הסברתי שאין בדבר נזק ואדרבה הוא מועיל, כי המציאות מוכחת שכאשר אדם התעמק בלימודו והרגיל את כיוון המחשבה שלו בהבנה של הגדרת הדברים והעמדת על מתכונתם הוא משפר בכך בעשרת מונים את כושר המחשבה שלו, ולא צריך לדבר רחוק, הבה פנה אל בית המדרש שבקרבתך, וראה כי יש אברכים ויש אברכים, יש כאלו שהראש משופשף, הבנה בתוספות [גם בהוצאת הנקודה בתוס', להבין את היסוד ואת הגדרתו, וממילא לדעת לחלק בין הנראים שווים, ולקרב בין הנראים רחוקים], ויש כאלו ש.. וכמו שהגרח"פ שיינברג שרצה לשפשף את ראשם של תלמידיו היה שואל מידי שבוע שאלה של חילוק או הגדרת הדבר ומזה יצא אחר כך הספר הנודע בשערים 'משמרת חיים', וזה מקנה קניין נצח לאדם להבין דבר לאשורו, ומשפיע השפעה מכרעת על כל מהלך לימודו, וכמובן בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא שצריך לדמות מילתא למילתא או להיפך, יש בכח העמקות קנין רב לזה. ולכן הספר קצות החושן אשר בשונה מגדולי הדור דאז, ממש חיבר חיבור המיוסד הרבה על גדרות והבנה עמוקה של הסוגיא, ולאורך כמעט כל סימן בשולחן ערוך יש לו איזה מהלך מחודש והגדרה מעניינת, ממילא מצאו בו גדולי ישראל ספר נפלא שישפשף את מוחם של הלומדים [בשונה מחידושי רעק"א לדוגמא שהוא אינו מסודר על סדר ההלכות כי אם מפוזר בש"ס].
עוד הוספתי, כי יש מעלה גדולה גם לבחורים להוציא את ההלכה מהלומדעס, כי לומדעס' באוויר נשכח ואינו מחזיק, ואילו כאשר האדם מוציא מתוך ההגדרות וההבנות היסודיות בסוגיא את הדין היוצא הדבר מתקיים בידו ומועיל לו לזכירה וגם מקנה לו הבנה בלימוד כמש"כ שם בשם הרב שך, והבנה בלימוד מובילה לאהבת תורה!!