• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
אולי ''לגמור'' כנוסחאות הראשונים האחרות
אולי ''על מצות זקנים'' כנוסחת ריב''ל בירושלמי על כל מצוות דרבנן.
יש עוד מישהו מהפוסקים חוץ ממך שעמד על הדין הזה, והבין כל כך בפשיטות ש,לקרוא" את ההלל פירושו לקרוא בשיתוף קהל וחזן, עד כדי לשנות את נוסח הברכה?

אנא, אל תבזה את עצמך! אתה נכבד בעיני בגלל כישוריך ורצונך הטוב, וחבל.
לא נורא, יש מנהג משונה בחורבה ועוד כמה קהילות בסגנון זה, והם סבורים שזה עיקר הדין. אבל לא נורא שהם טעו, זה לא מערער את המסורת, מקסימום לא הבינו נכון. (ולחובבי הז'רגון, נוסיף את מה שאמר מייסד השיטה "חפישו באורייתא שפיר, ואל תשענו על דעתי"...)
 
נערך לאחרונה:
יש עוד מישהו מהפוסקים חוץ ממך שעמד על הדין הזה, והבין כל כך בפשיטות ש,לקרוא" את ההלל פירושו לקרוא בשיתוף קהל וחזן, עד כדי לשנות את נוסח הברכה?

אנא, אל תבזה את עצמך! אתה נכבד בעיני בגלל כישוריך ורצונך הטוב, וחבל.
לא נורא, יש מנהג משונה בחורבה ועוד כמה קהילות בסגנון זה, והם סבורים שזה עיקר הדין. אבל לא נורא שהם טעו, זה לא מערער את המסורת, מקסימום לא הבינו נכון. (ולחובבי הז'רגון, נוסיף את מה שאמר מייסד השיטה "חפישו באורייתא שפיר, ואל תשענו על דעתי"...)
יש עוד מישהו מהפוסקים חוץ ממך שהבין ש''לקרוא'' הכונה לאפוקי שירה ??? ולשיר הלל זה בכלל לשיר דברי תורה ???
מ''ב סי' תקס בהדיא פוסק בשם מג''א אבל בביכנ''ס ברגלים מצוה לזמר ואינו בכלל עשאוני בניך כמין זמר.
אנא אל תבזה את עם ישראל ששב לעצמו ותחזיר אותו בכוח לגלות הדעת הקדומה.
 
ודרך אגב, אם קיצרו במספר העולים לתורה מפני טרחא דציבורא, לא מן הנמנע שכך ראוי גם לנהוג לגבי זימור ההלל)
לא מדויק, מפני שטירחא דציבורא הוא תמיד רק היכן שהטירחא אינה מוסיפה מעלה בעצם הדבר, וכגון מספר העולים, שהוא דבר שולי מצד עצם הקריאה שהיא העיקר, משא"כ בהלל שי"ל שזו היא דרך קריאתו וכפי שציינו למזמור ק"נ, וא"כ שוב לא תאמר טירחא דציבורא, וכשם שלא תאמר טירחא דציבורא על קטעים של חזן וקהל, כיוון ששם זו צורת הדבר...
 
כל קהילה בב"ב שמכבדת את עצמה,
יש לה מנין אחד של הלל בנעימה,
חדש מהשנתיים שלוש האחרונות,
[וגם יום של ברכת כהנים, אבל פחות מהלל בנעימה..]
למשל: קהילת בית השם, קהילת הרב גלאי ברח' אבן גבירול.
 
אולי יש לראות סייעתא לדברי הרב @פנחס ע שליט"א, מדברי הר"ן בפסחים [כ"ו ב'] ז"ל אבל רבינו האי גאון ז"ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכך שנינו ר"ג אומר וכו' ובסיפא לפיכך אנו חייבין להודות להלל וכו' לפיכך אם בא אדם לברך משתקין אותו אלו דברי הגאון ז"ל וכן הסכימו הגאונים רב צמח ורב יוסף ורב יצחק בן גיאות ז"ל.
וא"כ לכאו' משמע ששאר פעמים אמירת ההלל אינה שירה אלא קריאה, אמנם לא נראה האמת כן, ויותר נראה שיש לחלק טפי בין המושג 'להלל' לבין 'לשיר', ואה"נ שעל תורת שירה אין שייך המושג לקרוא כי הוא תרתי דסתרי, אמנם לגבי המושג הלל י"ל שדרך קריאתו היא בניגון, וזה עיקר לענ"ד. ואדרבה יוסיפו הת"ח מדיליהון על עצם ענין ההלל ומה הוא ענינו של 'קריאה'. @אברך מעמיק
 
(רק קצת מוזר לי שבדיוק כשרבותינו יצאו נגד ההלל המוזיקלי, יש כאלו שמנסים להחיות את זה. האמת, זה לא מוזר, זה כסדר ככה...)
אין קשר בכלל בין הלל מוזיקלי לבין שירה הנהוגה בכל בתי הכנסיות בעולם (חוץ מכמה ספציפיים ממש).
 
תגיד לעצמך בנעימה כלשהיא, אבל הכי חשוב לא מונוטוני
וגומרין את ההלל כל שמונת ימי חנוכה.

בג׳ פרקים הראשונים - אין משיבין ואין צ"ל לשאול; בשנים האחרונים (ו)שואלים מפני היראה ומפני הכבוד.

אלו הם שלשה ראשונים: הללו עבדי יי׳, בצאת ישראל, אהבתי.

שנים האחרונים: הללו את יי׳, הודו ליי׳. וצריך לברך בתחילתו ולקרותו בנעימה.

דתניא ר׳ שמעון בן יהוצדק: "ימים י"ח ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל. ואלו הן: שמונת ימי חנכה וי"ט של עצרת וחג הסכות שבעה ויום שמיני של עצרת ויו"ט הראשון של פסח ולילו. ובגולה כ"א יום ושתי לילות" (מסכת סופרים פרק כ הובא בטור הלכות פסח סי' תפט כמדומה)
 
יש לי דברים שמראים את זה יותר...
(פוק חזי אלפים ורבבות שאינם שותומו"צ, ודברתי על הדברים המוסכמים על שנינו [אני לפחות מקוה שכך], אך יש עוד רבים)

ולהלל הוא להגיד שבחו. כמו שתמיד מתחבר ההלל להודאה.

כשאתה מהלל בתקע שופר, אתה עושה את זה עם מנגינה?
אצלי זה יותר מזכיר גנוחי גניח וילולי יליל...
אז בודאי שבבית המקדש הלויים שרו את שיר המעלות, אך אלו הם שירים.

דרך אגב, שמת לב כמובן שלא הגבת לגופה של טענה, שנוסח הברכה הוא לקרוא.

ובכל אופן, שיהיה לך ולכל בית ישראל חג שמח.
אני את שלי סיימתי. ולא אכפת לי שתשורר את ההלל, אולי בשביל שיהיה לי משהו אקזוטי אני יבוא לאירוע להנות מהמקהלה. אבל אם סבא שלי בליטא היה קורא את ההלל, כך אעשה גם אני וללא שום נקיפת מצפון!(רק קצת מוזר לי שבדיוק כשרבותינו יצאו נגד ההלל המוזיקלי, יש כאלו שמנסים להחיות את זה. האמת, זה לא מוזר, זה כסדר ככה...)
יכול להיות שהוויכוח ביניכם הוא עניין של טעם אישי ולא עקרוני?
יש כאלה שמתחברים להודאה בהתבוננות במילים, ויש כאלה שצריכים שיהיה לזה ניגון
הסיפור עם ההלל המוזיקלי לא קשור, פוק חזי מה זה אומר, האם יש שם כובד ראש של תפילה או לא..
אבל ציבור ששרים בבית כנסת אני לא רואה בזה בעיה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓