• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
פופוליזם יענה בפופוליזם...
הבטחון העצמי וגבהות הדעת הרחבה (שאני לא מזלזל בה ומאוד אוחז ממנה בעקרון) בנושא זה והדומים לו
מראה על ניתוק גבוה ומרשים בין התורה לשכל הישר ולמציאות החיים
כעת זה לא פופילזם, בעברית מדוברת קוראים לדברים האלו 'עקיצות' (אולי דמגוגיה).
אם כוונתך לבטחון עצמי וגבהות הדעת שלי באופן אישי, אשמח אם תוכל להרחיב בכך, כדי שאוכל לתקן את עצמי.
אם כוונתך כלל הציבור הליטאי, לדעתי קצת קשה לתקן ציבור שלם.
ואם דברי לא הובנו, אכתוב אותם בפשיטות: לידיעתך, רוב ככל משתתמשי הפורום, יעדיפו לקרוא סברות תלמודיות, ולא רעיונות יפים, דהיינו, ההגיון של "איך יתכן שדבר ששינה את העולם מקצה לקצה איננו מלאכה" לא מדבר אל רוב ככל משתתפי הדיון, וע"כ היה מומלץ שתביא סברות אחרות, למרות שאני יודע שאתה יודע שכך הם הדברים.
מקווה שכעת הובנתי.
 
עד שבא האיש וחזונו והחזיר אותכם לתפיסה הקדומה אתם מתעקשים בכוח לוותר ולהשאר בתפיסה המקולקלת???
@בן פטורא לשיטתו ימותו שניהם ולא תאבד נפש אחת מישראל
(ברוח הדברים ובהורמנא דמרן שליט''א איני מחויב להסביר יותר מדאי)
מהיכן החליט מר כי מכיר הוא את החזו"א יותר מכולנו וידע גם ידע היושר והפשיטות מה היא ומה טיבה היחשוב כי אם ישרבט מילה או שנים ויעטה הכל הילת חשאיות כצופן סוד יפול מורך בלבבנו או נלך אחריו כסוסים בין בצעי מים היכול הוא להגיד לי היכן ראה הוא דמיון סברא זו ברבותינו הראשונים שלא הגיע האי"ש לקצה מעלתם לא דמיון סברא זו בלבד אלא דמיון סגנון הסברא הזו סברא שאינה דימוי מילתא למילתא כי אם סברת הלב גרידא סברא נטולת מילים וראיתי כתבים רבים ורוב דיו אשר נשתפך לבאר דעתו וכולם שוכחים כי לא העמיד האי"ש טענתו כחידוש אשר יש לעמול להבינו והיה לו כך בתפיסה פשוטה
ועל אומרו כי השיבנו החזו"א לתפיסה הקדומה א אינו נכון וב אי נכון היה לא היינו שומעים לו ועולים היינו אליו ביוה"כ שחל להיות בחשבונו עם מקל ותרמיל חלילה חלילה מחשוב כי שינה החזו"א כ"כ את דרכי ההלכה ואני את דברי כתבתי כתמיהה ולא כהחלטת עמדה אך סגנון הדברים הם אכן תפיסה שונה במהותה של מושג ההלכה אך לא באופן בו תיארתו אתה שיבה אחורה כי היה סיבה לכך וידועה היא לכל
 
היכול הוא להגיד לי היכן ראה הוא דמיון סברא זו ברבותינו הראשונים שלא הגיע האי"ש לקצה מעלתם
ככל הידוע לנו, לרבותינו הראשונים לא היה את ענין החשמל, ומי יודע, אולי הם אכן היו פוסקים כהחזו"א בזה?
ראיה מאי כתיבת הראשונים בזה, איננה...
 
ככל הידוע לנו, לרבותינו הראשונים לא היה את ענין החשמל, ומי יודע, אולי הם אכן היו פוסקים כהחזו"א בזה?
ראיה מאי כתיבת הראשונים בזה, איננה...
לא דמיון סברא זו בלבד אלא דמיון סגנון הסברא הזו סברא שאינה דימוי מילתא למילתא כי אם סברת הלב גרידא סברא נטולת מילים
 
לא זכיתי להבין, מה ענין סגירת מעגל חשמלי להעמדת שעון אורלוגין? שם יש בנין ממשי. כאן אנו מדברים על מפגש בין חוטים שגורם לזרם. לא מדברים על התקנת חוטי החשמל.
כמדו' שכת"ר לא הבין את עניין העמדת שעון אורלגי"ן.
שם יש ג"כ שעון מוכן, והאיסור הוא רק לסדר את הקפיצים, בצורה שבה השעון יפעל.
ואע"פ שבעצם להוזיז קפיץ זה פחות איסור אפי' מלחבר מעגל, אבל כיוון שע"י הוזזת הקפיץ "העמדת כלי על מתכונתו", והשעון החל לעבוד, זה גופא האיסור.
ואותה סברא בדיוק שייכת ביצירת זרם חשמלי.
באוזניי שמעתי משתים מגדולי הפוסקים שבדור שלחולה חשמל זה דרבנן.
שהם?
דהי', הם מאזור חיוג אפס - שתיים או מאפס - שלוש?
 
כמדו' שכת"ר לא הבין את עניין העמדת שעון אורלגי"ן.
שם יש ג"כ שעון מוכן, והאיסור הוא רק לסדר את הקפיצים, בצורה שבה השעון יפעל.
ואע"פ שבעצם להוזיז קפיץ זה פחות איסור אפי' מלחבר מעגל, אבל כיוון שע"י הוזזת הקפיץ "העמדת כלי על מתכונתו", והשעון החל לעבוד, זה גופא האיסור.
ואותה סברא בדיוק שייכת ביצירת זרם חשמלי.

שהם?
דהי', הם מאזור חיוג אפס - שתיים או מאפס - שלוש?
03

הגר"י זילברשטיין שליט"א והגר"י אדלשטיין זצ"ל

יכול להיות שיש שיקראו להם 02
 
כעת זה לא פופילזם, בעברית מדוברת קוראים לדברים האלו 'עקיצות' (אולי דמגוגיה).
אם כוונתך לבטחון עצמי וגבהות הדעת שלי באופן אישי, אשמח אם תוכל להרחיב בכך, כדי שאוכל לתקן את עצמי.
כמו שכתבתי בסוגרים אני לא חושב שעקרונית זה דבר הטעון תיקון כשהוא בא מתוך ברור אמיתי כראוי (דבר שאני סבור שיש לך כמו לי ומן הסתם לרוב הת''ח מה לתקן בו)
אם כוונתך כלל הציבור הליטאי, לדעתי קצת קשה לתקן ציבור שלם.
ואם דברי לא הובנו, אכתוב אותם בפשיטות: לידיעתך, רוב ככל משתתמשי הפורום, יעדיפו לקרוא סברות תלמודיות, ולא רעיונות יפים, דהיינו, ההגיון של "איך יתכן שדבר ששינה את העולם מקצה לקצה איננו מלאכה" לא מדבר אל רוב ככל משתתפי הדיון, וע"כ היה מומלץ שתביא סברות אחרות, למרות שאני יודע שאתה יודע שכך הם הדברים.
מקווה שכעת הובנתי.
אני לא יודע מנין לך מה מעדיפים רוב ככל משתמשי הפורום
 
מהיכן החליט מר כי מכיר הוא את החזו"א יותר מכולנו
אני גדלתי בקהילת תלמידי תלמידיו ו'כולכם' כנראה שלא...
וידע גם ידע היושר והפשיטות מה היא ומה טיבה
לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר
היחשוב כי אם ישרבט מילה או שנים ויעטה הכל הילת חשאיות כצופן סוד יפול מורך בלבבנו
שמא כך הוא הדבר ובפרט כאשר עשיר יענה עזות לדבר על צדיק עתק בגאוה ובוז אף כי בנחת ובלשון לימודים ובדרך שאלה ולשם שמים
או נלך אחריו כסוסים בין בצעי מים
והלא חיב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב
היכול הוא להגיד לי היכן ראה הוא דמיון סברא זו ברבותינו הראשונים שלא הגיע האי"ש לקצה מעלתם
ראה ראיתי דברים רבים כהמה וגם לא ידעתי מנין לו קנה המידה וקו הנטוי ומשקולת האנך להחליט בבטחון שלא הגיע האי''ש לקצה מעלת הראשונים
לא דמיון סברא זו בלבד אלא דמיון סגנון הסברא הזו סברא שאינה דימוי מילתא למילתא כי אם סברת הלב גרידא סברא נטולת מילים
זאת עיקר הנטיה והסטיה של מעלת כבוד תורתו מדרך השכל שלא ירד לעומק סברת האי''ש שדימה ענין הבניה בממשות בנין קדמון לתיקון חוט ממות לחיים והעמדתו על מתכונתו כהלכתו ואינו כלל סברא גרידא אף כי גם היא גדולה היא וחשובה עד למאד וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשו
וראיתי כתבים רבים ורוב דיו אשר נשתפך לבאר דעתו וכולם שוכחים כי לא העמיד האי"ש טענתו כחידוש אשר יש לעמול להבינו והיה לו כך בתפיסה פשוטה
גם דבר זה זר הוא ומוזר עד למאוד ולא יגיענו מקומו שהרי כל דברי האי''ש עמוקים המה מאוד כידוע לרגילים בהם וכלל לא בא בתפיסות פשוטות
ועל אומרו כי השיבנו החזו"א לתפיסה הקדומה א אינו נכון
הידעת שנות קדם מה המה ומי יגלה עפר מעיני קדמונים
וב אי נכון היה לא היינו שומעים לו ועולים היינו אליו ביוה"כ שחל להיות בחשבונו עם מקל ותרמיל
והייתם נכרתים מארץ החיים חלילה
חלילה חלילה מחשוב כי שינה החזו"א כ"כ את דרכי ההלכה ואני את דברי כתבתי כתמיהה ולא כהחלטת עמדה אך סגנון הדברים הם אכן תפיסה שונה במהותה של מושג ההלכה אך לא באופן בו תיארתו אתה שיבה אחורה כי היה סיבה לכך וידועה היא לכל
לא שינה מאומה אלא החזיר עטרה לישנה ו'ידועה לכל' שבא לחדש שלא לשמוע לחידושי דורות אחרונים וכל דבריו צועקים המה דברי ראשונים וכידוע
 
והלא חיב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב
ועל כך נאמר וכי רבך- רבנו אלוקים ?!
וגם לא ידעתי מנין לו קנה המידה וקו הנטוי ומשקולת האנך להחליט בבטחון שלא הגיע האי''ש לקצה מעלת הראשונים
ומהאין לו היכולת להכריע בכל עניין ?! ומפני מה יגרע עניין זה במניעת יכולת שיקול הדעת בו ?!
זאת עיקר הנטיה והסטיה של מעלת כבוד תורתו מדרך השכל שלא ירד לעומק סברת האי''ש שדימה ענין הבניה בממשות בנין קדמון לתיקון חוט ממות לחיים והעמדתו על מתכונתו כהלכתו ואינו כלל סברא גרידא אף כי גם היא גדולה היא וחשובה עד למאד וכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשו
נהי נמי דדמיון בניה יש כאן כאשר נבקש להעמיד את הבניה ומשמעות המלאכה כפי המשמעות המשמעותית של הפעולה וכאשר לפנינו בגרמת פעולתו יעור דומם ממות לחיים בונה בונה נקראו (ואולי אף נקווה בגרמתו לברכה שאחריה יחיו מתינו ויבוא משיח) אך הוא אשר דברנו כי מלבד זה אין כל בנין כאן ואין בו כי אם זרימת כוח חשמל ואינו כבנין אשר בקנה של סיידים הפעולה קורת על ידי הכלי עצמו והוא פשוט ולא חשבתי מעולם כי טענת החזו"א הייתה כפי אשר הוצג ע"י
גם דבר זה זר הוא ומוזר עד למאוד ולא יגיענו מקומו שהרי כל דברי האי''ש עמוקים המה מאוד כידוע לרגילים בהם וכלל לא בא בתפיסות פשוטות
לא דברתי על כל חזונו כי אם על חזון העצמות היבשות אשר באין מגיד לו הבטיח כי תחיינה העצמות האלה ועוד שאין כל סתירה בין עומק לפשיטות והעומק הוא הפשיטות כאשר דרכי הסברא מן הסוגיא העולים שורשיה תלויים במעקמי הסוגיא ואין זה סותר שהסרות עצמם הם פשוטות ולא מורכבות הם אינם בנויים על הנחות ראשונות של צורת סברא וכדומה ועל כן הם פשוטות
 
אך הוא אשר דברנו כי מלבד זה אין כל בנין כאן ואין בו כי אם זרימת כוח חשמל ואינו כבנין אשר בקנה של סיידים הפעולה קורת על ידי הכלי עצמו
הוא הדבר הפלאי
כמו שיאמר לך אדם אין כאן חיים כי אם רוח בלבד
והלא בנין החוט הלזה בכוחו להמית ולהחיות לחדש פני שמים וארץ
ומדוע תשאף נפשך לבנין פשוט בלבד ותכהה בבנין הגדול של החוט הלזה
לא יבוזו לחוט כי יחוט כי אין לך דבר שאין לו שעה וכתולעת יעלה וישבר ארזי הלבנון אשר קנה וסוף קמלו לעומתם
 
לא דברתי על כל חזונו כי אם על חזון העצמות היבשות אשר באין מגיד לו הבטיח כי תחיינה העצמות האלה ועוד שאין כל סתירה בין עומק לפשיטות והעומק הוא הפשיטות כאשר דרכי הסברא מן הסוגיא העולים שורשיה תלויים במעקמי הסוגיא ואין זה סותר שהסרות עצמם הם פשוטות ולא מורכבות הם אינם בנויים על הנחות ראשונות של צורת סברא וכדומה ועל כן הם פשוטות
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינה
ודאי שפשטות ועומק רעים אהובים הם
ובאשר העלים דבריו בחזונות יגעתי ולא הגעתי עדיהם
 
אם פלא הוא איש מופת אני בוא ואראך כמה וכמה נפלאות
שוכב הוא אדם זה שלושה ימים לא בא אוכל בפיו היורשה הוא בעינך לאכול ?!
רוח קשה גוף סובלה וכל עוד לא תקרום עור וגידים אינה עמנו לא יכירנה מקומה בבית החיים
הוא הדבר הפלאי
כמו שיאמר לך אדם אין כאן חיים כי אם רוח בלבד
והלא בנין החוט הלזה בכוחו להמית ולהחיות לחדש פני שמים וארץ
ומדוע תשאף נפשך לבנין פשוט בלבד ותכהה בבנין הגדול של החוט הלזה
לא יבוזו לחוט כי יחוט כי אין לך דבר שאין לו שעה וכתולעת יעלה וישבר ארזי הלבנון אשר קנה וסוף קמלו לעומתם
 
אם פלא הוא איש מופת אני בוא ואראך כמה וכמה נפלאות
הפלא הוא מניעת הבנת הסברא אם כי גם פלא המלאכת מחשבת פלא והפלא הוא עד למאוד
שוכב הוא אדם זה שלושה ימים לא בא אוכל בפיו היורשה הוא בעינך לאכול ?!
מנוחת השבת לחיים נתנה ולא למות אבל תולעי משי להחיותם כבר אסר הרשב''א מסברא דנפשיה מדאו' והובא אל שולחנו הערוך של רבינו יוסף
רוח קשה גוף סובלה וכל עוד לא תקרום עור וגידים אינה עמנו לא יכירנה מקומה בבית החיים
והנה קרמה חוט וחוטים
 
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינה
ודאי שפשטות ועומק רעים אהובים הם
ובאשר העלים דבריו בחזונות יגעתי ולא הגעתי עדיהם
הנה אנכי לפניך ערום כביום היוולדי ולשון יונקי שדים לי
טענתי הייתה כי אין וויכוח לרמת המשמעות של הבניין אך לא נתחדש כאן מאומה וכוח החשמל מעולם היה ומה שזורם הוא עתה בחוט ומחמתו העור ממות לחיים אין כאן בניין אנושי כי אם כוח טבע אשר האנושי סיבב כי יבוא לכאן ואין כאן כי אם חידוש הנראה לעין ואדרבא אם משמעות בניין (מה שאינו נכון כי עד עתה לא היה כל משמעות כזאת כמובן ) הוא חידוש הנראה לעיין בגרמת האדם כמה וכמה בנינים יפולו
 
תולעי משי להחיותם כבר אסר הרשב''א מסברא דנפשיה מדאו' והובא אל שולחנו הערוך של רבינו יוסף
מה ?! מה ענינו לכאן ?
גם לא ידעתי כ"כ אל מה תכוון אם כוונתך לסימן שכ"ד בארני דבריך ואם כוונתך למקום אחר הראני מקומו
 
הנה אנכי לפניך ערום כביום היוולדי ולשון יונקי שדים לי
תמו ימי מליצות ונחזור ללשון הסוגיות
טענתי הייתה כי אין וויכוח לרמת המשמעות של הבניין אך לא נתחדש כאן מאומה וכוח החשמל מעולם היה ומה שזורם הוא עתה בחוט ומחמתו העור ממות לחיים אין כאן בניין אנושי כי אם כוח טבע אשר האנושי סיבב כי יבוא לכאן ואין כאן כי אם חידוש הנראה לעין
והלא כוח החיטה קים הוא ולא נתחדש מאומה בקצירתה וכוח השביעה קים בעיסה ולא נתחדש מאומה באפיתה ובכלל היצירות תיקוני יסוד ע''י האדם
ואדרבא אם משמעות בניין (מה שאינו נכון כי עד עתה לא היה כל משמעות כזאת כמובן ) הוא חידוש הנראה לעיין בגרמת האדם כמה וכמה בנינים יפולו
והרי קלקול הם ולא תיקון ובסותר ע''מ לבנות חיב
 
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינה
ודאי שפשטות ועומק רעים אהובים הם
ובאשר העלים דבריו בחזונות יגעתי ולא הגעתי עדיהם
לא דברתי על כל חזונו כי אם על חזון העצמות היבשות אשר באין מגיד לו הבטיח כי תחיינה העצמות האלה ועוד שאין כל סתירה בין עומק לפשיטות והעומק הוא הפשיטות כאשר דרכי הסברא מן הסוגיא העולים שורשיה תלויים במעקמי הסוגיא ואין זה סותר שהסרות עצמם הם פשוטות ולא מורכבות הם אינם בנויים על הנחות ראשונות של צורת סברא וכדומה ועל כן הם פשוטות
מה כ"כ קשה התכוונתי על דבריו הספיצפיים של החזון איש בענין חשמן ונעורותו ממות לחיים ורמזתי לחזון העצמות היבשות והשאר די פשוט
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓