- הודעות
- 2,195
- תודות
- 10,180
- נקודות
- 535
בטעמא דקרא כתב שנשאל בשאלה זו: האם מלך חייב בכבוד אביו
וכתב להוכיח מדכתיב (מ"א ב', יט) גבי שלמה וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו, נמצא שכיבד את אמו אף שהיה מלך. ועי' בהפלאב בכתובות ק"ג ע"ב
והנה לפי מדרש חז"ל דאם המלך היינו רות נמצא דחיוב כבודה הוה מדאורייתא דאי הוה מדרבנן אין דוחה כיבודה את הדין של כבוד המלך.
עוד עי' מה שכתב השדי חמד (מערכת כף כלל קכא) שהיפה מראה כתב שאינו חייב בכבוד זקינו אלא בחיי אביו, והפני יצחק תמה עליו מאי שנא, ותירץ השדי חמד, שהוא דומיא דאשת אב שאינו חייב אלא בחיי אביו, עכת"ד.
וקשה איך שלמה כיבד את רות הא אביו ואמו לא היו בחיים ואינו חייב בכיבוד זקנתו, וא"כ מוכח שהחיוב לכבד את זקנו וזקנתו אפילו שלא בחיי אביו דהוה מצוה בפני עצמה לכבדם.
ונראה דזה תלו בפלוגתת הפוסקים :
דהנה דן השבות יעקב (ח"ב סימן צד) אם בן הבת חייב בכבוד זקינו, והביא ראיה מהא דאיתא בבבא בתרא (דף צא ע"ב) וישם כסא לאם המלך, ששלמה שם כסא לאמה של מלכות זו רות, שהיתה זקנתו של שלמה, אפילו הכי כבדה כל כך לשום לה כסא אצלו, ואי לאו דמחויב בכבודה, הא קי"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
וכתב באלף למטה (דיני קדיש שער ד אות ח) ולפי זה נראה דאפילו זקן זקינו חייב בכבודו קצת, כמו ברות, אך יש לדחות דודאי רשאי היה לכבדה בשביל שהיה מיוצאי חלציה, וגם מחמת צדקתה ראויה לזכות לכל הכבוד הזה, ואין זה פגם בכבוד המלך, אבל מצד הסברא מתחייב בכבוד אבי אביו, ואפשר דגם בדורות שלמעלה מהם, יעו"ש.
נמצא דלדעת האלף למטה אין קשה ממה ששלמה כיבד את זקנו לאחר מות אביו ואמו, אך גם אין ראיה שמלך חייב בכבוד אביו.
וכתב להוכיח מדכתיב (מ"א ב', יט) גבי שלמה וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו, נמצא שכיבד את אמו אף שהיה מלך. ועי' בהפלאב בכתובות ק"ג ע"ב
והנה לפי מדרש חז"ל דאם המלך היינו רות נמצא דחיוב כבודה הוה מדאורייתא דאי הוה מדרבנן אין דוחה כיבודה את הדין של כבוד המלך.
עוד עי' מה שכתב השדי חמד (מערכת כף כלל קכא) שהיפה מראה כתב שאינו חייב בכבוד זקינו אלא בחיי אביו, והפני יצחק תמה עליו מאי שנא, ותירץ השדי חמד, שהוא דומיא דאשת אב שאינו חייב אלא בחיי אביו, עכת"ד.
וקשה איך שלמה כיבד את רות הא אביו ואמו לא היו בחיים ואינו חייב בכיבוד זקנתו, וא"כ מוכח שהחיוב לכבד את זקנו וזקנתו אפילו שלא בחיי אביו דהוה מצוה בפני עצמה לכבדם.
ונראה דזה תלו בפלוגתת הפוסקים :
דהנה דן השבות יעקב (ח"ב סימן צד) אם בן הבת חייב בכבוד זקינו, והביא ראיה מהא דאיתא בבבא בתרא (דף צא ע"ב) וישם כסא לאם המלך, ששלמה שם כסא לאמה של מלכות זו רות, שהיתה זקנתו של שלמה, אפילו הכי כבדה כל כך לשום לה כסא אצלו, ואי לאו דמחויב בכבודה, הא קי"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.
וכתב באלף למטה (דיני קדיש שער ד אות ח) ולפי זה נראה דאפילו זקן זקינו חייב בכבודו קצת, כמו ברות, אך יש לדחות דודאי רשאי היה לכבדה בשביל שהיה מיוצאי חלציה, וגם מחמת צדקתה ראויה לזכות לכל הכבוד הזה, ואין זה פגם בכבוד המלך, אבל מצד הסברא מתחייב בכבוד אבי אביו, ואפשר דגם בדורות שלמעלה מהם, יעו"ש.
נמצא דלדעת האלף למטה אין קשה ממה ששלמה כיבד את זקנו לאחר מות אביו ואמו, אך גם אין ראיה שמלך חייב בכבוד אביו.