• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

יצחק א

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
1,046
תודות
3,413
נקודות
249
מצינו כמה מקומות שאחרונים מכנים אחרון מסויים "גדול האחרונים", אשמח מי שיוכל לציין אחרונים שזכו לתואר זה ע"י אחרונים אחרים.

לזכרוני כעת הוזכר כינוי זה:

הח"ח כותב ביטוי זה על המהרש"ל
רעק"א כותב ביטוי זה על בעל אבן העוזר
הגר"ש פישר כותב ביטוי זה על החזו"א

(עוד יש לעיין, האם זהו תואר כבוד המיוחד רק לאדם אחד, או שאפשר להצמיד כינוי זה להרבה אחרונים).
 
נערך לאחרונה:
זכורני ביטוי זה מהחזו"א על המהרי"ט במעשה איש (כמדומה ח"ד) איני זוכר במדוייק איפה.
אם זכור לי נכון אמר כן מצד כח הסברא של המהרי"ט. ייתכן ואני טועה כיון שראיתי זאת לפני הרבה שנים.
ובעלון דבר דבר פרשת ויקהל 6 משנת תשפד' הביא בשם הגר"י זינגר זצ"ל שאמר לו החזו"א כן, והוסיך ואמר שאחריו במעלה המהשר"ל.
 
לציין אחרונים שזכו לתואר זה ע"י אחרונים אחרים.
הפנ"י בכתובות ט: כותב על המהרי"ט גדול האחרונים. ושם בדף יד: כותב על המהר"ם חביב.
רעק"א ע"ז דף כז: מכנה כך את האבן עוזר.
וכך מכנה הברכי יוסף באבן העזר את המהריב"ל
ובפתחי תשובה מכנה כך את המהר"ל מפראג
והב"ח בשו"ת מכנה כך את הרמ"א.
ובשו"ת דברי חיים מכנה כך את הנודע ביהודה ואת הבית שמואל.
ובשו"ת תשובה מאהבה מכנה כך את רבו הנודע ביהודה, וכן את המגן אברהם.
והחתם סופר מכנה כך את המגן אברהם ואת הסדרי טהרה.
ובשו"ת יהודה יעלה אסאד מכנה כך את הבית אפרים, מחנה אפרים, מהרי"ט אלגאזי
והנצי"ב מכנה כן בשו"ת משיב דבר את רבי עקיבא איגר.
ועוד ועוד.
 
והב"ח בשו"ת מכנה כך את הרמ"א.
אם כי אני חושב שכל השאר התכוונו בלי הרמ"א..
וגם המונח 'גדול', תלוי באיזה הקשר הוא נאמר.
המריב"ל, המג"א והמהרש"ל - הם לא מתחרים באותה קטגוריה..
(אף אחד לא כתב כן על הש"ך או על הב"ח?)
 
הב"ח כותב ביטוי זה בסי' תמג אות ג' על האגודה (שהיה ראשון אבל היה מאחרוני הראשונים והב"ח מראשוני האחרונים ולכן כתב כזה ביטוי)
וכן מובא בתורת האשם סי לו (לבעל תוי"ט מאותו סיבה כנ"ל)
וע"ע בשו"ת התשב"ץ ח"ד סי' יב שכתב לשון זה על הרמב"ן (בהערכה בין ראשונים לעומת ראשוני הראשונים כרש"י ורבינו תם נחשב כ'אחרון')
ובשו"ת רבינו בצלאל אשכנזי (לבעל שיטה מקובצת) על הרשב"א והריב"ש (מטעם הנ"ל)
פתחי תשובה אבן העזר סי' יז ס"ק צח על מהר"ל
היעב"ץ בספרו אגרת ביקורת כותב כך על רמ"א בד"ה אך פן יבואו (גדול האחרונים ורבן של אשכנזים בני פולין)
מהר"י מולכו בשו"ת אוהל יוסל על הטור וכן על הכנה"ג
וראה עוד בספר "ארצות החיים" לר' חיים פלאג'י שער י' אות י"ד שמכנה את רבינו החיד"א 'גדול הדור האחרון' וכן עיין בספר שו"ת שארית יוסף לר"י ידיד הלוי ח"ב חיו"ד סי' א' עמ' נ"ב שמכנה את רבינו החיד"א 'גדול שבאחרונים' ובספר יד יצחק לרא"י גליק ח"ב סי' קי"ג מכנה אותו 'גדול האחרונים'.
ועוד ועוד
הא למדת שהוא ביטוי של כבוד גדול ולא רק כלפי אדם אחד כן נראה לי
(ברור של על כל אחד אפשר לומר כן אלא למי שבאמת ראוי ושהיה גדול בדורו)
 
הא למדת שהוא ביטוי של כבוד גדול ולא רק כלפי אדם אחד כן נראה לי
(ברור של על כל אחד אפשר לומר כן אלא למי שבאמת ראוי ושהיה גדול בדורו)
ברור שלא על כל אחד, וברור שלאף אחד (חוץ מ'יתד נאמן'..) אין משקל שיכול למדוד את זה.
אבל כמעט כל אחד מהשמות שהוזכרו, ברור לי בהחלט למה הם כאן.
 
כמה 'גדול הדור' אתה מכיר?..

והגר"א?
הדברים שהובאו הם מהחזו"א, ונודע מש"כ החזו"א על הגר"א באגרות חזו"א ח"א מכתב לב'. ועל כן אינו עניין לכאן, הנושא אינו מי שחי בעידן האחרונים, אלא לגדול האחרונים.
 
באופן כללי צריך לדעת שיש הרבה תחומים של גדלות, יש סיני, יש עוקר הרים, יש גל אגוזים, יש קופת רוכלים.
מחמת זה קשה גם לומר באופן כללי מי יותר גדול מחבירו אלא אם כן מדובר בבולטות מיוחדת.

מאידך, אכן יש מעמד מיוחד בין מוסרי התורה ולמשקל מיוחד שנותנים, דהיינו מעט מאוד נכנסו לרשימת מוסרי התורה מדור דור, חלקם על ידי ספריהם חלקם על ידי העמדת תלמידים (כגון הרבי ר' העשיל שאין לנו כמעט תורה ממנו, אבל תלמידיו.... אשר הנודע שבהם הוא הש"ך). וכולם מלאכים שלשמם וזכרם תאוות כל נפש, וכולם מלאכים שרפי עליון, אבל גם בין מלאכים יש מעמד מיוחד ולא כולם שווים (כמובן לא ניתן דוגמאות). כמו שכל אחד מבין שהמחבר והרמ"א זה מעמד אחר לגמרי. ובדרך כלל כששואלים שאלה מסוג זה "מי הגדול שבאחרונים", או כשיש אחרון שאומר כן על אחרון אחר, ההקשר הוא בדרך כלל
א' בתחום מיוחד (דוגמא, הנוב"י בענייני עגונות).
או כמעמדו במסירת התורה.
או כמשקל נגד ביחס לשארי אחרונים. דהיינו נגיד שזה אחרון שאין לנו הרבה תורה ממנו, או שיש לנו ממנו בעיקר בתחום מסוים אבל זה לא מכריח מה יהיה המשקל שלו לא בתחומו ולא בתחומים אחרים (לדוגמא יש כמה פעמים שניתן ללמוד מהמ"ב הלכות בדיני ממונות, או מהמג"א בדיני ממונות, והרי שלמג"א יש משקל מיוחד, וכן למ"ב, והמשקל שלהם הוא מיוחד גם בדיני ממונות)
אבל כל זה הקדמה לנקודה הבאה, ואילולי הנקודה הבאה מה שכתבתי כאן היה סטייה מהנושא.
הנקודה היא, לגבי משקל שיש לתת למ"ד מסויים במחלקות האחרונים, וכשהפנ"י כתב על המהרלב"ח כמדומה שזה הכוונה שלו, וכמדומה שבדרך כלל זה השימוש היותר מעשי בנוסח של "גדול האחרונים" דהיינו מה המשקל שלו כשיש חולקים עליו.

וכדמדומה שעל זה ייסד לנו הגר"ח מוולאזין- "וכד דייקת שפיר תשכח, שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברא ישרה, כל הישר בסברא גדול מחבירו" (עץ החיים אות ל"ו נדפס בסו"ס נפש החיים).
 
נו,
אם נתחיל למנות את כל מי שמכונה בדורינו גדול האחרונים מן הסתם לא נסיים.
נכון, אך לא דיברו על מי שמכונה כך גרידא,
אלא דווקא על אחרונים שנתבטאו בזה הלשון על גדולים אחרים, ולכאו' כשגברא רבה כותב כך על חבירו - מן הסתם שיש דברים בגו, ואי"ז 'סתם' ענין של כבוד וכדו'.
 
נכון, אך לא דיברו על מי שמכונה כך גרידא,
אלא דווקא על אחרונים שנתבטאו בזה הלשון על גדולים אחרים, ולכאו' כשגברא רבה כותב כך על חבירו - מן הסתם שיש דברים בגו, ואי"ז 'סתם' ענין של כבוד וכדו'.
הגר"ש פישר הוא מן האחרונים?
 
תורה תמימה הערות ויקרא פרק כג הערה מח
עד דור שלפנינו, בו יצא השמש על הארץ, גדול האחרונים, הגר"א מווילנא, בסופה וסערה דרכו נגד דעת המקילים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון