• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

יעקב הסופר

משתמש רשום
gemgem
הודעות
91
תודות
294
נקודות
55
"ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה"
כיום אנחנו לא מחשבים את היום מתי שיש אור ואת הלילה מתי שיש חושך אלא לפי זמני היום נץ או עלות השחר
אז איך מסבירים את הפסוק הזה כיום?
 
"ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה"
כיום אנחנו לא מחשבים את היום מתי שיש אור ואת הלילה מתי שיש חושך אלא לפי זמני היום נץ או עלות השחר
אז איך מסבירים את הפסוק הזה כיום?
מה הכוונה בזמנים שקיעת החמה, צאת הכוכבים, עלות השחר, נץ החמה? למה הם נועדו, אם לא להגדיר את היום ואת הלילה.
מה שמוגדר ביום ולילה זה מה המצב שאמור להיות בזמן הזה. ביום אור וגם אם בתחילתו יש רק קצת אור.
 
נערך לאחרונה:
כיום אנחנו לא מחשבים את היום מתי שיש אור ואת הלילה מתי שיש חושך אלא לפי זמני היום נץ או עלות השחר
עלות השחר הוא זמן תחילת האור המשמעותי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכן לילה הוא בסיום האור המשמעותי בצאת הכוכבים למר כדאית ליה וכו'
אז איך מסבירים את הפסוק הזה כיום?
בדיוק כמו פעם, ואגב, כיום אנחנו, הוא כבר מזמן המקראות וחז''ל כמבואר ריש ברכות בירושלמי.
 
"ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה"
כיום אנחנו לא מחשבים את היום מתי שיש אור ואת הלילה מתי שיש חושך אלא לפי זמני היום נץ או עלות השחר
אז איך מסבירים את הפסוק הזה כיום?
קושיא לא מובנית בכלל
היום הוא מתי שיש אור, והלילה מתי שיש חושך.
ואם תשאל על עלות השחר ובין השמשות, כבר ענה ע''ז הרב @ישעיהו מנחלת דן שיש ע''ז תירוץ בירושלמי ברכות
 
בתוספתא נראה שלחד מאן דאמר היום מתחיל רק בנץ החמה
''פעמים שאדם קורה ק''ש ב' פעמים בלילה ונמצא יוצא יד''ח א' של יום וא' של לילה''
וגם רש''י בברכות כותב שנץ החמה הוא 'יום' לכו''ע. משמע שלפני הנץ הוא לא יום לכו''ע וי''א שהוא לילה
 
בתוספתא נראה שלחד מאן דאמר היום מתחיל רק בנץ החמה
''פעמים שאדם קורה ק''ש ב' פעמים בלילה ונמצא יוצא יד''ח א' של יום וא' של לילה''
וגם רש''י בברכות כותב שנץ החמה הוא 'יום' לכו''ע. משמע שלפני הנץ הוא לא יום לכו''ע וי''א שהוא לילה
זה אינו
זה רק לגבי זמן קימה כמבואר בברכות ח:
 
זה אינו
זה רק לגבי זמן קימה כמבואר בברכות ח:
זה הדגש שלי, שלא.
הברייתא אומרת שאדם קורא ב' פעמים ק''ש באותו לילה
ויוצא ידי חובת ק''ש של יום !
והגמ' (בבלי כמובן, ברכות ח:) מתרצת ''לכו''ע לילה הוא, והא דקרי ליה יום משום דאיכא איניש דגני בההי שעתא''
אליבא דאמת זמן זה הוא לילה גמור, ורק לענין ק''ש של שחרית כיון שיש שקמים נחשב יום
אני מתפלא עליך שנעלם ממך בבלי מפורש !

ואגב, מי שכבר כתב את מה שתכתבי הוא המנחת כהן.
 
זה הדגש שלי, שלא.
הברייתא אומרת שאדם קורא ב' פעמים ק''ש באותו לילה
ויוצא ידי חובת ק''ש של יום !
והגמ' (בבלי כמובן, ברכות ח:) מתרצת ''לכו''ע לילה הוא, והא דקרי ליה יום משום דאיכא איניש דגני בההי שעתא''
אליבא דאמת זמן זה הוא לילה גמור, ורק לענין ק''ש של שחרית כיון שיש שקמים נחשב יום
אני מתפלא עליך שנעלם ממך בבלי מפורש !

ואגב, מי שכבר כתב את מה שתכתבי הוא המנחת כהן.
לשונות לילה ויום שם הם מושאלים והעיקר הוא לגבי זמן שכיבה וקימה של רוב האנשים ואינו כדאי לסתור מקרא ומשנה מפורשים
 
לשונות לילה ויום שם הם מושאלים והעיקר הוא לגבי זמן שכיבה וקימה של רוב האנשים ואינו כדאי לסתור מקרא ומשנה מפורשים
תעיין בגמ' שם ותראה שברור שם שהכוונה ליום ולילה, וגם רש''י סובר שיש דעה בתנאים שהיום מתחיל רק בנץ, כמבואר בדבריו ברכות ט:
 
תעיין בגמ' שם ותראה שברור שם שהכוונה ליום ולילה
אני זוכר את הגמ' שם ולא ראיתי בדבריה לכאורה דבר ברור כזה שסותר את דברי שזה לשון מושאל לזמן שכיבה וקימה של רוב האנשים
ענין היום והלילה מעלות עד צאת הוא מוכרע מן המקרא שנאמר ואנחנו עוסקים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומן המשנה וכולם שעשאם משעלה עמוד השחר כשר וכן עשו בתמיד לכתחילה כי כהנים זריזים ולא חששו לטעות ומשמעות הגמ' שרוב האנשים שלא ידעו לכוון כותיקין קראו ק''ש וברכותיה קודם הנץ ותפילה לאחריה ולא סמכו גאולה לתפילה הרי שקיימו מצות זכירת יציאת מצרים ביום מן התורה קודם הנץ
 
אני זוכר את הגמ' שם ולא ראיתי בדבריה לכאורה דבר ברור כזה שסותר את דברי שזה לשון מושאל לזמן שכיבה וקימה של רוב האנשים
אני חולק עליך מכל וכל הרי הגמ' שם בתירוץ זה בדיוק מה שהיא אומרת שבאמת זה 'לילה' ורק לענין ק''ש אפשר להחשיב את זה יום
ענין היום והלילה מעלות עד צאת הוא מוכרע מן המקרא שנאמר ואנחנו עוסקים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה
כאמור, אע''פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר
אותו תנא כנראה סובר כמו הו''א בגמ' ברכות ב. דאינהו מחשכי ומקדמי
ומן המשנה וכולם שעשאם משעלה עמוד השחר כשר
אולי אותו תנא חולק ע''ז
וכן עשו בתמיד לכתחילה
יתכן לישב לפי אותו תנא יש קפידא שהתמיד ישחט בבוקר, ויש ירושלמי שאומר שיש שני בקרים, ויתכן שאע''פ שהוא לילה לדיני התורה, מ''מ כשר להקריב התמיד (אני מודה, זה חידוש עצום)
ומשמעות הגמ' שרוב האנשים שלא ידעו לכוון כותיקין קראו ק''ש וברכותיה קודם הנץ ותפילה לאחריה ולא סמכו גאולה לתפילה הרי שקיימו מצות זכירת יציאת מצרים ביום מן התורה קודם הנץ
כמו שאתה בעצמך כותב כל הזמן, זמן ק''ש לא קשור לדיני יום ולילה
והזכרת יציאת מצרים יתכן שזמנה בזמן שכיבה וקימה ולאו דוקא יום ולילה, ואפילו את''ל שזמנה דוקא ביום ההלכתי, יתכן שהיו מזכירים יצ''מ ביום אחרי ק''ש
 
אני חולק עליך מכל וכל הרי הגמ' שם בתירוץ זה בדיוק מה שהיא אומרת שבאמת זה 'לילה' ורק לענין ק''ש אפשר להחשיב את זה יום
לא זה מה שהגמ' אמרה, היא אמרה שקרי ליה יום כי יש מיעוט שקמים ומינה שהלילה הוא תרגום לרוב שלא קמים בלבד ולא לזמני יום ולילה
כאמור, אע''פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר
זה לגבי זמני ק''ש כמוש''כ תוס' שם אבל לגבי זמני יום ולילה הוא ראיה גמורה
אותו תנא כנראה סובר כמו הו''א בגמ' ברכות ב. דאינהו מחשכי ומקדמי
אין לזה מקום כי ת''ש והיה לנו וגו'
אולי אותו תנא חולק ע''ז
אולי
יתכן לישב לפי אותו תנא יש קפידא שהתמיד ישחט בבוקר, ויש ירושלמי שאומר שיש שני בקרים, ויתכן שאע''פ שהוא לילה לדיני התורה, מ''מ כשר להקריב התמיד (אני מודה, זה חידוש עצום)
שני הבקרים הם הנץ ועלות כמבואר מהסוגיא שם שהקושיא למה בלילה אחרי צאת הכוכבים אף שיש אור הוא לילה ובעלות משיש אור הוא יום ולא לילה
כמו שאתה בעצמך כותב כל הזמן, זמן ק''ש לא קשור לדיני יום ולילה
כמובן, לא מזה שאלתי
והזכרת יציאת מצרים יתכן שזמנה בזמן שכיבה וקימה ולאו דוקא יום ולילה,
אין זכר לדבר זה ''כל ימי חייך'' ומתני' סוף פ''ק ימי חייך אלו הימים.
ואפילו את''ל שזמנה דוקא ביום ההלכתי, יתכן שהיו מזכירים יצ''מ ביום אחרי ק''ש
ולא מוזכר כלל.
 
 
זה לגבי זמני ק''ש כמוש''כ תוס' שם אבל לגבי זמני יום ולילה הוא ראיה גמורה
מרש''י שם משמע דלא כתוס'
אין לזה מקום כי ת''ש והיה לנו וגו'
זה רק 'זכר' לדבר
אין זכר לדבר זה ''כל ימי חייך'' ומתני' סוף פ''ק ימי חייך אלו הימים.
ולא סתם קבעו את זה בק''ש ולא סתם במקום אחר ביום.
אינה ראיה
כאמור, כל זה רק לפי שיטת מ''ד אחד שלא בטוח שהיא קיימת
ואגב, מי אמר לך שהיו קוראים ק''ש רק לפני הנץ ? מה עם הגמ' ביומא שהיו קוראים אחרי הזריחה - ומשם הוכיחו כמה רשונים שזמן ק''ש דוקא לאחר הנץ, וקי''ל הלכה כר' יהשוע (אמנם לירושלמי הלכה כר''י רק בדיעבד, אבל הבבלי לא עשה חילוק)
 
ואגב, מי אמר לך שהיו קוראים ק''ש רק לפני הנץ ?
כמו שבארתי מהסוגיא בברכות ט: שהנושא היה לסמוך גאולה לתפילה
מה עם הגמ' ביומא שהיו קוראים אחרי הזריחה - ומשם הוכיחו כמה רשונים שזמן ק''ש דוקא לאחר הנץ, וקי''ל הלכה כר' יהשוע
שאלה טובה וקשה
שם כתוב שהקורא עם אנשי מעמד לא יצא ידי חובתו כי מאחרים היו ולכאורה לא אחרו אחרי ג שעות אלא אחרי הנץ אחרי שנגמר התמיד
וא''כ אין הלכה כר''י לפחות לא לכתחילה כמו שכתב הרמב''ן במלחמות ריש ברכות
לגבי נברשת אין הכרח גמור שקראו לאחר הנץ אלא אפ' שראו נצנוצים טרום הנץ וצ''ע
 
מרש''י שם משמע דלא כתוס'
לא הבנתי מה אתה מביא משמעות מרש''י נגד משמעות כל הסוגיא דבהכי מיירי בלבד ולא בדין זמני היום כלל
שוב, כי מיירי בק''ש ולא בדיני יום ולילה וכמבואר בירושלמי ריש ברכות שלגבי יום ולילה הוא ראיה גמורה
וכן בתוס' ריש פסחים בבאור הגמ' דהא קיי''ל דעד צאה''כ יממא הוא
ולא סתם קבעו את זה בק''ש ולא סתם במקום אחר ביום.
כי יש קשר בין יציאת מצרים לקבלת עול מלכות שמים לא בגלל שזמניהם שוים
תמוה מאוד מאוד שמושמט מ''ע דאו' ומוזכר דברים אחרים קלים בהרבה
כאמור, כל זה רק לפי שיטת מ''ד אחד שלא בטוח שהיא קיימת
ולכן לא מובן כל האריכות ברור שגם לו היא קימת אין הלכה כן
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓