האם בזמנינו המחברים סומכים על עריכה של AI

[ממגד שמים]

חיכיתי לזה אך נראה לי שראוי לפתוח על זה אשכול חדש...

לחץ כדי לכווץ...

במחשב ובאינטרנט או ביונת דואר?

 

[ממגד שמים]

מי שפיתח את זה לא נקרא שעשה את מה שאני כעת כותב ובאותה מידה אל תשתמש במחשב ואינטרנט כלל

לחץ כדי לכווץ...

מדין אל תמנע טוב מבעליו. יש AI שפיתח אברך מחברון.בשם והשיב שזה פשוט מדהים, ומציין מראי מקומות שנפתחים לשו"ת ולספרים עצמם, טעמו וראו.

 

[שמריהו בן יוסף]

אני חושב [וממש לא מדעתי האישית והמצומצמת] שמי שחושב שאפשר לקבל תורה מדבר שהוא בוודאי לא מהקדושה, ויותר מזה, חסר לו בהבנה מה היא התורה....
ואם רבותינו דיברו על דפוסים של רשעים אעכו"כ כאן,
ואם בישעיהו עסקינן ניתן לצטט כאן דברי מרן החזו"א

ואין צריך להגיע לזה בנד"ד.....

לחץ כדי לכווץ...

אתה נגד לימוד מתוך הכתב כללי או רק תשבע"פ ?

 

[איש חסיד היה]

הבינה אינה מייצרת דבר מעצמה
כל כוחה הוא להעמיק ולפתח את דברי הכותב או לחילופין לעדכן בעובדות הנצרכות לצורך הבנת הסוגיא
ולכן איני רואה שום חסרון ומבחינתי יש מעלה גדולה
כמובן עם חוש בקורת על הנתונים האם הם עובדות או פרשנות

לחץ כדי לכווץ...

ה AI בהחלט מייצר מעצמו, בכל נושא ובכל דבר.
רק שפעמים רבות המשתמשים לא מודעים לסילוף ולשקרים ומקבלים את זה כעובדה מוגמרת.
ב"ה אני כמעט ולא משתמש בכלי זה, אבל בפעמים הבודדות שהשתמשתי, ולא בעניינים תורניים אלא כדי להכריע בענין כלכלי מסוים,
והתשובה התבססה על כלל מסוים בחישובי מיסים שהיא המציאה בלי שום מקור. שאלתי כמה פעמים האם הנתון הזה נכון, והתשובה היתה שבהחלט כן.
הייתי צריך לעבור הרבה עד שהתברר שהדבר לא היה ולא נברא, לא תוכנן אי פעם, בקיצור המצאה גדולה.

זו הערת אגב אך ורק על הטענה שהבינה אינה מייצרת, ואינה עוסקת בליבת הדיון שבאשכול.

 

[ישורון בן מלך]

אתה נגד לימוד מתוך הכתב כללי או רק תשבע"פ ?

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

והשיב

לחץ כדי לכווץ...

המשיב
ואכן הוא ממש פלאי פלאות שפתים ישק משיב דברים נכוחים

 

[ישעיהו מנחלת דן]

ה AI בהחלט מייצר מעצמו, בכל נושא ובכל דבר.
רק שפעמים רבות המשתמשים לא מודעים לסילוף ולשקרים ומקבלים את זה כעובדה מוגמרת.
ב"ה אני כמעט ולא משתמש בכלי זה, אבל בפעמים הבודדות שהשתמשתי, ולא בעניינים תורניים אלא כדי להכריע בענין כלכלי מסוים,
והתשובה התבססה על כלל מסוים בחישובי מיסים שהיא המציאה בלי שום מקור. שאלתי כמה פעמים האם הנתון הזה נכון, והתשובה היתה שבהחלט כן.
הייתי צריך לעבור הרבה עד שהתברר שהדבר לא היה ולא נברא, לא תוכנן אי פעם, בקיצור המצאה גדולה.

זו הערת אגב אך ורק על הטענה שהבינה אינה מייצרת, ואינה עוסקת בליבת הדיון שבאשכול.

לחץ כדי לכווץ...

הסטוריה ישנה
הבינה מתעדכנת כל העת ומשתכללת ומתדייקת ואפשר גם להגדיר אותה בהגדרות אישיות שלא תמציא
וכמובן עדיין צריך חוש בקורת אבל התועלת עצומה מאוד מאוד

 

[ישורון בן מלך]

להלן מודעה שראיתי בבית הכנסת של סאטמאר

 

[ישורון בן מלך]

להלן מודעה שראיתי בבית הכנסת של סאטמאר

לחץ כדי לכווץ...

כמובן שלא מיניה ולא מקצתיה ואך להבהרת הענין

 

[נהר מעדן]

אני כן משתמש עם גימיני בסינון נטפרי, שיש להם הוראות שימוש שהבינה יענה רק כפי שראוי לבן תורה ובמראה מקומות מדיוק, ואפשר להם לקחת הקלטה ולהפכה למאמר תורני מוכן, ולדוגמא בעלמא נסיתי ליקח שיעור מקול הלשון מן הבא בידי, וביקשתי מהבינה שיהפכו מקובץ שמע למאמר תורני מוכן לדפוס, וזה שנתן לי [הוא נתן לי את זה בחמש רגעים ולא שניתי אף שינוי כל דהוא]:

**בעניין פירות הנושרים בשבת ודין ערבות שנתלשו ביום טוב שני לבני חוץ לארץ**

### א. טעמי איסור פירות הנושרים בשבת

שנינו במשנה (ביצה ב:): "אין עולין באילן ולא נתלין באילן... ואין סומכין באילן, וכל אלו מפני שבות", ובגמרא שם מבואר דין פירות שנשרו מן האילן בשבת.

והנה, פירות שנשרו מעצמן מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול משני טעמים עיקריים:

1. **גזירה שמא יעלה ויתלוש:** חכמים גזרו שאם יותר לאכול או לטלטל פרי שנשר מעצמו, יבוא האדם לכתחילה לעלות באילן או לתלוש בידיו פירות מן המחובר כדי לאוכלם.


2. **משום "מיגו דאיתקצאי":** כלל גדול נקוט בידינו בדיני מוקצה: "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות – איתקצאי לכולי יומא" (פסחים מו:, שבת מד:). הואיל ובעת כניסת השבת (בבין השמשות) היה הפרי מחובר לעץ והיה אסור באכילה ובטלטול, ממשיך איסור המוקצה ומלווה אותו לאורך כל השבת כולה, ואף אם נשר מעצמו לאחר מכן.

וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ב סעיף ג'):

> "פירות שנשרו בשבת אסורים אפילו בטלטול, גזירה שמא יתלוש".


ובמשנה ברורה (שם ס"ק ז') ביאר וצירף את שני הטעמים:

> "דאף דנשרו מאיליהן, אסורים משום גזירה שמא יתלוש, ועוד דהוו להו מוקצה, דמיגו דאיתקצאי לבין השמשות דהיו מחוברין, איתקצאי לכולי יומא".


### ב. ערבות שנקצצו בארץ ישראל ביו"ט ראשון של חוה"מ – דינן לבני חו"ל

לאור יסודות אלו, יש לדון בשאלה מעשית הנוגעת לבני חוץ לארץ השוהים בארץ ישראל בחג הסוכות:

כידוע, לבני ארץ ישראל יום שני של חג הוא יום ראשון דחול המועד, ומותר להם לקצוץ ערבות לצורך החג; אולם בני חוץ לארץ מחויבים לשמור יום זה כיום טוב שני של גלויות.

ונשאלה השאלה: ערבות שנקצצו בארץ ישראל על ידי בני המקום ביום ראשון של חול המועד (שהוא יום טוב שני לבני חו"ל) – האם מותר לבן חוץ לארץ ליטלן ולטלטלן, או שמא נחשבות לגביו כמוקצה?

* **מצד אחד:** יש לראותן כפירות הנושרים, שהרי לגבי בן חוץ לארץ יום זה קדוש בקדושת יום טוב, ומתקיימים בו שני החששות: שמא יעלה ויתלוש, וכן דין "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות".


* **מאידך גיסא:** הואיל והדבר נעשה בארץ ישראל, מקום שבו היום מותר בעשיית מלאכה ואין בו דין יום טוב כלל, שמא אין לקציצת הערבה שם של איסור, ותהא מותרת גם לבני חוץ לארץ הנמצאים שם.


### ג. דעת הגאון בעל 'מנחת יצחק'

בשאלה זו נחלקו גדולי הפוסקים. מרן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בספרו שו"ת **מנחת יצחק** (חלק ח' סימן נ"ט), פסק להחמיר בדבר.

לדעתו, ערבות אלו נחשבות מוקצה גמור ביחס לבני חוץ לארץ, ודינן ממש כדין פירות הנושרים ביום טוב:
הואיל ובחוץ לארץ יום זה נחשב ליום טוב, הרי כשם שפרי שנתלש ביום טוב אסור באכילה ובטלטול, כך גם ערבות אלו שנקצצו ביומו הטוב של בן חו"ל, אסורות עליו. ואין נפקא מינה בכך שהקציצה התרחשה בגבולות ארץ ישראל, שכן מבחינת מעמדו ההלכתי האישי של בן חוץ לארץ, חלים עליו גזירת "שמא יעלה ויתלוש" והדין של "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות – איתקצאי לכולי יומא".

נמצא איפוא, שלדעת ה'מנחת יצחק' אסור לבני חוץ לארץ לטלטל ערבות אלו או להשתמש בהן ביום טוב שני.

לחץ כדי לכווץ...

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אני כן משתמש עם גימיני בסינון נטפרי, שיש להם הוראות שימוש שהבינה יענה רק כפי שראוי לבן תורה ובמראה מקומות מדיוק, ואפשר להם לקחת הקלטה ולהפכה למאמר תורני מוכן, ולדוגמא בעלמא נסיתי ליקח שיעור מקול הלשון מן הבא בידי, וביקשתי מהבינה שיהפכו מקובץ שמע למאמר תורני מוכן לדפוס, וזה שנתן לי [הוא נתן לי את זה בחמש רגעים ולא שניתי אף שינוי כל דהוא]:

לחץ כדי לכווץ...

כעין זה ניתן לראות בקבצים המצורפים את עבודתו הנאמנה של גי'מיני של נטפרי

 

[ממגד שמים]

המשיב
ואכן הוא ממש פלאי פלאות שפתים ישק משיב דברים נכוחים

לחץ כדי לכווץ...

אמת. המשיב
והפלוס שיש קישור לכל הספרים הקשורים לשאלה . מדהים WOW