למה לא שכיחא? הרי שכיחא בכל המקומות שיש רשות הרבים, והלא לפי הדעה הנ"ל צריכים להניח שבזמן חז"ל ובדורות קדומים היו הרבה מקומות כאלו, וכדמשמע באגדות החורבן בגיטין.
באגדות כתוב רק על ביתר וי-ם
לא זכיתי להבין שאלתו.
מצינו לגבי כמה דברים שירושלים יש לה חשיבות בהלכה.
דוקא ירושלים מצינו שדלתותיה ננעלות בלילה ולכן אינה רה''ר
שאלת הבאה''ל שלא יתכן שגזרו על מילתא דלא שכיחא כזאת וידוע לנו שברוב עיירות לא היה שכיחא מדברי חז''ל בכל מקום בשיעור גודל עירות (ומה שהביא @יצחק א או גוזמא או מיוחד להר המלך) ומזה מוכיח שא''צ ס רבוא וכמו שבלאה''כ לא נזכר זה בתלמוד בבלי
ואם כן, על כרחך שהסוברים שצריך ס' ריבוא - סוברים שזה כן היה שכיח.
ואם יש עירוב - אז הסומכים על העירוב לשיטתך צריכים לתקוע בשבת?
לא על כרחך כי אפשר שס''ל כהירושלמי שלא מוזכר בו גזירה זו אלא דריש מקראי יום תרועה וזכרון תרועה ובלולב ס''ל שנוטלים בשבת ובפרט שעיקר המנהג הוא אשכנזי ומצינו בכמה מקומות שנהגו כהירושלמי וכן מצינו בספר המנהיג כמדומה שהזכיר מנהג א''י ליטול לולב בשבת והתבטל בהשפעת הבבלי.
ממש לא פשיטא דעת כמה ראשונים בכמה מקרים שבטל הדין וכן פסק הרמ''א בכמה מקומות וצע''ג.
אם כן בכל אופן אין לתקוע בשבת.
היכן?
וליטול לולב?
לגבי גזירת מספקין בשבת לגבי כתובה בריש הלכות כתובות ולגבי כתובת בנין דכרין בסוף הלכות כתובות לא בכל המקומות זה אותו רמה של ודאות בפסיקה.
אם יש לך כח לפסוק כירושלמי, אז מותר. אבל אין לך.
בדקתי, וזה לשונו:
בהרבה מקומות כמו שציינתי נוהגים אשכנזים לפחות כהירושלמי והמקילים לטלטל כשיטת ס רבוא לדעתי גם מסתמכים על ירושלמי בניגוד להבבלי אם כן למה לא יסמכו גם בזה
אם המ''ב כותב להניח המנהג במקום מצוה
לא מדובר על לעשות נגד גמ' מדובר על לעשות כמו ירושלמי שבשופר אומר שלא תוקעים מדאו' ובלולב אומר שכן נוטלים מה שגם הבבלי מסכים (כי זה משנה) רק אומר שבחו''ל לא עושים כן וא''י נגררת אחרי חו''ל ובזמננו שיש ישוב נכבד מאוד בא''י יש מקום גדול לטעון שלא נגררים וממילא גם להבבלי נוטלים
