פְּרִי עֵץ הָדָר, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהִדְּרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וּכְתִיב
(ויקרא יט, לב): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.
כַּפֹּת תְּמָרִים, זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה כָּפוּת וְעָקוּד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, זֶה יַעֲקֹב, מָה הֲדַס זֶה רָחוּשׁ בְּעָלִין, כָּךְ הָיָה יַעֲקֹב רָחוּשׁ בְּבָנִים.
וְעַרְבֵי נָחַל, זֶה יוֹסֵף, מָה עֲרָבָה זוֹ כְּמוּשָׁה לִפְנֵי שְׁלשָׁה מִינִין הַלָּלוּ, כָּךְ מֵת יוֹסֵף לִפְנֵי אֶחָיו.
מצאתי ביאור דרשה זו דרבי עקיבא (כ"ה בפסיקתא בשמו) במדרש רבינו בחיי על התורה (ויקרא ככג) וז"ל:
באור המדרש הזה:
הזכיר לשון "
פרי" שהוא לשון יחיד והמשיל בו את אברהם, כי כן אברהם התחיל ליחד ה' בעולם ולפרסם אלהותו, והיו דבריו עושין פירות, וכן הוא אומר:
(בראשית יב, ה) "ואת הנפש אשר עשו בחרן", וכתיב:
(יחזקאל לג, כד) "אחד היה אברהם".
"
עץ" כשם שהעץ יבש בהעדר המים וחוזר ועושה פירות, כך אברהם לאחר שנתיאש הוליד בן למאה שנה.
"
הדר" שהדרו הקדוש ברוך הוא בזקנה, וכמו שדרשו:
(בבא מציעא פו א) עד אברהם לא היה זקנה, ולא היו מפרישים בין אב לבנו, אברהם נתן לו זקנה, הדא הוא דכתיב:
(בראשית כד, א) "ואברהם זקן בא בימים", וכתיב:
(משלי כ, כט) "והדר זקנים שיבה".
כפות תמרים, זה יצחק, על שם שהיה כפות ונעקד על גבי המזבח, כי "כפות" לשון כפות,
"תמרים" מלשון: "כתימרות עשן", על שם שהיה עולה תמימה, וכתיב:
(שיר השירים ג, ו) "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן".
וענף עץ עבות, זה יעקב, כשם שהענף מכוסה בעלין כך יעקב מכוסה בבנים בי"ב שבטים.
וערבי נחל, זה יוסף, מה ערבה זו לחה כמושה ויבשה, כך יוסף:
מתחלתו היה לח, שהיה משנה למלך מצרים ושליט על הארץ,
כמוש, שמת לו אביו בחייו והיה חסר מליחותו,
יבש, שמת קודם אחיו.
והכוונה בכל זה:
שאנו רומזין במצות הלולב זכותן של אבות, ומבקשים רחמים לפני הקדוש ברוך הוא שיגין עלינו בזכותם,
שכן מצינו משה אדון כל הנביאים שהתפלל בזכות האבות, הוא שאמר:
(שמות לב, יג) "זכור לאברהם וליצחק ולישראל עבדיך".
