ייש"כ על ההבהרה.
מסתמא אכן לא למדתי כפי שציפית שתלמד.
אבל בקשר לסיפור,
א. אתה הייתה נוהג כך?
ב. אתה חושב שזה מצווה מדברי קבלה?
ומה עם ואכלתם את כל הגויים?
ובקשר ל:
לקראו אלי ובר זה נשמע זלזול
כשאני מדבר עם תלמידיו - כך הם קוראים לו, אולי החבר'ה מבחוץ רגילים לכנותו 'הרב'.
זה לא היה זלזול, כי אפילו לא השקעתי בכך מחשבה, אלא כך הוא ה'שיגרא דלישנא'.
 
ייש"כ על ההבהרה.
מסתמא אכן לא למדתי כפי שציפית שתלמד.
אבל בקשר לסיפור,
א. אתה הייתה נוהג כך?
אם הייתי רואה את הרשע רוחץ בדם הצדיק בודאי, ומאחר שלא התנגדתי מאוד לחבר מחקר שעשה כן בפועל בדם מחבל.
ב. אתה חושב שזה מצווה מדברי קבלה?
לא זה תאור נחמה
ומה עם ואכלתם את כל הגויים?
ברור שזה מליצה
ובקשר ל:

כשאני מדבר עם תלמידיו - כך הם קוראים לו, אולי החבר'ה מבחוץ רגילים לכנותו 'הרב'.
זה לא היה זלזול, כי אפילו לא השקעתי בכך מחשבה, אלא כך הוא ה'שיגרא דלישנא'.
מקבל.
 
לא הבנתי מי זה הוא
הבחור או רא''ו ?
שניהם.
הסיפור הוא פרי דמיוני הקודח, שנועד ע"מ לקנטר במלא מובן המילה כפי שאני עושה כמעט בכל מפגש עמהם.
(לפני כשבועיים פגשתי את אחד מתלמידי 'הרב ובר'.
שאלתיו: "האם אתה מברך ברכת "שלא עשאני בור", כדעת התוספתא?"
"לא".
"מפני חשש לברכה לבטלה?"..)

כפי שכתבתי במפורש בראש המעשה.
 
לא חביבי, שלך כמובן דמיון, שלי הוא עדות ישירה של הבחור (שמו ח. מ.) רוקד בפועל בשעת מעשה בחברון כשפוצצו שם מחבל לאחרונה
הסיפור הוא פרי דמיוני הקודח, שנועד ע"מ לקנטר במלא מובן המילה כפי שאני עושה כמעט בכל מפגש עמהם.
(לפני כשבועיים פגשתי את אחד מתלמידי 'הרב ובר'.
שאלתיו: "האם אתה מברך ברכת "שלא עשאני בור", כדעת התוספתא?"
"לא".
"מפני חשש לברכה לבטלה?"..)
ממש גרוע הליצנויות שלך
גילוי נאות
אני מברך מידי יום שלא עשני בור
האם לכוון על ...
כפי שכתבתי במפורש בראש המעשה.
 
לא חביבי, שלך כמובן דמיון, שלי הוא עדות ישירה של הבחור (שמו ח. מ.) רוקד בפועל בשעת מעשה בחברון כשפוצצו שם מחבל לאחרונה
ייש"כ, שדרגת לי את הסיפור..
אני מברך מידי יום שלא עשני בור
מה עם 'לשמור חוקיו'? (אני מכיר אחד שמברך).
 
הנה כידוע בגמ' גיטין ס: תורה שבע''פ צריך ללמדה בעל פה
והותר רק משום עת לעשות לה' הפרו תורתך
ובימי התנאים היו שונים הכול בעל פה ורבי רק סדר המשנה כמבואר בכל התלמודים תני תנא תניא תנן שהוא מל' שינון וכדברי הגמ' בקידושין ל ושננתם לבניך שאם ישאלך אדם אל תגמגם בו אלא אמור לו מיד
ובימי ר''י ור''ל החלו ללמוד אגדות מהספר כמבואר בגמ' גיטין ס
ועד ימי הגאונים לא כתבו הגמ' כמבואר באגרת רש''ג ומשמעות התלמודים אמר אוקי אמורא וכן בהנ''ל שדוקא ספרא דאגדתא וגם זה ריב''ל בירושלמי צועק נוראות שהכותבה אין לו חלק
אמנם מהגאונים ואילך שראו שתורה משתכחת כתבו המשנה והתלמוד ומאז ועד היום לומדים הכול מהכתב
והנה בדורנו אין חשש שכחה שהרי הכול כתוב במחשבים ומודפס בזיל הזול ואם כן חוזרת המצוה ללמוד בעל פה ממש את מה שלומדים ולפחות חלקית מה שאפשר
ובפרט לימוד תשב''ר במקרא ומשנה שרב חילם לשנן בעל פה בזמרה וכידוע מנהג ק''ק זילברמן בזה ולפחות הטעמים והנקודות שהם תושבע''פ למה מלמדים בכתב הלא בקלות יחזרו בע''פ (כמו שעשיתי בעצמי עם 30 תלמידי עת למדתי אותם מקרא שנה שעברה) מתוך ספר תורה כשר (ובכלל יש לתמוה למה לא מלמדים אותם מתוך ס''ת כשר שלא התיר הרי''ף אלא משום דוחקא דציבורא וכהיום מצויים ס''ת לרוב בארון הקודש כל ימות השבוע ואין דורשם ואין משתמש בהם)
תורה שבעל פה זה הבנת הנקרא של התורה שבכתב. לדוגמא, בפסוק 'כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי' [שמות לג' כ'] - חי יכול להתפרש כפעל, ואז תהיה הכוונה שהאדם לא יכול לראות בחייו אבל במותו כן. ויכול להתפרש גם כשם, ותהיה הכוונה שהאדם וגם החי לא יראו [ודרך הלשון לדבר בזו ואף זו. כלומר האדם ואפילו החי, שזה חיות הקודש]. והתובנות הללו שהם בעל פה, העלו על הכתב, כמו שמובא במדבר רבה יד' כב' רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהֶם אֵינָם רוֹאִים אֲבָל רוֹאִים הֵם בִּשְׁעַת מִיתָתָן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, אַף חַיּוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַכִּסֵּא אֵינָן רוֹאוֹת אֶת הַכָּבוֹד.

על כן, על מנת לחזור ללמוד תורה שבעל פה כמקור, נדרשת הבנת התורה שבכתב, דבר שלא קיים בימינו. לכן צדקו היטב בחשש שמא ישכח כי כן הוא, והעלו זאת על הכתב כדרך למידת תורה לכל דבר.
 
בלת"ק
תמיד חשבתי שישנו איסור לכתוב את התורה שבע"פ ואינו קשור לחיוב לדעת את הדברים בע"פ,
וכיום מחשש שישכח התורה שבע"פ ח"ו על חלקה התירו לכתוב אותה כדי שלא תשובש (אגב קהילות עולי אתיופיה הם דוגמא לכך), ועדין הלומד צריך ללמוד ולא לשכוח ע"פ הכללים שנאמרו באיסור "הישמר לך פן תשכח" ומי שיכול היום לדעת את הדברים בע"פ וודאי עדיף שיעשה כך.

נ.ב. מה שק"ק זילברמן לומדים התנ"ך בע"פ נראה שהוא ראיה למה שכתבתי שהרי וודאי שאת התנ"ך מותר לכתוב,
כ"כ הרעיון ללמוד מס"ת כשר כשב"ה היום התחילו רבבות רבות של ילדי חמד את לימודיהם וודאי שאינו שייך מי יתן להוציא את כל ספרי התורה לידי ילדים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון