בילקוט ראובני מביא שהבל קם תחילה על קין להורגו כי רצה להקריבו קרבן לשם שמים אלא שלא אבה לנחרו על פני השדה
ואז נתגבר קין עליו ושילם לו רעה תחת טובה והרגו וזהו סוד קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה שהתביעה עליו הייתה שהרגו
על האדמה ולא על המזבח (ומה שהבל ביקש להקריבו נראה מדבריו שהיה כדין ואין ע"ז תביעה ואף ל"ש בזה הקם להורגך).
 
הידעת?
הסמ"ג סובר דאמירה לעכו"ם הוא איסור דאורייתא.
מביא תוספתא דדורש מהלשון 'לא ייעשה מלאכה' דמשמע אפי' ע"י עכו"ם.
ומסיים דנראה שאינו אסמכתא בעלמא.
הלבוש בסי' רמ"ג מביא את הדין של אמירה לעכו"ם וכותב שם דיש מפרשים שהיא דאורייתא.

ויעויין שם באליה רבה (א) [לבוש] איסור דאורייתא וכו'. כן כתב בית יוסף סוף סימן רמ"ד בשם סמ"ג, ועיין בחזקוני פרשת בא בפסוק לא יעשה מלאכה מה שהקשה רש"י דאשתמיטתיה דברי סמ"ג ולבוש אלו, גם מצאתי בספר יראים סימן קי"ג זה לשונו הא דאמרינן אמירה לכותי שבות כשאינו מלאכת ישראל כגון שאומרים לכותי עשה האש שלך לצרכי, אבל להוציא קדירות של ישראל מן הגחלים דישראל אסור מדאורייתא, עד כאן. ובזה יש לישב מה שהקשיתי בסק"ח על הסמ"ג, מכל מקום מפוסקים משמע דלעולם דרבנן:



סמ"ג - חלק לא תעשה - מצוה ע/עה

ותניא במכילתיה (בא פרשה ט) כל מלאכ' לא יעשה בהן לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה הגוי מלאכתך משמע מכאן שאסור לישראל להניח לגוי לעשות מלאכתו בין ביום טוב בין בשבת דאורייתא אבל אם מסר לו הישראל המלאכה מערב שבת מותר ובלבד שיהא בביתו של גוי כאשר בארנו בהלכות שבת (יט, ע"ג) אמנם יש לומר שהיא אסמכתא בעלמא שאם היתה מן התורה לא היו מתירין חכמים לעשותה אף בביתו של גוי ואף מסרה מערב שבת ולשון לא יעשה הכתוב בתור' מוכיח קצת שהוא דרשה גמורה.
 
אנשים שאינם מפורסמים שהאריכו ימים מאוד:
קין - לדעה במדרש שנהרג במבול - חי 1656 שנה!
נעמה אשתו של נח לדברי המדר"ר - חייתה לכה"פ 1540 שנה!
חירם מלך צור - ע"פ ספר הישר - חי 1400 שנה!
יהונתן בן גרשום - ע"פ הגמ' בב"ב - חי לכה"פ כ500 שנה!, ולהירושלמי - כ720 שנה! [אגב יש איזהשהוא קבלה שהרר"י אייבשיץ היה גלגול שלו].
 

הלכה כבית שמאי לעולם הבא
למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי הפרי צדיק על חנוכה הכותב: "הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין".
המקור לכך הוא ספר ברית מנוחה המיוחס [בטעות לפי החיד"א] לר' אברהם מרמון. והאר"י הק' הפליג בשבח הספר.
 
 
קיימו אבות כל התורה כולו: או רק באר"י [רמב"ן], אן רק מצות שכליות [רמ"א] או רק מצוות דאו' [חוץ מאברהם שגם דרבנן כעיר"ת].

דן ואשר היו תאומים שנולדו בהפרש של חודשיים וחצי [כמו יהודה וחזקיה], ולכן ל"כ ותהר.
בכלל בתאומים - לסדר העולם גם רחל ולאה היו תאומים. ולכל שבט נולדה תאומה חוץ מיוסף.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓