מדוע הגר"ח קניבסקי לא נהג לברך את בניו?

[אליהו חזן]

ראיתי שמובא שמרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל לא נהג לברך את בניו בברכת הבנים, לא בערב יום הכיפורים ואף לא בלילות שבת ולא נתפרש טעמו.
האם ידוע מה היה טעמו, והאם גם אביו מרן בעל הקהילות יעקב זצ"ל נהג כך?

 

[ישראל אדלר]

כבר מובא על הגר"א מווילנא [בספר עליות אליהו] שלא בירך את בניו בלילות שבת אלא בערב יום הכיפורים, וכן נהגו מרנן הגרי"ש אלישיב והגרשז"א לברך רק בערב יום כיפור, וזאת עפמש"כ החיי אדם (כלל קמ"ד סי"ט) שאז שערי רחמים נפתחים. וצריך לדעת כי המנהג לברך בליל שבת מובא בסידור היעב"ץ ובמנהגי החתם סופר, אבל לא היה מקובל אצל כלל גדולי ליטא, ולכן אין שאלה מדוע לא נהג כך. ואמנם החידוש הוא מש"כ שגם בערב יו"כ לא נהג הגרח"ק לברך למרות שזאת מובא בחיי"א כנ"ל וכן נהג הגר"א כנ"ל ושאר גדולי ליטא. כמו כן אדרבה יש שאמרו שיש שנהגו לא לברך בכל שבת ברכת הבנים בכדי שבערב יו"כ יהיה זה ביתר התרגשות.

 

[הרב הירושלמי]

כי אבא שלו לא בירך

 

[אליהו חזן]

כי אבא שלו לא בירך

לחץ כדי לכווץ...

אתה לא עונה על מה ששאלתי, רק מחזיר את השאלה אחורה.

 

[ליטאי כבד]

כמדומה שראיתי פעם שחששו לומר יברכך וכו' כיון שאסור לישראל לברך ברכת כהנים.

 

[ישראל אדלר]

כמדומה שראיתי פעם שחששו לומר יברכך וכו' כיון שאסור לישראל לברך ברכת כהנים.

לחץ כדי לכווץ...

במשנה ברורה ובביאור הלכה ריש סי' קכ"ח דן בזה שישראל יברך יברכך ה' וישמרך וכותב דלפי הב"ח עובר הישראל רק עם נושא את כפיו, אבל הביא שבפמ"ג משמע שזה אסור בכל גווני, וכותב בביה"ל ע"פ הירושלמי דהוא רק במברך בתפילה, אבל דוחה דוודאי הוא תקנתא דרבנן שזר לא יברך וכל חיוב תפילה הוא רק מדרבנן [עיי' סימן ק"ו] עיי"ש, ולכאו' מדבריו מתבאר קצת שאין היתר לברך אפי' שלא בשעת תפילה אלא שמסתמך על הב"ח הנ"ל שבלא נשיאת כפיים מותר, ובסו"ד מביא עוד סברא שאף שהוא עכ"פ תקנה דרבנן לישא בתפילה מ"מ מי שאומר פסוקים אלו שלא בתפילה הוי כמכוין בפירוש שלא לקיים בזה מצוה דברכת כהנים ולכן שרי. אמנם כתבו האחרונים שעפמש"כ בחידושי הר"ח הלוי (ד' תפילה א') שגם לדעת הרמב"ן שחיוב תפילה מדרבנן עכ"פ קיומה הוא מדאו' - ממילא מש"כ בירושלמי שנשיאת כפים הוא בתפילה הוא מדאורייתא שרק בתפילה שייך נשיאות כפים, לכן מותר לברך בברכת כהנים שלא בשעת התפילה.
כמו כן נידון נוסף הוא ע"פ הנ"ל, שכידוע בתורה תמימה מביא שהגר"א היה מניח רק יד ימין על ראשו של חתן לברכו היות וחשש שיש איסור לזר לברך אפי' שלא בשעת התפילה וע"י יד אחת לא נקרא נשיאת כפים, אבל לפי הפמ"ג הנ"ל אין זה משנה שהרי גם בלא נשיאת כפים הדבר אסור.
ושוב הנני שב לדברי הראשונים, זה לא שאלה למה הם לא בירכו, משום שמנהג זה לברך הוא מנהג המובא בסידור היעב"ץ, ואינו הלכה, וכמו שלא נהגו עוד הרבה מנהגים ולאו דווקא שחששו לדבר מסויים.