עקוב אחר הסרטון למטה כדי לראות כיצד להתקין את האתר שלנו כאפליקציית אינטרנט על מסך הבית שלך.
הערה: ייתכן שתכונה זו לא תהיה זמינה בדפדפנים מסוימים.
מפת הישיבות - עולם התורה!
כל המידע על הישיבות במקום אחד: ראשי ישיבות, רמי"ם, סגנון לימוד ובחורים, תוכניות לימוד, היסטוריה ועוד! מצא או פרסם את הישיבה המתאימה לך!
אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו אחד הם מספר אחים (ר"מ בקול תורה , ר"מ בישי"ק בק"ס , והגר"מ , כולם כשרונות תלמידים של הגר"א ברמן).
אתה מדבר על הר"י בכיכר זוועיל הרב ר' משה?
כי אם כך לדעתי יש לו דרך חדשה לחלוטין (למי שמשקיע בדרכו כי צריך לחזור על שיעוריו כמה פעמים)
יש לו תלמידים שמוסרים חבורות בישיבות.
לא ידוע לי שהיה אי פעם בקול תורה הוא ר"י שנים.
כשיהיה לי יותר זמן בלי נדר אאריך (פשוט זה די מסובך) אבל כתבתי כבר בכמה מקומות מספיק רבע שעה האזנה בקול הלשון ותבין שמדובר במשהו אחר.
נכון, אבל שווה מאד, אלו רגעים של עונג צרוף לנשמה, שכבר התפייט על רגעי עונג מעין אלו מרן החזו"א באגרת הידועה [אמונה וביטחון א' ח'] - "ונשמתו נעימה עליו והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'.. כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים..
נכון, אבל שווה מאד, אלו רגעים של עונג צרוף לנשמה, שכבר התפייט על רגעי עונג מעין אלו מרן החזו"א באגרת הידועה [אמונה וביטחון א' ח'] - "ונשמתו נעימה עליו והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'.. כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים..
נכון, אבל שווה מאד, אלו רגעים של עונג צרוף לנשמה, שכבר התפייט על רגעי עונג מעין אלו מרן החזו"א באגרת הידועה [אמונה וביטחון א' ח'] - "ונשמתו נעימה עליו והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'.. כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים..
מדובר באדם שפועל לפי דיוק מחשבתי מטורף ומכח דיוקו המחשבתי הדבר מתבטא גם בדיוק מטורף בקריאה כי כל מילה מבטאת אצלו משמעות אחרת.
כששומעים אותו תופסים שאין מציאות שראשונים לא דייקו בדבריהם הרי באמת אדם מדוייק שמבין משמעות של כל דבר לאשורו לא יכול להוציא מילה שאיננה נכונה.
לא תשמע ממנו ניסוח על פי אינטואיציה אלא על פי הסבר הגיוני.
ברור שלכל אחד ישנה איטואיציה מסויימת אבל כששומעים אותו מרגישים איך אט אט האינטואיציות מתפוצצות.
בעיקרון יותר קל לשמוע ועדים שלו ושם קולטים את הדיוק המחשבתי המטורף.
אבל בשיעורים מי ששומע כדי לעבוד יכול לקבל מזה הרבה אבל צריך לעבוד.
מדובר באדם שפועל לפי דיוק מחשבתי מטורף ומכח דיוקו המחשבתי הדבר מתבטא גם בדיוק מטורף בקריאה כי כל מילה מבטאת אצלו משמעות אחרת.
כששומעים אותו תופסים שאין מציאות שראשונים לא דייקו בדבריהם הרי באמת אדם מדוייק שמבין משמעות של כל דבר לאשורו לא יכול להוציא מילה שאיננה נכונה.
לא תשמע ממנו ניסוח על פי אינטואיציה אלא על פי הסבר הגיוני.
ברור שלכל אחד ישנה איטואיציה מסויימת אבל כששומעים אותו מרגישים איך אט אט האינטואיציות מתפוצצות.
בעיקרון יותר קל לשמוע ועדים שלו ושם קולטים את הדיוק המחשבתי המטורף.
אבל בשיעורים מי ששומע כדי לעבוד יכול לקבל מזה הרבה אבל צריך לעבוד.
אכן, וכידוע שאין שיעורי עיון התלמוד משקפים מאומה את דרכו העמוקה והייחודית !! לפני כשנתים זכינו לאורו של שיעורי רבי אבא על ב"ב [חזקת], ועתה ממש הפציע אורו גם על מסכת כתובות. "ראו זה חדש כבר היה לעולמים"...
אכן, וכידוע שאין שיעורי עיון התלמוד משקפים מאומה את דרכו העמוקה והייחודית !! לפני כשנתים זכינו לאורו של שיעורי רבי אבא על ב"ב [חזקת], ועתה ממש הפציע אורו גם על מסכת כתובות. "ראו זה חדש כבר היה לעולמים"...
ערבוב קל,
המעשה היה שהח"ח אמר לאביו של ר"א כשהיה ילד בגיל שש שיזהר שלא יתפרסם בילדותו כי זה יכול להזיק לו, [והוסיף שגם הגר"א (!) אילו לא היה מתפרסם בילדותו יכול היה לגדול יותר].
היו מתלמידיו שתלו את מה שלא הונחלה דרכו כ"כ [לכלל הציבור] מפני המקובל שגאונותו עשתה לה הדים כבר בשנותיו היותר צעירות.
אכן, וכידוע שאין שיעורי עיון התלמוד משקפים מאומה את דרכו העמוקה והייחודית !! לפני כשנתים זכינו לאורו של שיעורי רבי אבא על ב"ב [חזקת], ועתה ממש הפציע אורו גם על מסכת כתובות. "ראו זה חדש כבר היה לעולמים"...
כמדומה שיש בדבריך חריפות יתר, הן אמת שהרב אלטוסקי הינו העורך של משמרת חיים של סבו הגרח"פ שיינברג זצ"ל, (שהינו ספר יפה מאוד, אך בדרך הישיבתית הכי רגילה, רחוק כרחוק מזרח ממערב מדרכו הייחודית של ר' אבא ברמן, ומובן מאליו שאין אפשרות להיות תלמיד של שניהם גם יחד) אך עדיין לפעמים אורו של ר' אבא מבצבצת מבין החרכים גם בשיעורי עיון התלמוד.
אך זאת אומר שהן אמת ראיתי זה עתה את הספר החדש שיעורי רבי אבא על כתובות, וכל הרואה אומר ברקאי, כמדומני שדרכו העמוקה של ר' אבא (אם אני מבין אותה לנכון) נפרשת שם בבהירות.
ערבוב קל,
המעשה היה שהח"ח אמר לאביו של ר"א כשהיה ילד בגיל שש שיזהר שלא יתפרסם בילדותו כי זה יכול להזיק לו, [והוסיף שגם הגר"א (!) אילו לא היה מתפרסם בילדותו יכול היה לגדול יותר].
היו מתלמידיו שתלו את מה שלא הונחלה דרכו כ"כ [לכלל הציבור] מפני המקובל שגאונותו עשתה לה הדים כבר בשנותיו היותר צעירות.
שמעתי מתלמיד קרוב של הגר"א ברמן פרטים נוספים. שהח"ח בהזדמנות זו בחן אותו על פרק המפקיד עם תוס' (בגיל שש!), ולכן אמר מה שאמר אודות אי הפירסום, ולבסוף הח"ח הוסיף בסוף דבריו את המשפט "יונה לא מצאה בו מנוח", סתם ולא פירש.