מדרש עשרת הדיברות.

[ממגד שמים]

למדתי לאחרונה פדר"א ובסוף נוסף מדרש עשרת הדיברות.
שם זה המקור של הסיפור הילד שניצל.
יהו מחברו ומה טיבו?
אשמח להבהרה. ישנם סיפורים קצת מוקשים וצ"ע

 

[פנחס ע]

מהמכלול.
איני יודע אם הם מוסמכים. אפשר לבדוק בבר אילן בביוגרפיה.
מה שכן, שידוע שאוצר המדרשים של איזנשטין אינו מוסמך כולו. (ראוי לנושא לאשכול חדש, שתיכף אפתח בעז"ה...)

מדרש עשרת הדיברות הוא חיבור ספרותי עברי מימי הביניים, הדורש את עשרת הדיברות. כל פרק מפרקי החיבור בנוי בצורה מעגלית: תחילה מובא הדיבר המקראי שבו הוא עוסק, לאחריו דרשה קצרה, הלקוחה מספרות חז"ל (בשינויים מעטים), לאחריה סיפור או מספר סיפורים הקשורים לנושא הדיבר, ולבסוף חזרה אל דברי המדרש וסגירה בפסוק הפותח. השוני בין חיבור זה לטקסטים מדרשיים קודמים הוא ביחסים שבין החלקים השונים: המדרש הוא קטן בהיקפו ואינו מקורי, ואילו הסיפורים הם בהיקף רחב יחסית, משוכללים במבנם, ובחלקם קשורים רק באופן רופף לנושא הדיבר. ברובם, הם סיפורים חדשים, שלא נמצאו להם גרסאות בטקסטים קודמים.

לא ידוע מי חיבר את מדרש עשרת הדיברות. החוקרים משערים שנכתב בעיראק או בפרס, בתקופת הגאונים ויש משערים כי רבינו אשר הכהן חיברו.

המדרש מופיע בספר אוצר מדרשים - חלק ב', בעריכת ר' יהודה דוד אייזנשטיין. הוא יצא לאור על-פי כתבי-יד רבים ומהדורות שונות, בתוספת מבוא והערות, בכרך העשירי של הסדרה "ילקוט מדרשים" (צפת, תשפ"ג).

לקריאה נוספת​

• ע' שפירא, מדרש עשרת הדיברות, טקסט, מקורות ופירוש, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ה
• עלי יסיף, כמרגלית במשבצת - קובץ הסיפורים העברי בימי הביניים, הקיבוץ המאוחד, 2004
• לרנר, מירון ביאליק, מעשיות קטועות: שחזור של סיפור קטוע בשריד הגניזה של מדרש עשרת הדיברות ונוסחו הקדום בבבלי ‬בתוך: היגיון ליונה (תשס"ז) 377-402 ‬

קישורים חיצוניים​

• מדרש עשרת הדברות, וורשה תקצ"ז, באתר היברובוקס
• "מדרש עשרת הדברות", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים - חלק ב, ניו יורק תרע"ה, באתר היברובוקס
• מדרש עשרת הדברות, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני

 

[ממגד שמים]

מהמכלול.
איני יודע אם הם מוסמכים. אפשר לבדוק בבר אילן בביוגרפיה.
מה שכן, שידוע שאוצר המדרשים של איזנשטין אינו מוסמך כולו. (ראוי לנושא לאשכול חדש, שתיכף אפתח בעז"ה...)

מדרש עשרת הדיברות הוא חיבור ספרותי עברי מימי הביניים, הדורש את עשרת הדיברות. כל פרק מפרקי החיבור בנוי בצורה מעגלית: תחילה מובא הדיבר המקראי שבו הוא עוסק, לאחריו דרשה קצרה, הלקוחה מספרות חז"ל (בשינויים מעטים), לאחריה סיפור או מספר סיפורים הקשורים לנושא הדיבר, ולבסוף חזרה אל דברי המדרש וסגירה בפסוק הפותח. השוני בין חיבור זה לטקסטים מדרשיים קודמים הוא ביחסים שבין החלקים השונים: המדרש הוא קטן בהיקפו ואינו מקורי, ואילו הסיפורים הם בהיקף רחב יחסית, משוכללים במבנם, ובחלקם קשורים רק באופן רופף לנושא הדיבר. ברובם, הם סיפורים חדשים, שלא נמצאו להם גרסאות בטקסטים קודמים.

לא ידוע מי חיבר את מדרש עשרת הדיברות. החוקרים משערים שנכתב בעיראק או בפרס, בתקופת הגאונים ויש משערים כי רבינו אשר הכהן חיברו.

המדרש מופיע בספר אוצר מדרשים - חלק ב', בעריכת ר' יהודה דוד אייזנשטיין. הוא יצא לאור על-פי כתבי-יד רבים ומהדורות שונות, בתוספת מבוא והערות, בכרך העשירי של הסדרה "ילקוט מדרשים" (צפת, תשפ"ג).

לקריאה נוספת​

• ע' שפירא, מדרש עשרת הדיברות, טקסט, מקורות ופירוש, מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ה
• עלי יסיף, כמרגלית במשבצת - קובץ הסיפורים העברי בימי הביניים, הקיבוץ המאוחד, 2004
• לרנר, מירון ביאליק, מעשיות קטועות: שחזור של סיפור קטוע בשריד הגניזה של מדרש עשרת הדיברות ונוסחו הקדום בבבלי ‬בתוך: היגיון ליונה (תשס"ז) 377-402 ‬

קישורים חיצוניים​

• מדרש עשרת הדברות, וורשה תקצ"ז, באתר היברובוקס
• "מדרש עשרת הדברות", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים - חלק ב, ניו יורק תרע"ה, באתר היברובוקס
• מדרש עשרת הדברות, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני

לחץ כדי לכווץ...

ייש"כ.
אוצר המדרשים אסף המון מדרשים משונים.
על מדרש עשרת הדיברות קראתי בעבר, איני זוכר היכן, צפים שאלות רבים. אם כי מרן הגרח"ק למד בזה וצ"ע.