מסכת שבת חורש לפירורים או לגושים?

[הערב נא]

האם חורש זה רק אם מפוררים את הקרקע לחלקים דקים או גם לגושים גושים, כל עוד הוא חילק את הקרקע ליותר חתיכות עובר בחורש?
כלומר מהו המצב שמאפשר זריעה?

 

[רבי]

האם חורש זה רק אם מפוררים את הקרקע לחלקים דקים או גם לגושים גושים, כל עוד הוא חילק את הקרקע ליותר חתיכות עובר בחורש?
כלומר מהו המצב שמאפשר זריעה?

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שחרישה היא רק בשביל זורע.
רעיון החרישה היא הכשרת הקרקע לזריעה, אבל היא מלאכה בפני עצמה.

 

[הערב נא]

מי אמר שחרישה היא רק בשביל זורע.
רעיון החרישה היא הכשרת הקרקע לזריעה, אבל היא מלאכה בפני עצמה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן כן, אבל מהות המלאכה נקבעת לפי ענין הזריעה

 

[רבי]

אכן כן, אבל מהות המלאכה נקבעת לפי ענין הזריעה

לחץ כדי לכווץ...

כלומר.
חורש חייב רק בעל מנת לזרוע.
א"כ מעניין מקור.

 

[הערב נא]

כלומר.
חורש חייב רק בעל מנת לזרוע.
א"כ מעניין מקור.

לחץ כדי לכווץ...

מסכת שבת - האם חורש שייך רק בשדה שראויה לזריעה? | ים התלמוד

האם חורש שייך רק בשדה שראויה לזריעה? לדוגמא חול ים אינו ראוי לזריעה והאם רק בשדה שעומדת לזריעה? שדה שעומדת לבנייה של בתים, אבל החול שלה מתאים גם לזריעה

forum-otzar-hatorah.co.il

עיין שם

 

[הערב נא]

ולכאו' באגלי טל חורש ט' משמע שיש ריפוי גם בגושים עצמם, וזה נראה שהזרע נקלט גם בקרקע גושית, אכן בשאלתו נראה שהיה פשוט לו במושכל ראשון לא כך

מה דרכו של חורש לרפויי ארעא. וקשה לי מהא דמכילתין פ"א ע"ב אמר רב הונא אסור לפנות בשדה ניר בשבת מאי טעמא וכו' ואלא משום עשבים פירש"י שמחמת לחלוחית הניר עשבין עולין על הצרור וכשהוא מקנח בו נתלשין והא אמר ר"ל צרור שעלו בה עשבין מותר לקנח בה. והתולש ממנה בשבת חייב חטאת. אלא דילמא נקיט מעילאי ושדאי לתתאי ומחייב משום דרבה דאמר רבה היתה לו גומא וטממה. בבית חייב משום בונה. בשדה חייב משום חורש ופירש"י שקיל מעילאי במקום גבשושית ושדאי לתתאי במקום גומא ומשוי המחרישה והוי תולדה דחורש. ומבואר דאף דמקנח בצרור אף שאינו רפוי כמו עפר וכמבואר ברש"י הנ"ל וכמובן אעפי"כ אם ימלא בה גומא יתחייב משום חורש:

לחץ כדי לכווץ...

ואפשר לדחוק לדעת רש"י דאף דהצרור בעצמו אינו רפוי. מ"מ כיון שאינו מחובר עם הקרקע שמילאה בו חשוב רפוי ארעא. דהא אף בחופר שהוא חורש כמבואר בשמעחין. אינו מרכך העפר ממש.

לחץ כדי לכווץ...

ויש לעיין טובא בדבריו, ביסוד שאלתו על רשי הוא מבין שהצרור שהוא לוקח זה בשביל לקנח ומכח זה מסיק שהצרור שאינו רפוי ששייך לקנח בו, אבל אין מוכרח כלל שרשי דיבר על צרור לקנח, ואם אכן שרשי באוקימתא לפני''כ על עשבים דיבר על לקנח, בצרור שייך שיהיה בו עוד שימושים כמו לכסות צואתו שרשי בעצמו מביא לעניין חורש
בדין החופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה

אלא לעפרה - לכסות צואה:

לחץ כדי לכווץ...

ואפשר שגם פה רשי התכווין ללכסות צואתו, שאז אכן הצרור הוא רפוי ומכסה בוא את צואתו ואין שום הוכחה שמדובר בצרור שאינו רפוי? וקשה