- הודעות
- 117
- תודות
- 331
- נקודות
- 56
- מתחיל חוט איש חינוך
- תאריך התחלה
- הודעות
- 117
- תודות
- 331
- נקודות
- 56
סוגייתנו עוסקת בשאלה שהעסיקה את כל הדורות: האם ניתן להכות את הילד ע"מ לחנכו?
מי ששלל לתת סטירה זה בגלל חוזק המכה או כי זה לא חינוך שהילד יגדל ויבין?
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,657
- נקודות
- 208
אינני דן על גופא של הכאה
אך אם אתה חושב שהסיבה שהילד יהיה ממושמע כי אתה יותר חזק ממנו
אז תדע שיום אחד הוא יהיה חזק כמוך או אולי יותר ממך
ודו"ק
אך אם אתה חושב שהסיבה שהילד יהיה ממושמע כי אתה יותר חזק ממנו
אז תדע שיום אחד הוא יהיה חזק כמוך או אולי יותר ממך
ודו"ק
ובדורנו בדרך כלל מי שמכה שונא את התלמיד.
וע' בגמ' ב"ב כ: כי מחית לינוקא לא תמחי אלא בערקתא דמסאני . וגם זה אסור בהחלט אם אינו לשם שמים. (מובא בפתחי תשובה איפה שהוא). וכן אם הוא בשעת כעס אסור.
ועוד בדורות ההם כאשר היו מכים את התלמיד היה נכנע ומקבל מרות, ואילו בימינו מי שיכו אותו מיד יתמרד וימצא לו חברה שתזדהה איתו ויכול להגיע ג"כ לרחוב ששם מקבלים אותו באהבה וקוראים לו אחי וכל מה שדורשים ממנו הוא להיות לא בסדר. וכבר אחז"ל שיעקב נמנע מלהוכיח את ראובן מחשש שמא ילך וידבק בעשיו) ואכמ"ל עוד.
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
אין קשר
בזמנו של שלמה המלך נידה חיכתה רק 7 ימים מהראיה הראשונה לטבילה
בזמנו של שלמה המלך כסף היה קונה - משיכה לא
בזמנו של שלמה המלך לא התפללו שמונה עשרה ולא הלכו עם כיפות
הוא מדבר על זמנו
על מה זה נאמר?
מה לא מוחלף?
וכי זה רשום בתורה שבכתב?
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
לא ראיתי שם כוכבית עם הכיתוב "מוגבל לדורו בלבד".
אולי לא הסתכלתי מספיק טוב.
- הודעות
- 924
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 390
הגוף שלנו השתנה והוא לא כמו הגוף שהיה בזמן חז"ל!
אז אתה מדבר על הנפש?
- הודעות
- 119
- תודות
- 414
- נקודות
- 56
מסופר על רבי דוד בהר"ן, שכאשר נאלץ להכות את בניו כדי לחנכם, היה משתמש בלולב היבש שנותר מחג הסוכות. כששאלו אותו לפשר הדבר, היה אומר, הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא ליעביד ביה מצוה אחריתי...
לכל אלו שעושים 'העתק הדבק' בחינוך הנה לכם עוד כמה הנהגות קדושות לחיקוי:
הגר"א כ' באגרתו שעל שקר צריך להכות את בניו ולא ירחם עליהם כלל. (בימינו יצטרך להכות את עצמו שבעתיים).
הח"ח מעולם לא נישק את בניו.
אביו של הגרא"ז מלצר כששמע שבנו לומד שלא כראוי לפי מדרגתו הלך עד אליו לוולוז'ין ממדינה אחרת כדי לתת לו סטירה ושב על עקבותיו.
רבא רדף אחרי ר' יוסף בנו עם כלי ברזל על שהעיז לחזור לאחר שנה מהישיבה בעיוכ"פ.
בהצלחה.
נערך לאחרונה:
וע' בריטב"א (מו"ק יז) גבי המכה בנו גדול עובר משום ולפנ"ע וז"ל ונראים הדברים דלא גדול, גדול ממש, אלא הכל לפי טבעו, שיש לחוש שיתריס כנגדו בדיבור או במעשה, ואפילו אינו בר מצוה עדין, אין ראוי להביאו לידי מכה אביו או מקלל אביו, אלא ישדלנו בדברים. עכ"ל. וברור יבין שבדורנו יש לחוש להנ"ל.
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
הרב ואזנר זצ"ל התנה זאת באם הבן מרגיש שהאב אוהבו ומכהו בתבונה להעמידו על דרך טוב וזה לא מצויזה לא אני אומר.
זה מרן בעל השבט הלוי אומר:
מצאתי כתוב:זה לא אני אומר.
זה מרן בעל השבט הלוי אומר:
סיפור מענין סיפר הגרח"פ ברמן [באחד הכינוסים, הובא באחד העיתונים] כי בילדותו בת"ת תשב"ר בבני ברק היה אחד המחנכים החשובים בשם ר"מ בלוי זצ"ל שהיה מיוחד במינו בחינוך וגם הילדים אהבוהו מאד, הוא נהג הרבה להכות את הילדים ומכיון שהיה איש גיבור מכותיו כאבו ביותר.
ומספר הגרח"פ שלאחר עשרות שנים פגשו, ושאל אותו האם הוא עדיין מכה את הילדים כמו פעם, והשיב לו רמ"ב שהוא כבר אינו מכה, ולשאלת רח"פ מה השתנה? השיב לו רמ"ב כי הדבר הטוב ביותר בחינוך הוא שיהא כואב לילד על דבר לא טוב שעשה, ולשלם מחיר על מעשיו. ומאידך אין דבר שמשחית את הילד יותר מלהעליב אותו על מה שעשה, לאבד את כבודו ולתת לו להרגיש מושפל זה להחריב אותו, אבל שירגיש כאב על מה שעשה זה בונה אותו.
וסיים רמ"ב כי זהו ההבדל בין הזמנים ההם שלפי ההסתכלות של הסביבה אז, כשהילד קיבל מכות הוא לא נפגע מזה, ורק היה כואב לו וזה מצוין והוא נבנה מזה, אבל בשנים האחרונת הוא שם לב שכשהוא מכה ילד הוא נפגע ונעלב, וזה חורבן, ולכן הוא הפסיק עם זה.
לפי זה חשבתי, במה שיש שואלים בנידון מכות בזמנינו הרי "זאת התורה לא תהא מוחלפת", ובפסוק כתוב "חוסך שבטו שונא בנו", אבל לפי הנ"ל קושיה מעיקרא ליתא, אמנם התורה היא נצחית, אבל הפסוק מדבר על מכות, ולא על פגיעה ועלבון,
נערך לאחרונה:
וז"ל הפלא יועץ (ע' אהבת הבנים) : " וידוע (מו"ק יז, א) שהמכה בנו גדול עובר משום לפני עור וכו', ולא גדול גדול ממש, אלא לפי מה שהוא הבן ולפי מדותיו".
נערך לאחרונה:
טיעון של דורות חלשים.
אבל פה יש טיעון שהנפשות חלשות לא הגופים.
כלומר, הילד אינו יודע לקבל את המכה בהבנה הנכונה של הדבר.
יש מעשה המובא מהרה"ק האמרי חיים מויז'ניץ זיע"א
היה יהודי בעל גאוה שהסתופף בצילו של האמרי חיים, משהבחין בכך הרבי, רצה לרמוז לו שהוא מדי גאה.
ומשכך הוא התעלם ממנו במשך השבת. לקראת סעודה שלישית החל האמרי חיים לקרבו.
מששאלוהו על כך השיב, רציתי לרמוז לו משהו, ומשראיתי שהוא לא מבין חדלתי, כי אין יל עניין לצער יהודים.
- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
הבאתי את זה להוכיח שדברי שלמה המלך שרירים וקיימים גם לימינו, ולא כדי לצדד מהי דרך החינוך הנכונה.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
ד' תעניות בין המצרים ת"ב
הכאת תלמידים בבין המצרים