- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
הגזמת כהוגן
אבל בהחלט המצב משתפר והולך.
- מתחיל חוט איישר חילי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הלל הלל במתינות
אבל בהחלט המצב משתפר והולך.
יש עוד מישהו מהפוסקים חוץ ממך שעמד על הדין הזה, והבין כל כך בפשיטות ש,לקרוא" את ההלל פירושו לקרוא בשיתוף קהל וחזן, עד כדי לשנות את נוסח הברכה?
אנא, אל תבזה את עצמך! אתה נכבד בעיני בגלל כישוריך ורצונך הטוב, וחבל.
לא נורא, יש מנהג משונה בחורבה ועוד כמה קהילות בסגנון זה, והם סבורים שזה עיקר הדין. אבל לא נורא שהם טעו, זה לא מערער את המסורת, מקסימום לא הבינו נכון. (ולחובבי הז'רגון, נוסיף את מה שאמר מייסד השיטה "חפישו באורייתא שפיר, ואל תשענו על דעתי"...)
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
יש עוד מישהו מהפוסקים חוץ ממך שהבין ש''לקרוא'' הכונה לאפוקי שירה ??? ולשיר הלל זה בכלל לשיר דברי תורה ???
מ''ב סי' תקס בהדיא פוסק בשם מג''א אבל בביכנ''ס ברגלים מצוה לזמר ואינו בכלל עשאוני בניך כמין זמר.
אנא אל תבזה את עם ישראל ששב לעצמו ותחזיר אותו בכוח לגלות הדעת הקדומה.
- הודעות
- 374
- תודות
- 1,368
- נקודות
- 151
לא מדויק, מפני שטירחא דציבורא הוא תמיד רק היכן שהטירחא אינה מוסיפה מעלה בעצם הדבר, וכגון מספר העולים, שהוא דבר שולי מצד עצם הקריאה שהיא העיקר, משא"כ בהלל שי"ל שזו היא דרך קריאתו וכפי שציינו למזמור ק"נ, וא"כ שוב לא תאמר טירחא דציבורא, וכשם שלא תאמר טירחא דציבורא על קטעים של חזן וקהל, כיוון ששם זו צורת הדבר...
למשל: קהילת בית השם, קהילת הרב גלאי ברח' אבן גבירול.
- הודעות
- 374
- תודות
- 1,368
- נקודות
- 151
אולי יש לראות סייעתא לדברי הרב @פנחס ע שליט"א, מדברי הר"ן בפסחים [כ"ו ב'] ז"ל אבל רבינו האי גאון ז"ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכך שנינו ר"ג אומר וכו' ובסיפא לפיכך אנו חייבין להודות להלל וכו' לפיכך אם בא אדם לברך משתקין אותו אלו דברי הגאון ז"ל וכן הסכימו הגאונים רב צמח ורב יוסף ורב יצחק בן גיאות ז"ל.
וא"כ לכאו' משמע ששאר פעמים אמירת ההלל אינה שירה אלא קריאה, אמנם לא נראה האמת כן, ויותר נראה שיש לחלק טפי בין המושג 'להלל' לבין 'לשיר', ואה"נ שעל תורת שירה אין שייך המושג לקרוא כי הוא תרתי דסתרי, אמנם לגבי המושג הלל י"ל שדרך קריאתו היא בניגון, וזה עיקר לענ"ד. ואדרבה יוסיפו הת"ח מדיליהון על עצם ענין ההלל ומה הוא ענינו של 'קריאה'. @אברך מעמיק
וא"כ לכאו' משמע ששאר פעמים אמירת ההלל אינה שירה אלא קריאה, אמנם לא נראה האמת כן, ויותר נראה שיש לחלק טפי בין המושג 'להלל' לבין 'לשיר', ואה"נ שעל תורת שירה אין שייך המושג לקרוא כי הוא תרתי דסתרי, אמנם לגבי המושג הלל י"ל שדרך קריאתו היא בניגון, וזה עיקר לענ"ד. ואדרבה יוסיפו הת"ח מדיליהון על עצם ענין ההלל ומה הוא ענינו של 'קריאה'. @אברך מעמיק
- הודעות
- 505
- תודות
- 1,716
- נקודות
- 314
- הודעות
- 87
- תודות
- 307
- נקודות
- 56
או''ח נא ט מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה
ומשמע שיש בזה עניין
וכל שכן הלל שמהותו הוא הילול ושבח כדברי הג''ר @ישעיהו מנחלת דן שליט''א
ואם אתה לא אוהב את הלחן- תגיד לעצמך בנעימה כלשהיא, אבל הכי חשוב לא מונוטוני
אין קשר בכלל בין הלל מוזיקלי לבין שירה הנהוגה בכל בתי הכנסיות בעולם (חוץ מכמה ספציפיים ממש).
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה.
בג׳ פרקים הראשונים - אין משיבין ואין צ"ל לשאול; בשנים האחרונים (ו)שואלים מפני היראה ומפני הכבוד.
אלו הם שלשה ראשונים: הללו עבדי יי׳, בצאת ישראל, אהבתי.
שנים האחרונים: הללו את יי׳, הודו ליי׳. וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה.
דתניא ר׳ שמעון בן יהוצדק: "ימים י"ח ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל. ואלו הן: שמונת ימי חנכה וי"ט של עצרת וחג הסכות שבעה ויום שמיני של עצרת ויו"ט הראשון של פסח ולילו. ובגולה כ"א יום ושתי לילות" (מסכת סופרים פרק כ הובא בטור הלכות פסח סי' תפט כמדומה)
יכול להיות שהוויכוח ביניכם הוא עניין של טעם אישי ולא עקרוני?
יש כאלה שמתחברים להודאה בהתבוננות במילים, ויש כאלה שצריכים שיהיה לזה ניגון
הסיפור עם ההלל המוזיקלי לא קשור, פוק חזי מה זה אומר, האם יש שם כובד ראש של תפילה או לא..
אבל ציבור ששרים בבית כנסת אני לא רואה בזה בעיה
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
לא.
יש כאלה בריאים ויש כאלה מסורסים או חולים
כל המקראות מלאים בביטויי שירה וכלי זמר כחלק מעבודת ה' לכל ענין וגם בחז''ל יש על זה בסוגית עיקר שירה בכלי או בפה בערכין יג
ובסוכה פרק החליל, וכלי שיר לאין מספר נבל כינור וכו' במשנת שמחת בית השואבה, שירת הלוים בביהמ''ק בהלל ובשיר של יום היתה עם כלי זמר כמבואר בסוגיות שם ותוספתא פסחים סוף פ''ד, ואף לרבנן שעיקר שירה בפה מ''מ ודאי היה בניגון אחרת אינו שירה ואין ענינה בלוים המשוררים.
למה אתה מתעקש?
אולי יש כאלה שאצלם זה אחרת?
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
שיכתבו להם תנ''ך חדש וגמרות חדשות ושייצרו עולם חדש עם מציאות חדשה, יש כאלה שמתעקשים שהתורה תהיה אויבת למציאות וכבר האריך הרמב''ם לקנטר אותם (אם כי כאן הכונה לשם שמים וחלילה לקנטר את הכותב רק לגופם של דברים).
- הודעות
- 142
- תודות
- 779
- נקודות
- 141
ובפרט בחגה"ס שאין להתפלל ביחידות (משום הנענועים וכו').
או שאין הרבה קהילות בב"ב שמכבדות את עצמן.
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
על זה הדרך אמרתי שאלו בעווה''ר בשעת ברכות התורה אפי' בדברי תורה הרי שאין מכבדים את עצמם שהרי נתקנו מפני כבוד הציבור
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
מה ענין נענועים וכו' למניעת תפילה ביחידות דוקא בחגה''ס?
אם כבר מצד ההקראה של הודו ולזה סגי שלושה וגם זה אינו מעכב וחלק עיקרי לענ''ד בהלל הוא הנעימות שבו ועדיף ביחידות בנעימה מבציבור בקריאה יבשה.
- הודעות
- 1,997
- תודות
- 5,719
- נקודות
- 355
כוונתי שהשירה ולפחות הנעימות בהלל היא חלק יסודי מאוד באמירתו וכעין לשונות חז''ל שבאים להדגיש משהו אומרים כל שלא אמר כך לא יצא יד''ח שכבר פ' רמב''ן במלחמות ריש ברכות שהכונה לא יצא כהלכתו אבל (אין מוכרח תמיד שהכונה ש)לא שלא יצא כלל.
נערך לאחרונה:
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב בינה
- אב חי
- אבוה דיוסף
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך משי
- אדיר אדירנו
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש ולא תולעת
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אלחנן מ
- אליבא דהילכתא
- אליהו נחמן
- אליהו סאל
- אם היו
- אמרי שפר
- אני יודע
- אספקט
- אפיקי מים
- אפרים זינגר
- ארנפלד
- ארצישראל
- אשר אבא
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בוחער
- בולמאי בר אשגרי
- בור סוד
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן אליהו
- בן יואל
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו בן יהוידע
- בעל דבר
- בצילו חימדתי
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גישמעקער
- גלגולים
- גלרשטיין
- גמח
- גן חיים
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דוב הכותב
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דקלים
- דרך הלימוד
- האי גברא רבא
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הכהן
- הכרמי
- הלכה בפרשה
- הסלבודקער
- הצב''י
- הר זהב
- הרב מרודוש
- הרב שמעון
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- חדוותא דליבא
- חיים ארוכים
- חכם באשי
- חלום
- חם ליבי
- חנני
- חשבון נפש
- יאיר החושב
- יאשע בער
- יהודי פז
- יהודי פנימי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסי11
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יושב בישיבה
- יישר כח גדול
- יעקב הסופר
- יעקב שלמה גרין
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחק כהן בן ציון
- יצחקוב
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישבב הסופר
- ישי הכהן
- ישעיהו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל לייב
- יתרון האור
- כורסייא יקירא
- כללים
- כמה יוסף איכא בשוקא
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כרי
- ל.מ.
- ליטאי כבד
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- מביט
- מבני החבורה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מהו דתימא
- מוטי וויס
- מויש
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מטות מסעי
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממד
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מנחם1
- מנחמיה
- מקליד...
- מראה מקום
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה מ
- משה נ
- משה פולק
- משה שמואל לסינגר
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- מתבונן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נובהרדוקר
- נוסקה
- נחום
- נחמן זייתוני
- נחמן ל.
- נעם
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נריה
- נתאי הארבלי
- נתנאל לב
- סנה בוער
- סתם אברך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עמך
- פז אופיר
- פלוני אלמוני1
- פלניא
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרטי
- צדק ומשפט
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קול שופר
- קוצר ברינה
- קורא ותיק
- קטן
- קטנטן
- קילורין לעיניים
- קלונימוס הכהן
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב פאל
- רבי דוד
- רובי 12
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רי"ק
- רעיון ומושג
- רפאל1
- רשאי
- ש. לויס
- שאיפות
- שבחת
- שברים תרועה
- שיל"ת
- שלום23
- שלמה דייטש
- שלמה ו.
- שמואל51
- שמושה של תורה
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שקיל וטרי
- שרון א
- תורה תמימה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תנא קמא
- תשבץ
- תתאה גבר
