• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
ה"נ, אך כיוון שלמעשה זה שחשמל נחשב דאורייתא זה רק סברא ולא נזכר בקדמונים מחשיבים את הדבר לפעמים כדרבנן.
 
פופוליזם יענה בפופוליזם...
הבטחון העצמי וגבהות הדעת הרחבה (שאני לא מזלזל בה ומאוד אוחז ממנה בעקרון) בנושא זה והדומים לו
מראה על ניתוק גבוה ומרשים בין התורה לשכל הישר ולמציאות החיים
כעת זה לא פופילזם, בעברית מדוברת קוראים לדברים האלו 'עקיצות' (אולי דמגוגיה).
אם כוונתך לבטחון עצמי וגבהות הדעת שלי באופן אישי, אשמח אם תוכל להרחיב בכך, כדי שאוכל לתקן את עצמי.
אם כוונתך כלל הציבור הליטאי, לדעתי קצת קשה לתקן ציבור שלם.
ואם דברי לא הובנו, אכתוב אותם בפשיטות: לידיעתך, רוב ככל משתתמשי הפורום, יעדיפו לקרוא סברות תלמודיות, ולא רעיונות יפים, דהיינו, ההגיון של "איך יתכן שדבר ששינה את העולם מקצה לקצה איננו מלאכה" לא מדבר אל רוב ככל משתתפי הדיון, וע"כ היה מומלץ שתביא סברות אחרות, למרות שאני יודע שאתה יודע שכך הם הדברים.
מקווה שכעת הובנתי.
 
עד שבא האיש וחזונו והחזיר אותכם לתפיסה הקדומה אתם מתעקשים בכוח לוותר ולהשאר בתפיסה המקולקלת???
@בן פטורא לשיטתו ימותו שניהם ולא תאבד נפש אחת מישראל
(ברוח הדברים ובהורמנא דמרן שליט''א איני מחויב להסביר יותר מדאי)
מהיכן החליט מר כי מכיר הוא את החזו"א יותר מכולנו וידע גם ידע היושר והפשיטות מה היא ומה טיבה היחשוב כי אם ישרבט מילה או שנים ויעטה הכל הילת חשאיות כצופן סוד יפול מורך בלבבנו או נלך אחריו כסוסים בין בצעי מים היכול הוא להגיד לי היכן ראה הוא דמיון סברא זו ברבותינו הראשונים שלא הגיע האי"ש לקצה מעלתם לא דמיון סברא זו בלבד אלא דמיון סגנון הסברא הזו סברא שאינה דימוי מילתא למילתא כי אם סברת הלב גרידא סברא נטולת מילים וראיתי כתבים רבים ורוב דיו אשר נשתפך לבאר דעתו וכולם שוכחים כי לא העמיד האי"ש טענתו כחידוש אשר יש לעמול להבינו והיה לו כך בתפיסה פשוטה
ועל אומרו כי השיבנו החזו"א לתפיסה הקדומה א אינו נכון וב אי נכון היה לא היינו שומעים לו ועולים היינו אליו ביוה"כ שחל להיות בחשבונו עם מקל ותרמיל חלילה חלילה מחשוב כי שינה החזו"א כ"כ את דרכי ההלכה ואני את דברי כתבתי כתמיהה ולא כהחלטת עמדה אך סגנון הדברים הם אכן תפיסה שונה במהותה של מושג ההלכה אך לא באופן בו תיארתו אתה שיבה אחורה כי היה סיבה לכך וידועה היא לכל
 
היכול הוא להגיד לי היכן ראה הוא דמיון סברא זו ברבותינו הראשונים שלא הגיע האי"ש לקצה מעלתם
ככל הידוע לנו, לרבותינו הראשונים לא היה את ענין החשמל, ומי יודע, אולי הם אכן היו פוסקים כהחזו"א בזה?
ראיה מאי כתיבת הראשונים בזה, איננה...
 
ככל הידוע לנו, לרבותינו הראשונים לא היה את ענין החשמל, ומי יודע, אולי הם אכן היו פוסקים כהחזו"א בזה?
ראיה מאי כתיבת הראשונים בזה, איננה...
לא דמיון סברא זו בלבד אלא דמיון סגנון הסברא הזו סברא שאינה דימוי מילתא למילתא כי אם סברת הלב גרידא סברא נטולת מילים
 
לא זכיתי להבין, מה ענין סגירת מעגל חשמלי להעמדת שעון אורלוגין? שם יש בנין ממשי. כאן אנו מדברים על מפגש בין חוטים שגורם לזרם. לא מדברים על התקנת חוטי החשמל.
כמדו' שכת"ר לא הבין את עניין העמדת שעון אורלגי"ן.
שם יש ג"כ שעון מוכן, והאיסור הוא רק לסדר את הקפיצים, בצורה שבה השעון יפעל.
ואע"פ שבעצם להוזיז קפיץ זה פחות איסור אפי' מלחבר מעגל, אבל כיוון שע"י הוזזת הקפיץ "העמדת כלי על מתכונתו", והשעון החל לעבוד, זה גופא האיסור.
ואותה סברא בדיוק שייכת ביצירת זרם חשמלי.
באוזניי שמעתי משתים מגדולי הפוסקים שבדור שלחולה חשמל זה דרבנן.
שהם?
דהי', הם מאזור חיוג אפס - שתיים או מאפס - שלוש?
 
שמעתי בשם הרב גלבר ששאלו אותו האם חשמל זה דאו' או דרבנן
והוא ענה: זה דאו' וצריך לבדוק למה?{אולי כיוון שיכול להיות שיקלו בספיקות או בביה"ש וכדו'}
 
כמדו' שכת"ר לא הבין את עניין העמדת שעון אורלגי"ן.
שם יש ג"כ שעון מוכן, והאיסור הוא רק לסדר את הקפיצים, בצורה שבה השעון יפעל.
ואע"פ שבעצם להוזיז קפיץ זה פחות איסור אפי' מלחבר מעגל, אבל כיוון שע"י הוזזת הקפיץ "העמדת כלי על מתכונתו", והשעון החל לעבוד, זה גופא האיסור.
ואותה סברא בדיוק שייכת ביצירת זרם חשמלי.

שהם?
דהי', הם מאזור חיוג אפס - שתיים או מאפס - שלוש?
03

הגר"י זילברשטיין שליט"א והגר"י אדלשטיין זצ"ל

יכול להיות שיש שיקראו להם 02
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓