באופן כללי צריך לדעת שיש הרבה תחומים של גדלות, יש סיני, יש עוקר הרים, יש גל אגוזים, יש קופת רוכלים.
מחמת זה קשה גם לומר באופן כללי מי יותר גדול מחבירו אלא אם כן מדובר בבולטות מיוחדת.
מאידך, אכן יש מעמד מיוחד בין מוסרי התורה ולמשקל מיוחד שנותנים, דהיינו מעט מאוד נכנסו לרשימת מוסרי התורה מדור דור, חלקם על ידי ספריהם חלקם על ידי העמדת תלמידים (כגון הרבי ר' העשיל שאין לנו כמעט תורה ממנו, אבל תלמידיו.... אשר הנודע שבהם הוא הש"ך). וכולם מלאכים שלשמם וזכרם תאוות כל נפש, וכולם מלאכים שרפי עליון, אבל גם בין מלאכים יש מעמד מיוחד ולא כולם שווים (כמובן לא ניתן דוגמאות). כמו שכל אחד מבין שהמחבר והרמ"א זה מעמד אחר לגמרי. ובדרך כלל כששואלים שאלה מסוג זה "מי הגדול שבאחרונים", או כשיש אחרון שאומר כן על אחרון אחר, ההקשר הוא בדרך כלל
א' בתחום מיוחד (דוגמא, הנוב"י בענייני עגונות).
או כמעמדו במסירת התורה.
או כמשקל נגד ביחס לשארי אחרונים. דהיינו נגיד שזה אחרון שאין לנו הרבה תורה ממנו, או שיש לנו ממנו בעיקר בתחום מסוים אבל זה לא מכריח מה יהיה המשקל שלו לא בתחומו ולא בתחומים אחרים (לדוגמא יש כמה פעמים שניתן ללמוד מהמ"ב הלכות בדיני ממונות, או מהמג"א בדיני ממונות, והרי שלמג"א יש משקל מיוחד, וכן למ"ב, והמשקל שלהם הוא מיוחד גם בדיני ממונות)
אבל כל זה הקדמה לנקודה הבאה, ואילולי הנקודה הבאה מה שכתבתי כאן היה סטייה מהנושא.
הנקודה היא, לגבי משקל שיש לתת למ"ד מסויים במחלקות האחרונים, וכשהפנ"י כתב על המהרלב"ח כמדומה שזה הכוונה שלו, וכמדומה שבדרך כלל זה השימוש היותר מעשי בנוסח של "גדול האחרונים" דהיינו מה המשקל שלו כשיש חולקים עליו.
וכדמדומה שעל זה ייסד לנו הגר"ח מוולאזין- "וכד דייקת שפיר תשכח, שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה, כל הישר בסברא גדול מחבירו" (עץ החיים אות ל"ו נדפס בסו"ס נפש החיים).
