על זה הוספתי שאלה לחידוד.אז מה הבאת מהרמב"ם, באומרך ש"אדם יכול להזניח את עצמו"?
הרי אם אין מצב שאדם ביודעין יזניח את עצמו, נמצא שבדברי הרמב"ם שיכול להטות את עצמו לשני הכיוונים אין כל משמעות השייכת לדבריך.
לא כך?
יש מציאות שהאדם יזניח את עצמו על מהלכו הטבעי (וכנודע מהחזו"א באמונה ובטחון)
אך בעיקרון ההבנה היא שיש באדם שתי מערכות הפעלה מערכת אחת מצד גופו והיינו שהוא לא באמת פועל מתוךהמדע שלו והיינו הזנחה ומערכת שניה מתוך המדע שלו והיינו פעולה אקטיבית מתוך ידיעותיו וכל שהוא פועל מתוך מערכת זו הוא בוחר.
(והמעיין יעיין במאמר של הגר"א דסלר במכתב מאליהו סוף ח"א כמדומה נקרא "עולמות" במש"כ שם וכםי שמצויין בהתחלה מדובר במאמר מאד עמוק =
אני אישת יברתי עליו כמה פעמים אך אפשר ולידידיי המלומדים הדבר יהיה מובן בקלות)
