ראש השנה האם תפילות ראש השנה ארוכות מדי? - סקר (2 צופים)

[אלף בית]

תפילות ראש השנה מתאפיינות באריכות מיוחדת, אך הדעות חלוקות: יש הרואים בכך חלק בלתי נפרד מאווירת היום, ויש המתקשים לשמור על ריכוז לאורך זמן רב.

מה דעתכם - מהו האורך המתאים לתפילות ראש השנה?

הצביעו בסקר ושתפו מניסיונכם.

 

[חיים אליהו]

הסקר לאשכנזים או לספרדים?
התפילה של הספרדים בר"ה יותר קצרה

 

[איש חינוך]

נקודה נוספת שראוי להביא בחשבון היא השפעתן של תפילות ארוכות מדי על בחורים צעירים, ובפרט על מי שעדיין לא הגיעו לישיבה גדולה. לא כולם מסוגלים לעמוד בעומס של שעות רבות של תפילה, ולא כולם מצליחים להתחבר אליה באמת לאורך זמן. לעיתים, במקום שהתפילה תרומם אותם ותקרב אותם לעבודת היום, היא הופכת אצלם למעמסה כבדה המעוררת עייפות, ניתוק ואפילו רתיעה.

אין הכוונה חלילה לקצר בחשיבות התפילה או לפגוע באווירת הימים הנוראים, אלא להבין שלא כל מה שמתאים למבוגרים ולבני עלייה מתאים בהכרח גם לצעירים. ראוי לחשוב על פתרון מאוזן, שיאפשר להם להשתתף בעיקרי התפילה מתוך חיבור וכובד ראש, בלי להעמיס עליהם מעבר לכוחותיהם. לפעמים תפילה מעט קצרה יותר, אך מתוך נוכחות והזדהות, עדיפה מתפילה ארוכה שבחלקה הגדול הבחורים רק ממתינים שתסתיים.

 

[תורה תמימה]

לשאלת הסקר: האם תפילות ראש השנה ארוכות מדי?

לא ולא, פעם בשנה כשספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, לא עדיף להקדיש לתפילה ודבקות?

 

[והב בסופה]

יש לשים לב
מתוך ה5-6-7-8 שעות שנמצאים בבוקר של ראש השנה בתפילה, רק 30-40 דקות אנחנו מתפללים. כל השאר זה פיוטים/ניגונים/קריאת התורה/חזרת הש''צ.
גם במנין זריז יש את זמני העמידה.
בדרך כלל כששרים (כגון בחלק מהפיוטים) כל הקהל ביחד, ברור שזה עוזר לכוונה וזה נותן אוירה.

אני אישית לא מצליח להבין בישיבות ועוד, ששוהים 20-25 דק' בעמידה של ראש השנה.
מעולם לא הבנתי מה יש לכוין/לעשות כל הזמן הזה.
העמידה של ראש השנה (לא מוסף, שאר תפילות) היא רק קצת יותר ארוכה מעמידה של יו''ט רגיל, ויותר קצרה אפילו מעמידה של חול.
אז נכון שזה טסקט שלא רגילים, ויש את ענין המלכת הקב''ה ו'זכרנו לחיים' שזה שווה לכוין הרבה, וגם ברור שבימים נוראים צריך לכוין יותר בתפילהף נכון.
אבל עדיין נשמע לי זמן ארוך מאוד מאוד 20 דקות. אולי אני טועה, אדרבה. אשמח לשמוע, זו שאלה שמטרידה אותי שנים, שאלתי מאות אנשים כאלו, ולא קבלתי תשובה מובנת.
(בשלמא מי שמתפלל כל השנה 20 דקות, אבל מי שמתפלל כל יום חול 5 דקות ובשבת 3 דקות, מה הוא עושה 20 דקות ויותר בראש השנה ?)
בלי שום קשר, אני חושב שזה כן טוב התפילה הארוכה (עם כל מה שבתוכה, פיוטים, חזרת הש''צ, וכו') הנהוגה. זה נותן אוירה, ומי שיודע להינות מהתפילה יוצא מזה עם סיפוק אדיר ותחושה מאוד טובה.

 

[שמחנו]

הסקר לאשכנזים או לספרדים?
התפילה של הספרדים בר"ה יותר קצרה

לחץ כדי לכווץ...

גם וגם!!!

 

[והב בסופה]

גם וגם!!!

לחץ כדי לכווץ...

זה משנה מאוד.
אצל הספרדים כמעט ואין מנגינות ''מיותרות'', אין פיוטים בחזרת הש''צ, יש פיוטים בודדים לפני קריאת התורה ולפני תקיעת שופר. אין כמעט 'ביזבוז זמן' שם.

 

[המכבד את הבריות]

תפילות ראש השנה מתאפיינות באריכות מיוחדת, אך הדעות חלוקות: יש הרואים בכך חלק בלתי נפרד מאווירת היום, ויש המתקשים לשמור על ריכוז לאורך זמן רב.

מה דעתכם - מהו האורך המתאים לתפילות ראש השנה?

הצביעו בסקר ושתפו מניסיונכם.

לחץ כדי לכווץ...

נסו נא לדמיין כיצד יראה ראש השנה (וה"ה ליו"כ) - ללא אותן תפילות "ארוכות" ו"מעייפות".

 

[מרדכי זנגר]

אני אישית לא מצליח להבין בישיבות ועוד, ששוהים 20-25 דק' בעמידה של ראש השנה.

לחץ כדי לכווץ...

זה הזמן בבתי כנסת.
אני למשל יודע על ישיבה מפורסמת בפתח תקוה שבליל ר''ה העמידה היא שעה שלמה. [וזה בלי מלכויות זכרונות וכו']

 

[המכבד את הבריות]

זה הזמן בבתי כנסת.
אני למשל יודע על ישיבה מפורסמת בפתח תקוה שבליל ר''ה העמידה היא שעה שלמה. [וזה בלי מלכויות זכרונות וכו']

לחץ כדי לכווץ...

והדרא קושיא לדוכתא, וביתר שאת.

 

[והב בסופה]

זה הזמן בבתי כנסת.

לחץ כדי לכווץ...

צודק, התכוונתי שזה יותר מהזמן הנ''ל, או לפחות (תלוי באיזה ישיבות)

אני למשל יודע על ישיבה מפורסמת בפתח תקוה שבליל ר''ה העמידה היא שעה שלמה. [וזה בלי מלכויות זכרונות וכו']

לחץ כדי לכווץ...

ומה יש לעשות שעה שלימה ? אתה יודע ?
אני יודע שיש מקומות כאלו, ולזה נתכוונתי.
זה ממש מציק לי, אני גם הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות.
כל פעם אני מכוין מיטב יכולתי כל התפילה, בנחת, מילה במילה, וראה פלא, בסוף העמידה אני מגלה שחלפו בקושי 7-8 דקות.

 

[ולא כלום]

צודק, התכוונתי שזה יותר מהזמן הנ''ל, או לפחות (תלוי באיזה ישיבות)

ומה יש לעשות שעה שלימה ? אתה יודע ?
אני יודע שיש מקומות כאלו, ולזה נתכוונתי.
זה ממש מציק לי, אני גם הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות.
כל פעם אני מכוין מיטב יכולתי כל התפילה, בנחת, מילה במילה, וראה פלא, בסוף העמידה אני מגלה שחלפו בקושי 7-8 דקות.

לחץ כדי לכווץ...

תנוח דעתך.
מרן הגרד"ל שליט"א מסיים תפילת העמידה בימים הנוראים מהראשונים בכל הישיבה. כנראה שאצלו הריכוז בכל השנה הוא באותו רמה כמו בר"ה

 

[והב בסופה]

אז המסקנא היא שאותם שמאריכים בתפילה, סתם חולמים או חושבים על דברים אחרים בתפילה ? לא נשמע סביר

 

[ידעיה הלוי]

יש מעשה עם אחד מגדולי החסידים שהיה מאריך מאד בתפילה [לאו דווקא בימים נוראים] ושאל אותו חבירו הלא שנינו מכוונים בתפילה גם כוונות האריז"ל ומדוע אתה מאריך יותר ממני מה לוקח לך כזה הרבה זמן, וענה לו שמשל למה הדבר דומה לאחד שחושב איך להגיע ליריד שאינו מגיע בפועל ליריד ואינו מרויח ממון, והיינו שהוא מכוון רק איך אבל הוא מגיע בפועל לרגשי אהבה ודבקות בבורא וזה לוקח זמן, כוונה בתפילה בפרט בימים הנוראים היא לא רק כוונה בפירוש המילות אלא התרפקות על אבינו שבשמים, התפילה היא כביכול רק הדרך להגיע לשם. וזה לוקח זמן. זה לא קשור לכמות המילים בכלל.
לגופם של דברים התפילה בציבור צריכה להתחשב בכל המתפללים אשר רובם ככולם אינם בדרגה כזאת, ובאמת לפעמים זה מוגזם.

 

[דרשני]

תפילות ראש השנה מתאפיינות באריכות מיוחדת

לחץ כדי לכווץ...

בדורות האחרונים, לפני מאה שנה ולמעלה זה לא היה!
מדוע ולמה?
אולי כמו שרבים מהחומרות לא באו לעולם?

 

[אימתי]

צודק, התכוונתי שזה יותר מהזמן הנ''ל, או לפחות (תלוי באיזה ישיבות)

ומה יש לעשות שעה שלימה ? אתה יודע ?
אני יודע שיש מקומות כאלו, ולזה נתכוונתי.
זה ממש מציק לי, אני גם הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות.
כל פעם אני מכוין מיטב יכולתי כל התפילה, בנחת, מילה במילה, וראה פלא, בסוף העמידה אני מגלה שחלפו בקושי 7-8 דקות.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא יודע אם תאהב את מה שאני אומר - וזה בכלל לא אומר על כולם...
יש אנשים שאצלם התפילה עצמה היא התפילה שכאמור לוקחת גג עשר דקות - מבחינת מילות התפילה בריכוז ובכוונה וכו'
אבל כל מילה מיוחדת שזה בערך כל שורה, מעוררת אצלם נושא שלם שהם פשוט פורקים,
קח למשל את זכרנו לחיים... בהתחלה, אדם שבאמת הרגיש כבר תקופה את הגורליות של היום הזה, וזה הצטבר אצלו התחושה הזו, ויש לו מושג בקשר עם ה' - קשר חי, הוא פשוט 'מתפרק' במילים האלו, כל הפחד הדאגה יוצאים לו שם והוא פשוט לפעמים ללא שליטה 'מבזבז' שם כמה דקות טובות, פשוט לוקח לו זמן להירגע ולהפסיק לנהל דו שיח של פורקן והתרפקות על ה', עד שהוא ממשיך, וזה יכול לקרות כמה פעמים במהלך התפילה

- ואני עוצר לרגע, אני מדבר על רגש טבעי שצף ויוצא - ולא על רגש מעושה בכוונה, שקיים המון, לפחות הרצון לחוות שוב חוויה שהיתה שנה שעברה, וודאי קיים אבל אדם בוגר לא נותן לרצון הזה לנהל אותו, ונותן לרגש לצוף לבד במקום הנכון.

ונמשיך, ויש את המקומות בתפילה שאתה מרגיש רגשות קודש על מלכות ה' וכו' - ואם הצלחת להתחבר לרעיון באמת. אז יוצאת (לפעמים) מהלב מילים חמות אישיות, שמבטאות בצורה פרטית חסויה את הרצון הפנימי הטהור שלך (ושוב וזה במקרה שהצלחת להתחבר לרעיון ולחיות אותו, וכל שנה אל מחוייבת לשנה שעברה- מבחינת חיות הענין) למלכות ה', אתה פתאום מתחיל לבכות מאהבת ה', מהרצון שלך שיהיה לו את מה שהוא רוצה, לפעמים אלו רגשות שלא חלמת שהם יופיעו לך ברמה כזאת - ואלו חוויות שיש אנשים שרק בר''ה הם חווים.
ושוב אני מדגיש שההרס הכי גדול אלו החוויות של שנה שעברה... החוויות של שנה שעברה יכולות להיות בסיס לענין אחד, לבנות את המושגים מחדש בזמנים של לפני ר''ה, של לפני החג, אבל בחג עצמו מגיעים נקיים. רק אם מה שבנוי וחי היום, מה שהיה שנה שעברה ברגע כניסת החג כבר לא מענין, אבל זה כן מענין מאוד ועוזר מאוד, לפני החג, ליזכר בחוויות של שנה שעברה ולנסות להבין את הרקע השכלי, להיזכר בידיעות שבנו אותם.
מקווה שלא הארכתי.

 

[יותר ויותר]

ומה יש לעשות שעה שלימה ? אתה יודע ?
אני יודע שיש מקומות כאלו, ולזה נתכוונתי.
זה ממש מציק לי, אני גם הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות.
כל פעם אני מכוין מיטב יכולתי כל התפילה, בנחת, מילה במילה, וראה פלא, בסוף העמידה אני מגלה שחלפו בקושי 7-8 דקות.

לחץ כדי לכווץ...

בסופו של דבר עיקר התפילה היא שמונה עשרה בנוסח שקבעו אנשי כנה"ג שכולל בתוכו הרבה מאוד, ואז עיקר ה'עומד לפני המלך'.
אני אישית מרגיש על עצמי שלוקח לי זמן להתחבר למילים ולעומק שטמון בהם, ובפרט לוקח לי זמן להתחבר לרגש שבזה, אני יכול גם לעמוד תוך כדי ולחשוב על התוכן בלי להתקדם באמירה, לנסות להעמיק ולהיכנס באמת עם הלב ולא רק עם השכל, או לפחות עם עומק השכל.
לפעמים עוזר לי גם לנגן לעצמי את המילים במנגינת ימים נוראים או במנגינות אחרות.

כל זה לוקח זמן, גם אני לפעמים לא מצליח וגומר מהר, אבל אני חותר ומשתדל להגיע לתחושה של התחטאות ושיחה עם אבא שבשמים, לא רק אמירת טקסט קבוע גם אם בכוונה, ואני בהחלט חושב ומרגיש שימים נוראים הם הזמן שלי להשקיע בזה יותר משאר השנה שבשטף הטירדות אני לא מגיע לזה הרבה.

אני מתאר לעצמי שיש בעלי רגש אמיתיים שיכולים להגיע לזה יותר מהר אבל לי זה לוקח זמן ולפעמים גם הרבה זמן, ואני בהחלט מודה לאלה שמחכים עבורי ושכמותי.
מקווה שהצלחתי ליישב קצת על ליבכם את העניין.

 

[אימתי]

ראש השנה - רגשות בתפילות ימים נוראים - עצות ושיתופים. | ענייני דיומא

לחלק מאיתנו רגשות בתפילה - הם דבר קשה מורכב שלפעמים מאתגר או מבלבל, אנחנו רואים אנשים שבוכים, אנשים שכל כולם דבקות, ומצד שני לפעמים אנחנו כולנו קרים וקפואים, נשמח אם ידידים ורבנים יציפו לנו פה את הבעיות שיש בנושא הזה, עצות, וחוויות שהם חוו, כדי שכולנו נכיר ואולי גם נדע עוד זווית להתחבר לתפילות.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נהר מעדן]

זה ממש מציק לי, אני גם הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שבזה מונח סוד התשובה אליך:
אל תהי רוצה להאריך בתפילה ולהתפלל שעות!
בשעת התפילה תרצה רק דבר אחת: לעמוד לפני מלך מלכי המלכים ולשוחח את לבך, להמליך אותו עליך, בלי רצון שזה יקח שעות. כשאין רוצים שום דבר אחר, חוץ מלהתחבר אל הקב"ה, אז תראה נפלאות, כי יכולים להגיע לעולם שהוא למעלה מן הזמן, ולפעמים אח"כ תגלה לפלא שזה לקח שעות ע"ג שעות.
תתבונן במעשה שבהגדה של פסח שסיפרו התנאים בבני ברק את מעשה של יציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם לעוררם שכבר הגיע זמן קרית שמע של שחרית. זה הגיע מכיון שהם ניתקו עצמם ממקום שנמצאים, ואפילו לא הרגישו שזה לקח שעות.
ואם בכל זאת, התפילה לקוחת רק רגעים ספורות, מכל מקום קיימת מצוות תפילה כהלכתה, כמבואר בשו"ע בהל' תפילה ריש סימן צח:

המתפלל צריך שיכוין בלבו פי' המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שיתבטל המחשב' וצריך שיחשוב בדברי' המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמי' ולא יחשוב בדברי' שיש בהם קלות ראש: הגה ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלו' האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שהחילוק בינך ובין המאריכים הוא במה שכתבת בעצמך, שאתה ניגש לתפילה בכוונה תחילה: "הייתי רוצה לכוין כמו שצריך ולהתפלל שעות".
תמשיך לרצות להתפלל בכוונה - אבל לא בכוונה להתפלל שעות.
כוונתך תהיה מרוכזת בדבר אחד בלבד: אני רוצה להתבודד עם אבי שבשמים, ואין נוגע לי שום דבר של "זמן". זהו השעה היותר נאה לי ביום, זה שעות של תענוג ונחת רוח.
תבחון עצמך: כשאתה קורא כאן בפורום מאמר נבחר מאחד מחברי הפורום המובחרים, האם אתה חושב מתחילה: אני רוצה שזה יקח הרבה שעות? כשאתה מסיים הקריאה אתה מתבונן: וי חבל, זה לקח מעט זמן, כמה מהחברים לוקח להם הרבה זמן עד שסיימו לקרא המאמר? כנראה שלא!
כי זה כלל שמובא בספרים: עולם התענוג הוא למעלה מן הזמן! כשבאמת מתענגים מאיזה דבר, ומתחברים עמה, כמו למשל מי שמבין בחכמת הנגינה, כששומע ניגון מובחר שמנגן אחד ממטיבי נגן, יוצא מעולמו, ונכנס בעולם הנגינה, ומתחבר עמה ע"י התענוג שבנפשו, והוא לא נמצא עמנו כלל, הוא טמון עכשיו בעולם הנגינה, עד שכמה לא חלי ולא מרגיש שחולפות ועוברות זמן זמנים וזמניהם, (אכן כשזה לא לעבודת ה' זה חבל ובעיה).
כמו כן הוא החיבור של הנפש עם מקורה בשעת התפילה - אל תסתכל על השעון כלל, ולא תיגש לתפילה עם חשבון שזה צריך ליקח זמן, ובעז"ה אם תזכה לזה, אזי אין שום נפק"מ אם זה לקח שעות או רק רגעים, את נפשך עם אלקים התענגת, ואת קרבת ה' הרגשת, את צמיאת נפשך הרווית, ועם ה' נפתלת עם התחברת - אשריך!

 

[איש חסיד היה]

בדורות האחרונים, לפני מאה שנה ולמעלה זה לא היה!
מדוע ולמה?
אולי כמו שרבים מהחומרות לא באו לעולם?

לחץ כדי לכווץ...

מידיעה או מהשערה?
ועל איזה חבלי ארץ אתה מדבר?
לפני מאה שנה כשהיו מפוזרים בגלויות שונות, היו הרבה דברים שאפיינו מקומות מסוימים ולא את הכלל.