האם יש תועלת מללמוד קצות החושן על הסדר (1 צופה)

[שערי ישר]

הנני יסביר.

ללמוד יסודות בלי להבין על מה הם משליכות וכו' יש חיסרון עצום בהבנה.
אך לאידך הינך בקיא ביסודות העיקריים בחו"מ.

 

[אור זרוע לצדיק]

יש תועלת בזה שאח"כ כשבא ללמוד את הקצות שוב בעיון הוא כבר מכיר את המושגים.
והדברים נקלטים יותר מהר.
(וכן בללמוד ש"ס בגירסא כמו בדף היומי אף אם לא למד אותו הדק היטב היטב הדק, יש לו תועלת שבפעם הבאה שלומד את המסכתא הוא כבר מכיר את השטח).

 

[שערי ישר]

יש תועלת בזה שאח"כ כשבא ללמוד את הקצות שוב בעיון הוא כבר מכיר את המושגים.
והדברים נקלטים יותר מהר.
(וכן בללמוד ש"ס בגירסא כמו בדף היומי אף אם לא למד אותו הדק היטב היטב הדק, יש לו תועלת שבפעם הבאה שלומד את המסכתא הוא כבר מכיר את השטח).

לחץ כדי לכווץ...

האם לומדים קצות כדי להכיר מושגים?

אכן הדברים נקלטים מהר כשחוזרים עליהם פעם שניה אך להבנת הענין זה לא מועיל.

כדי להכיר מושגים יש א"ת.

 

[ישראל אדלר]

כבר ראינו מגדולי ראשי הישיבות שהיו ממש מעודדים לימוד בספר הקצות החושן על הסדר, וזאת מלבד המעלה העצמית בהכרת היסודות הבסיסיים הנוגעים כמעט לכל הסוגיות הישיבתיות [וכידוע ר' שמואל רוזובסקי היה מתפלא על תלמידים שלא היו בקיאים ביסודי הקצות כגון דברי הקצות על עודר בנכסי הגר, או על הודאת בעל דין כמאה עדים וכדו'], כמו כן הדבר יוצר כיוון מחשבה וחיבור בין הלומדעס לבין ההלכה. ד"א יצא ספר שמלכד את יסודות הקצות.

 

[שערי ישר]

כבר ראינו מגדולי ראשי הישיבות שהיו ממש מעודדים לימוד בספר הקצות החושן על הסדר, וזאת מלבד המעלה העצמית בהכרת היסודות הבסיסיים הנוגעים כמעט לכל הסוגיות הישיבתיות [וכידוע ר' שמואל רוזובסקי היה מתפלא על תלמידים שלא היו בקיאים ביסודי הקצות כגון דברי הקצות על עודר בנכסי הגר, או על הודאת בעל דין כמאה עדים וכדו'], כמו כן הדבר יוצר כיוון מחשבה וחיבור בין הלומדעס לבין ההלכה. ד"א יצא ספר שמלכד את יסודות הקצות.

לחץ כדי לכווץ...

זה בדיוק מה שהנני שואל לשם מה עודדו כ"כ זאת.

לאיזה צורך יש בידיעת המושגים אך בחיסרון עצום בהבנתם.

ר' שמואל התפלא על יסודות מוכרים וכו', ועוד שפליאתו איננה אמירה מפורשת ללמוד את הקצות על הסדר, והרא' שלא התחילו ללמוד בצורה מסודרת בשעתו.

 

[ישראל אדלר]

זה בדיוק מה שהנני שואל לשם מה עודדו כ"כ זאת.

לאיזה צורך יש בידיעת המושגים אך בחיסרון עצום בהבנתם.

ר' שמואל התפלא על יסודות מוכרים וכו', ועוד שפליאתו איננה אמירה מפורשת ללמוד את הקצות על הסדר, והרא' שלא התחילו ללמוד בצורה מסודרת בשעתו.

לחץ כדי לכווץ...

כפי שכתבתי, מלבד המעלה של הכרה ביסודות הבסיסיים של הסוגיות הישיבתיות, ישנו מעלה מיוחדת בקצות של חיבור הלומדעס עם ההלכה, בשביל ללמוד קצות אתה קורא את דברי השולחן ערוך, ועל זה הקצות בונה את יסודות [על השו"ע ועל שאר האחרונים מפרשי השו"ע], וכך האדם מתרגל ללמוד את דברי הראשונים על הסוגיא בהבנה ולהוציא מזה הלכה, לפרש עפי"ז את שנפסק בשולחן ערוך, ממש לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

 

[ישראל אדלר]

 

[MMH]

ללמוד יסודות בלי להבין על מה הם משליכות וכו' יש חיסרון עצום בהבנה.

לחץ כדי לכווץ...

מניח הנחה ושואל שאלה.

האם בעל הקצוה"ח כתב את ספרו כדי ללמד יסודות?

הספר נכתב על השו"ע,
בתוך הספר יש דברים שניתן להתייחס אליהם כיסודות,
שעל פיהן ניתן להבין או לא להבין את הסוגיות.

מדוע זה מוגדר אצלך כ"חסרון עצום בהבנה"?
וכי חייבים להבין ביחס לכל רעיון על מה הוא משליך? (כהגדרתך)

ב"ה, התורה מתפתחת אצל הלומד, וגם אצלך דבר יתחבר לדבר.

בכלל יש להעיר,
על הגישה הזו שלא לומדים דבר בשביל ללמוד אותו,
אלא כדי להוציא "יסוד"...
אך לא זה הנושא כאן.

 

[שערי ישר]

מניח הנחה ושואל שאלה.

האם בעל הקצוה"ח כתב את ספרו כדי ללמד יסודות?

הספר נכתב על השו"ע,
בתוך הספר יש דברים שניתן להתייחס אליהם כיסודות,
שעל פיהן ניתן להבין או לא להבין את הסוגיות.

מדוע זה מוגדר אצלך כ"חסרון עצום בהבנה"?
וכי חייבים להבין ביחס לכל רעיון על מה הוא משליך? (כהגדרתך)

ב"ה, התורה מתפתחת אצל הלומד, וגם אצלך דבר יתחבר לדבר.

בכלל יש להעיר,
על הגישה הזו שלא לומדים דבר בשביל ללמוד אותו,
אלא כדי להוציא "יסוד"...
אך לא זה הנושא כאן.

לחץ כדי לכווץ...

אחד ועוד אחד זה לא הנחה זו מציאות.

היינו הקצות בטח לא כתב את ספרו כדי שילמדו אותו על הסדר...

ושאלתי הייתה האם בכל אופן יש צורך לעבור על הקצות על הסדר, היינו לא כדי להוציא יסוד אלא האם הקצות עומד בפ"ע.

ומשל לזה האם יש צורך ללמוד חידושי הגרש"ש על הסדר??

בטח שלא, משום שאין בזה שום ענין, (וייתכן שזהו ביטול תורה), ואף ייתכן הבנה לא נכונה כלל.

אך בדברי הקצות האיל ואינם כדברי שאר אחרונים ייתכן שיש בזה תועלת אף מן הלימוד לגירסא, אך טעות לא ייצא מזה.

 

[שערי ישר]

לחץ כדי לכווץ...

אקדים ואומר ששאלתי מחולקת לשתיים, א. האם יש תועלת ב. האם זה יותר תועלת מלימוד הגמ'.

לגבי התועלת לא בטוח ייתכן שזו נזק, (הבנה לא נכונה וכו'), גם לגבי מה שכתב כבודו שלומדים להוציא הלכה זה צריך לעשות בכולל לא בשביל לימוד עצמי על הסדר.

ב. כבודו הביא שצריך לעשות קביעות אך ה'אבי עזרי' לא מנמק מדוע? אכן לדעתי רב הנזק מהתועלת ושומר נפשו ירחק מזה!
בקיצור לא בטוח שזה מה שצריך לעשות

 

[יקותיאל פלדמן]

לדעתי אכן יש טעות נפוצה, לא לומדים קצות לומדים גמרא אם יש צורך בקצות כדי להבין גמ' אז לומדים קצות, ולא בגלל ההבנה אלא כי זה כלי להבין את הגמ'.

 

[יקותיאל פלדמן]

לחץ כדי לכווץ...

למה באמת לא עודד ללמוד רעק"א על הסדר??

 

[ישראל אדלר]

אקדים ואומר ששאלתי מחולקת לשתיים, א. האם יש תועלת ב. האם זה יותר תועלת מלימוד הגמ'.

לגבי התועלת לא בטוח ייתכן שזו נזק, (הבנה לא נכונה וכו'), גם לגבי מה שכתב כבודו שלומדים להוציא הלכה זה צריך לעשות בכולל לא בשביל לימוד עצמי על הסדר.

ב. כבודו הביא שצריך לעשות קביעות אך ה'אבי עזרי' לא מנמק מדוע? אכן לדעתי רב הנזק מהתועלת ושומר נפשו ירחק מזה!
בקיצור לא בטוח שזה מה שצריך לעשות

לחץ כדי לכווץ...

הסברתי שאין בדבר נזק ואדרבה הוא מועיל, כי המציאות מוכחת שכאשר אדם התעמק בלימודו והרגיל את כיוון המחשבה שלו בהבנה של הגדרת הדברים והעמדת על מתכונתם הוא משפר בכך בעשרת מונים את כושר המחשבה שלו, ולא צריך לדבר רחוק, הבה פנה אל בית המדרש שבקרבתך, וראה כי יש אברכים ויש אברכים, יש כאלו שהראש משופשף, הבנה בתוספות [גם בהוצאת הנקודה בתוס', להבין את היסוד ואת הגדרתו, וממילא לדעת לחלק בין הנראים שווים, ולקרב בין הנראים רחוקים], ויש כאלו ש.. וכמו שהגרח"פ שיינברג שרצה לשפשף את ראשם של תלמידיו היה שואל מידי שבוע שאלה של חילוק או הגדרת הדבר ומזה יצא אחר כך הספר הנודע בשערים 'משמרת חיים', וזה מקנה קניין נצח לאדם להבין דבר לאשורו, ומשפיע השפעה מכרעת על כל מהלך לימודו, וכמובן בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שצריך לדמות מילתא למילתא או להיפך, יש בכח העמקות קנין רב לזה. ולכן הספר קצות החושן אשר בשונה מגדולי הדור דאז, ממש חיבר חיבור המיוסד הרבה על גדרות והבנה עמוקה של הסוגיא, ולאורך כמעט כל סימן בשולחן ערוך יש לו איזה מהלך מחודש והגדרה מעניינת, ממילא מצאו בו גדולי ישראל ספר נפלא שישפשף את מוחם של הלומדים [בשונה מחידושי רעק"א לדוגמא שהוא אינו מסודר על סדר ההלכות כי אם מפוזר בש"ס].
עוד הוספתי, כי יש מעלה גדולה גם לבחורים להוציא את ההלכה מהלומדעס, כי לומדעס' באוויר נשכח ואינו מחזיק, ואילו כאשר האדם מוציא מתוך ההגדרות וההבנות היסודיות בסוגיא את הדין היוצא הדבר מתקיים בידו ומועיל לו לזכירה וגם מקנה לו הבנה בלימוד כמש"כ שם בשם הרב שך, והבנה בלימוד מובילה לאהבת תורה!!

 

[יקותיאל פלדמן]

הסברתי שאין בדבר נזק ואדרבה הוא מועיל, כי המציאות מוכחת שכאשר אדם התעמק בלימודו והרגיל את כיוון המחשבה שלו בהבנה של הגדרת הדברים והעמדת על מתכונתם הוא משפר בכך בעשרת מונים את כושר המחשבה שלו, ולא צריך לדבר רחוק, הבה פנה אל בית המדרש שבקרבתך, וראה כי יש אברכים ויש אברכים, יש כאלו שהראש משופשף, הבנה בתוספות [גם בהוצאת הנקודה בתוס', להבין את היסוד ואת הגדרתו, וממילא לדעת לחלק בין הנראים שווים, ולקרב בין הנראים רחוקים], ויש כאלו ש.. וכמו שהגרח"פ שיינברג שרצה לשפשף את ראשם של תלמידיו היה שואל מידי שבוע שאלה של חילוק או הגדרת הדבר ומזה יצא אחר כך הספר הנודע בשערים 'משמרת חיים', וזה מקנה קניין נצח לאדם להבין דבר לאשורו, ומשפיע השפעה מכרעת על כל מהלך לימודו, וכמובן בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שצריך לדמות מילתא למילתא או להיפך, יש בכח העמקות קנין רב לזה. ולכן הספר קצות החושן אשר בשונה מגדולי הדור דאז, ממש חיבר חיבור המיוסד הרבה על גדרות והבנה עמוקה של הסוגיא, ולאורך כמעט כל סימן בשולחן ערוך יש לו איזה מהלך מחודש והגדרה מעניינת, ממילא מצאו בו גדולי ישראל ספר נפלא שישפשף את מוחם של הלומדים [בשונה מחידושי רעק"א לדוגמא שהוא אינו מסודר על סדר ההלכות כי אם מפוזר בש"ס].

לחץ כדי לכווץ...

שוב אין הגדרות כמו שהם לעצמם אא"כ הם מסדרים מיישבים ויש להם צורך הכרחי בסוגיא ללא זאת זה כמו להבין את חיצוניות דחיצניות של דבריו העמוקים של קצות החושן.
ולגבי משמרת חיים באמת הנני חושב שהיה זה שאלה שקשורה לסוגיא וכו' ולא נראה לי שזה ייצא כך וא"כ למיחש מבעי'.
אם הרב אדלר דבריכם צודקים אז למה לא נקרא כל יום כמה סמינים מהספר קובץ יסודות וחקירות...

 

[שערי ישר]

הסברתי שאין בדבר נזק ואדרבה הוא מועיל, כי המציאות מוכחת שכאשר אדם התעמק בלימודו והרגיל את כיוון המחשבה שלו בהבנה של הגדרת הדברים והעמדת על מתכונתם הוא משפר בכך בעשרת מונים את כושר המחשבה שלו, ולא צריך לדבר רחוק, הבה פנה אל בית המדרש שבקרבתך, וראה כי יש אברכים ויש אברכים, יש כאלו שהראש משופשף, הבנה בתוספות [גם בהוצאת הנקודה בתוס', להבין את היסוד ואת הגדרתו, וממילא לדעת לחלק בין הנראים שווים, ולקרב בין הנראים רחוקים], ויש כאלו ש.. וכמו שהגרח"פ שיינברג שרצה לשפשף את ראשם של תלמידיו היה שואל מידי שבוע שאלה של חילוק או הגדרת הדבר ומזה יצא אחר כך הספר הנודע בשערים 'משמרת חיים', וזה מקנה קניין נצח לאדם להבין דבר לאשורו, ומשפיע השפעה מכרעת על כל מהלך לימודו, וכמובן בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שצריך לדמות מילתא למילתא או להיפך, יש בכח העמקות קנין רב לזה. ולכן הספר קצות החושן אשר בשונה מגדולי הדור דאז, ממש חיבר חיבור המיוסד הרבה על גדרות והבנה עמוקה של הסוגיא, ולאורך כמעט כל סימן בשולחן ערוך יש לו איזה מהלך מחודש והגדרה מעניינת, ממילא מצאו בו גדולי ישראל ספר נפלא שישפשף את מוחם של הלומדים [בשונה מחידושי רעק"א לדוגמא שהוא אינו מסודר על סדר ההלכות כי אם מפוזר בש"ס].
עוד הוספתי, כי יש מעלה גדולה גם לבחורים להוציא את ההלכה מהלומדעס, כי לומדעס' באוויר נשכח ואינו מחזיק, ואילו כאשר האדם מוציא מתוך ההגדרות וההבנות היסודיות בסוגיא את הדין היוצא הדבר מתקיים בידו ומועיל לו לזכירה וגם מקנה לו הבנה בלימוד כמש"כ שם בשם הרב שך, והבנה בלימוד מובילה לאהבת תורה!!

לחץ כדי לכווץ...

דע שמדיבורים כמו זה 'הגדרות' 'לחלק בין הרחוקים' ייתכן בעיות.

יש אחד אמר לי שהם לומדים בישיבה בעניין תוך כדי דיבור ניגש אחד הבחורים אמר הצלחתי למצאו 17 פירושים בסזה אבל יש לו עוד אחד, כולם באו לשמוע, והנה דבריו תוך כדי דיבור פירושו 'שאני מדבר דיבורי מחזיק ומעמיד את דברי'.. כולם צחקו.
כוונתי לומר שיש סכנה גדולה במה שאתם אומרים בהתחלה יש איזה הגדרה באוויר ולאט לאט זה מה שקורה.
לא נראה לי שהדרך לחנך בחורים בלימוד הם ע"י העמדת שאלה מאמצע שום מקום, אלא אדרבה לחבר עוד יותר את הדברים למציאות ועוד יותר.
דווקא הדרך של ר' חיים גרמה לעשות את הדברים מאוד מציאותיים- כוונתי שכשם שאדם רואה איזה חפץ ברור לו מאוד מה זה החפץ למה משמש איפה הגבלותיו ותוכנו וזה החידוש הנפלא של הגר"ח לעשות את הדברים מנותחים כאילו אנו יכולים לראותם לנגד עינינו, וא"כ אדם שמציג חקירה של הגר"ח בלי כל התוכן זה קצת להרוג את ר' חיים.

 

[שערי ישר]

אבקש מעזרה מכותבי הפורום שליט"א.

כעת סיכמתי איזה סימן כח סעיף א' בקצות החושן, אבקש מכם שליט"א לחוו"ד בזה הסיכום.
האם הוא מובן ברור, האם כך צריך ללמוד את הקצות, אני מאמין שביחד נוכל לפצח את החידה.
מצו"ב קצות החושן ס' כ"ח סק"א, דברי הנתיבות עליו, והמושבב, והסיכום.
אנא הקדישו מזמנכם לזה, וכמובן הגיבו.
תודה רבה