך להיות כפוף לדרך.
בעצם שיטת המוסר מקיפה היום כל עובד ה' (כי במבחן המעשה נראה שר' ברוך בער הצליח והספרי מוסר רק נמצאים בתוך הבית מדרש המציאותי אך בישיבות לא באמת עובדים על יצירת כח מניע לעבודת ה') וכמעט ולא מצוי מי שמקיים כל דבר לפי עניינו שכל רצונו לעבוד מתוך יראה ומתוך אהבה.
האם הדבר נובע מפחיתות הדור שמצריכה כח מסויים לעבוד ובעצם שהאדם ירגיש שיש לו מהלך משלו ומחמת צורך זה פיתחו בעלי המוסר את שיטת המוסר ונמצא שבאמת אין זו הדרך המושלמת אלא רק פרקטיקה לעבוד את ה' או שמא זו דרך של לכתחילה אלא שבעבר הדבר היה פשוט ללא נושא לדיון ורבותינו בעלי המוסר או שיש צורך להתדיין על זה.
(השאלה היא מכוונת רק לשיטת בעלי המוסר ולא לאלו שחולקים עליהם)
אם באמת הצדק הוא כצד הראשון הרי שמוטל עלינו לצאת אט אט מהצורך להיות כפוף לדרך.