**בעניין פירות הנושרים בשבת ודין ערבות שנתלשו ביום טוב שני לבני חוץ לארץ**
### א. טעמי איסור פירות הנושרים בשבת
שנינו במשנה (ביצה ב:): "אין עולין באילן ולא נתלין באילן... ואין סומכין באילן, וכל אלו מפני שבות", ובגמרא שם מבואר דין פירות שנשרו מן האילן בשבת.
והנה, פירות שנשרו מעצמן מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול משני טעמים עיקריים:
1. **גזירה שמא יעלה ויתלוש:** חכמים גזרו שאם יותר לאכול או לטלטל פרי שנשר מעצמו, יבוא האדם לכתחילה לעלות באילן או לתלוש בידיו פירות מן המחובר כדי לאוכלם.
2. **משום "מיגו דאיתקצאי":** כלל גדול נקוט בידינו בדיני מוקצה: "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות – איתקצאי לכולי יומא" (פסחים מו:, שבת מד:). הואיל ובעת כניסת השבת (בבין השמשות) היה הפרי מחובר לעץ והיה אסור באכילה ובטלטול, ממשיך איסור המוקצה ומלווה אותו לאורך כל השבת כולה, ואף אם נשר מעצמו לאחר מכן.
וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ב סעיף ג'):
> "פירות שנשרו בשבת אסורים אפילו בטלטול, גזירה שמא יתלוש".
ובמשנה ברורה (שם ס"ק ז') ביאר וצירף את שני הטעמים:
> "דאף דנשרו מאיליהן, אסורים משום גזירה שמא יתלוש, ועוד דהוו להו מוקצה, דמיגו דאיתקצאי לבין השמשות דהיו מחוברין, איתקצאי לכולי יומא".
### ב. ערבות שנקצצו בארץ ישראל ביו"ט ראשון של חוה"מ – דינן לבני חו"ל
לאור יסודות אלו, יש לדון בשאלה מעשית הנוגעת לבני חוץ לארץ השוהים בארץ ישראל בחג הסוכות:
כידוע, לבני ארץ ישראל יום שני של חג הוא יום ראשון דחול המועד, ומותר להם לקצוץ ערבות לצורך החג; אולם בני חוץ לארץ מחויבים לשמור יום זה כיום טוב שני של גלויות.
ונשאלה השאלה: ערבות שנקצצו בארץ ישראל על ידי בני המקום ביום ראשון של חול המועד (שהוא יום טוב שני לבני חו"ל) – האם מותר לבן חוץ לארץ ליטלן ולטלטלן, או שמא נחשבות לגביו כמוקצה?
* **מצד אחד:** יש לראותן כפירות הנושרים, שהרי לגבי בן חוץ לארץ יום זה קדוש בקדושת יום טוב, ומתקיימים בו שני החששות: שמא יעלה ויתלוש, וכן דין "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות".
* **מאידך גיסא:** הואיל והדבר נעשה בארץ ישראל, מקום שבו היום מותר בעשיית מלאכה ואין בו דין יום טוב כלל, שמא אין לקציצת הערבה שם של איסור, ותהא מותרת גם לבני חוץ לארץ הנמצאים שם.
### ג. דעת הגאון בעל 'מנחת יצחק'
בשאלה זו נחלקו גדולי הפוסקים. מרן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל, בספרו שו"ת **מנחת יצחק** (חלק ח' סימן נ"ט), פסק להחמיר בדבר.
לדעתו, ערבות אלו נחשבות מוקצה גמור ביחס לבני חוץ לארץ, ודינן ממש כדין פירות הנושרים ביום טוב:
הואיל ובחוץ לארץ יום זה נחשב ליום טוב, הרי כשם שפרי שנתלש ביום טוב אסור באכילה ובטלטול, כך גם ערבות אלו שנקצצו ביומו הטוב של בן חו"ל, אסורות עליו. ואין נפקא מינה בכך שהקציצה התרחשה בגבולות ארץ ישראל, שכן מבחינת מעמדו ההלכתי האישי של בן חוץ לארץ, חלים עליו גזירת "שמא יעלה ויתלוש" והדין של "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות – איתקצאי לכולי יומא".
נמצא איפוא, שלדעת ה'מנחת יצחק' אסור לבני חוץ לארץ לטלטל ערבות אלו או להשתמש בהן ביום טוב שני.