בזה לענ"ד @דוד המלך צודק.
אור אינו חומר, וההוכחה שאחד יכול לעבור בשני, משא"כ בחומר.
אני חושב שאתם לא מגדירים באותה צורה חומר
הרי ברור שגם זה וגם זה מורכב מכל מיני אטומים שמזה בנוי הכל ביקום שלנו
(וכך הרב בד קודש חשב שמגדירים חומר)
אבל ההבדל שכאן זה בנוי בצורה קשיחה "חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב"
בשונה מאור שלא בעל מסה או תופס נפח
מחילה מכולם.אור, כמובן, איננו מורכב מאטומים, אלא מפוטונים, שהם אנרגייה ולא חומר.
באומרי חומר התכוונתי לאנרגיה שיכולה להיהפך לחומר (כמו חומר לאנרגיה) במקרים ומצבים מסוימים.
אכן, אור הוא אנרגיה, אך לעצם הדיון אין זה משנה כלל מהו וממה הוא עשוי.
הסיבה שבשלה מהירות האור היא מהירות שנמצאת אך ורק באנרגיה היא טכנית ולא מהותית.
דהיינו המדע לא מכיר חומר שיכול לנוע במהירות הזו, וגם לא אנרגיה שמסוגלת לעקוף את המהירות הזו,
ולכן המדע מגדיר את המהירות הזו כמהירות הכי גבוהה ורק למהירות האור.
כל זה אינו קשור כלל וכלל למה שטענתי שיסוד תורת היחסות מופיע ברמב"ן.
לא כל כך הבנתי - מי דיבר על מצב שהוא עומד על אפס?אדם כמוך בטח יודע כי הC בנוסחא של אלברט מסמל על מהירות
וכשהוא עומד על אפס -כל שיוכפל בו הוא אפס
כך שעמדתך מתמיהה
יש פה הרבה שאלות פילוסופיות, אבל כך יוצא לפי התיאוריה הזו
בסך הכל אמרתי שלמרות שהאור נע במהירות קבועה, בשונה מחומרים אחרים, עדיין אם אדם יצליח להגיע למהירות זו, הזמן יעבור עליו אחרת,
שמראה כי הזמן עדיין - תמיד ובכל מצב - עניין יחסי.
צודק.חומר אינו מסוגל להגיע לידי מהירות האור,
אם תעיין במשוואה של הנ"ל שאמורה לחשב זאת תגלה שהאנרגיה הזקוקה לכך היא אין סופית,
באם מר נתכוון לאנרגיה יראה הערתי כמי שאינה.
אכן, כיוונתי לאנרגיה כנ"ל.
אבל מה שאמרתי הוא, שהסיבה שחומר אינו יכול לנוע במהירות האור זו כשל טכני, ולא עומד בסתירה כלשהי ליחסיות הזמן.
