לפי מה שהיה במשכן? לפי אבות ותולדות? לפי חשיבות המלאכה?
עי' ב"ק דף ב.
"הך דהוה במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הוי במשכן חשיבא קרי לה תולדה".
ובתוס' שם הך דהואי במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה. ולפי הך גירסא בא לאפוקי כמה מלאכות שלא היו חשובין והיו במשכן דתולדות נינהו ולא אבות מלאכות כדאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף מט:) הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה דהינו הכנסה ומושיט בדיוטא אחת ואית גרסי הך דהוה במשכן וחשיבא קרי ליה אב אך דלא הוי במשכן ולא חשיבא קרי לה תולדה ולפי גירסא זו צריך לומר דבעי תרתי אבל חשיבא ולא הוי במשכן או איפכא הוי תולדה:[וע' תוס' שבת עג: ד"ה משום ועוד שם צו: ד"א ולר"א דמחייב].
 
עי' ב"ק דף ב.
"הך דהוה במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הוי במשכן חשיבא קרי לה תולדה".
ובתוס' שם הך דהואי במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה. ולפי הך גירסא בא לאפוקי כמה מלאכות שלא היו חשובין והיו במשכן דתולדות נינהו ולא אבות מלאכות כדאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף מט:) הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה דהינו הכנסה ומושיט בדיוטא אחת ואית גרסי הך דהוה במשכן וחשיבא קרי ליה אב אך דלא הוי במשכן ולא חשיבא קרי לה תולדה ולפי גירסא זו צריך לומר דבעי תרתי אבל חשיבא ולא הוי במשכן או איפכא הוי תולדה:[וע' תוס' שבת עג: ד"ה משום ועוד שם צו: ד"א ולר"א דמחייב].
עיין במהר''ם שם בפשט האחרון, ומשמע בדיוק הפוך שיש אבות שהם אבות והם לא נמנו במשנה אפי' שהיו במשכן כך הוא מסביר את דברי התוס' הקודם
ועי"ל דזהו שמתרץ הך דהואי במשכן קרי ליה אב וצריך להתרות התולדה בשמה ועוד דנוטע ומבשל אין צריך להתרותו משום אב ואם התרה משום התולדה חייב ואפ"ה לא חשיב ליה בפרק כלל גדול:
עיין שם שמסביר את החלק הזה בתו'
 
לר''ח שאוחז שרק מה ששנוי במשנה בכלל גדול, רק הם אבות, אז ברור שהתנא שנה לפי מה שאבות ותולדות,

אך לשיטת רשי שיש עוד הרבה אבות, לפי מה בחר התנא את האבות שמנה במשנה,

ואולי באמת שצריך לעבור על כל האבות הנוספים לדעת רשי ולסדר אותם אחד אחד, למשל את הבחירה של התנא לבחור בזורע על פני נוטע מבריך ומרכיב אפשר להסביר דרך סידורא דפת, שבפת יש רק זורע ואין נוטע ותו לא, שאין סיבה מהותית יותר לבחירת התנא בזורע על פני נוטע ומבריך ומרכיב, רק שנצטרך לדעת האם יש עוד אבות שיש להם אבות מקבילים לשיטת רשי
 
ואולי באמת שצריך לעבור על כל האבות הנוספים לדעת רשי ולסדר אותם אחד אחד, למשל את הבחירה של התנא לבחור בזורע על פני נוטע מבריך ומרכיב אפשר להסביר דרך סידורא דפת, שבפת יש רק זורע ואין נוטע ותו לא, שאין סיבה מהותית יותר לבחירת התנא בזורע על פני נוטע ומבריך ומרכיב, רק שנצטרך לדעת האם יש עוד אבות שיש להם אבות מקבילים לשיטת רשי
אמר רב פפא שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן ונקט אופה תנא דידן סידורא דפת נקט
 
ומענין לענין באותו ענין

סדר המלאכות (מתוך הספר 'שערים בהלכה' - הלכות שבת)

גם במשנה מסודרות ל"ט המלאכות בסדר זה רק בשינויים קלים, והוא, לפי רציפות הפעולות הבאות בזה אחר זה, וכמו שכתב המגיד משנה בהקדמתו: "וכשתעיין בהם [בסדר המלאכות] תמצא הקודמת במספר קודמת בזמן לחברותיה, על הדרך הנהוג בפעולות בני אדם להם".

והם מתרכזים בחמשה שטחים:

א' במאכל
והם כל המלאכות הקשורות עם הלחם, הכל בעבודות האדמה להוציאו מן הארץ, וגמור באפיה המכשירתו לאכילה,
והם י"א במספר:
החרישה, הזריעה, הקצירה, העימור, הדישה, הזריה, הברירה, הטחינה, ההרקדה, הלישה והאפיה.

ב' בהלבשה
החל מגזיזת הצמר וגמור בתפירה וקריעה,
והם י"ג במספר:
הגזיזה, הלבון, הנפוץ, הצביעה, הטויה, עשיית הנירין, הנסכת המסכה, האריגה, הפציעה, הקשירה, ההתרה, התפירה והקריעה.

ג' בנין ועשיית כלים
והם שלשה במספר:
בנין, סתירה, ומכה בפטיש.

ד' המלאכות השונות בעור בע"ח
כדי להכשירו לתשמיש בני אדם על צורותיו השונות אם בשמוש העור עצמו או בהכשרתו כקלף לכתיבה,
והם תשעה במספר,
הצידה, ההשחטה, ההפשטה, ההעבדה, מחיקת העור, וחיתוכו, הכתיבה, המחיקה, והשרטוט.

ה' מלאכות עזר:
ההבערה והכבוי, וההוצאה מרשות לרשות.

הסדר בענינים אלו הוא לפי נחיצותם לצרכי בני אדם,
ולכן: לראשונה מאכל אח"כ הלבישה אח"כ בנין בית ועשית כלים ואחרי זה העבודות בעור בע"ח המיועד גם לשמוש בו עצמו, וגם לכתיבה עליו. ולבסוף מלאכות שאין בהם תועלת ישירה רק משמשים כמלאכות עזר.

י"א מלאכות של מאכל, הן ד' שלבים בעבודת ההכנה וההכשרה ללחם.
א) הוצאת התבואה מן הארץ ובזה נכללות ד' המלאכות הראשונות: חרישה זריעה קצירה עימור.
ב) הוצאת הגרעינים מהשבלים ונכללות בזה ג' המלאכות: דישה זרייה ברירה.
ג) הוצאת הקמח מהגרעינים, והן שתי המלאכות טחינה והרקדה.
ד) הפיכת הקמח ללחם הכוללת את שתי המלאכות לישה ואפיה.

שלוש עשרה המלאכות בהלבשה יש בהן ג"כ ד' שלבים:
א) הכנת החומר הגלם שהוא הצמר, ובזה נכללות ד' המלאכות: גזיזה, ליבון, ניפוץ וצביעה.
ב) עשיית חוטים מהצמר והיא מלאכת הטויה.
ג) עשיית ארג מהחוטין, הכוללת שש מלאכות: עשיית הנירין הנסכת המסכת, אריגה פציעה קשירה והתרה.
ד) תקון הלבוש מהארג, והן שתי המלאכות תפירה וקריעה.

תשע המלאכות בעור בע"ח מתחלקות לשני סוגים:
א) להכשיר העור עצמו לשימוש, והן ארבע המלאכות: צידה, שחיטה, הפשטת העור ועבודתו.
ב) לעבד את העור כקלף לכתיבה, והן חמשה במספר: מחיקת העור, חיתוכו, הכתיבה המחיקה והשרטוט.
 
"אלה הדברים... רבי אומר, להביא 39 מלאכות שאמר להם משה על פה" (מכילתא ויקהל)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓