יש לך מקור לזה?
אף אם נאמר דהיא מצוה על האב, לא מסתבר לומר ששיעורה הוא מהרגע שנולד. (דבמה מתחנך).
עיי"ש בחידושי הריטב"א.
מה שכתבת זה ע"ד החסידות, שאיני מבין בזה.
לא מוכרח, שהרי נתבאר בגמ' דשם שמים חל הסוכה כמו שחל על החגיגה.
מה הוא כותב שם בהקשר לשאלתי?
זה לשונו: הא דאמרינן ושמאי מחמיר, לא גרסינן ושמאי מחמיר על עצמו היה דבהא מילתא דליכא חיובא אקטן מדאורייתא ולא על אביו מדרבנן שעדיין לא הגיע לחנוך אינו בדין להחמיר על עצמו כל כך לפחות את המעזיבה והוי בכלל מי שאינו מצוה בדבר ועושהו, אלא ה"ג ושמאי מחמיר ומעשה כו' ובעי למימר ומחמיר מן הדין דקסבר שאביו חייב בה א מן התורה דתשבו כעין תדורו איש ובניו דלגבי דיריה מדרש הכי אף ע"ג דלא דרשינן ליה לחייב אשה בסוכה
מה משמעות חיוב זה, הא לכאורה יסוד החיוב שחייבו את האב הוא בכדי שהבן יקיים המצוות, ואף אם כיום גדר החיוב דהוי חיוב על האב, מ"מ מה משמעותו היכן שאין בכך תועלת ועניין חינוך.
חז"ל קבעו מתי הוא הזמן המוכשר לחינוך, הענין משתנה ממצוה למצוה. כמ"ש בסוף פרק לולב הגזול.
