דיונים, שאלות ובירורים בהלכה שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הספציפיות בפורום

הערב נא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
315
תודות
588
נקודות
86
האם הידור מצווה זה כעין חומרא או שזה ממש חיוב מעיקר הדין להדר?
והאם הוא קיים רק בעניני יופי והדר או ישנו הידור בצורות שונות, ומה המקורות לכך?
 
בב"ק ט הרבה למדו שזה קרוב לחיוב (עד כאן משלו) והר"ח הוסיף שבחנוכה יש יותר חיוב
(עצם זה שבחנוכה אפי' ההידור המינימלי הוא כפול ולא עד שליש)
תוס' שם נקטו שהידור זה בגודל, כמדומה שהגרח"ק נהג כך,
הכרתי יהודי מדקדק (ומקורי...) שבחנוכה הי' מדליק רק כנגד עצמו, ואמר שהגמ' אמרה לסוג אדם
שהוא מוגדר 'מהדרין' להדליק כך וכך ,וכיון שהוא אמד את עצמו רק כ'מהדר' ולא כמהמה"מ
ה"ז כעין 'קפיצת מדריגה ' ברוחניות אם ידליק יותר, מההידור שהגמ' נתנה למי שבקריטריון שלו
 
לתועלת הרבים הגמ' בב''ק ט ודברי רשי שם
אמר רבי זירא אמר רב הונא: במצוה – עד שליש.
מאי שליש?
דף ט:
אילימא שליש ביתו, אלא מעתה, אי איתרמי ליה תלתא מצותא – ליתיב לכוליה ביתיה?!
אלא אמר רבי זירא: בהידור מצוה – עד שליש במצוה.
בעי רב אשי: שליש מלגיו, או שליש מלבר? תיקו.
במערבא אמרי משמיה דרבי זירא: עד שליש – משלו. מכאן ואילך – משל הקדוש ברוך הוא.

רש"י על בבא קמא, דף ט:
בהידור מצוה עד שליש במצוה - שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור דתניא (שבת דף קלג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה:

עד שליש משלו - דהיינו אותו שליש שיוסיף בהידור מצוה משלו הוא שאינו נפרע לו בחייו כדאמרינן היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם (ע"ז דף ג.):

מכאן ואילך - מה שיוסיף בהידור יותר על שליש יפרע לו הקב"ה בחייו:

תוספות על בבא קמא, דף ט:
עד שליש במצוה - פירוש שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים ואחד גדול ממנו שליש יקנהו:
 
ה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה:
האם שייך ללמוד מעניני נאה לשאר עניני הידור מצווה שאינם נוי, כדוגמת חנוכה שענינו תוספת בכמות?
תוספות על בבא קמא, דף ט:
עד שליש במצוה - פירוש שאם מצא אתרוג כאגוז כמו ששיערו חכמים ואחד גדול ממנו שליש יקנהו:
והאם לדעת תוס' הגודל הוא גם מעניני יופי והתנאה לפניו?
 

הרבה למדו ? שזה קרוב לחיוב ? (עד כאן משלו)
זה לא ענין של בא לי או לא בא לי?
ומה הגדר הבסיסי של האתרוג הראשון למשל
רש"י על בבא קמא, דף ט:
בהידור מצוה עד שליש במצוה - שאם מוצא ב' ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור
בווקסברגר ישנם את כל המחירים, מה מול מה? וכן בכל דבר כמעט יש את המינימום ויש את המקסימום ותווך יש המון?

האם אתה עזבת פעם אתרוג, ואמרת אני לוקח את האתרוג היקר יותר בשליש משום הידור, או שמלכתילה רצית מהודר והלכת למהודר, ואז יכול להיות שהחיוב שלך זה להוסיף שליש על המוהדר הראשון שרצית לקנות?
 
בפשטות הידור וחיוב לא הולכים ביחד
[עד"מ אם אוסרים בחסידות מסויימת כל מיני הנהגות ל"ש לאמר בזה קדש עצמך במותר לך...]
אולם ודאי שזה רצון התורה.
תדע, שמחללין על זה שבת בשחט בהמה כחושה במנחות פרק ר' ישמעאל. שאומרין לו בנזדמנה לו פטומה לשחוט שנית.
 
[עד"מ אם אוסרים בחסידות מסויימת כל מיני הנהגות ל"ש לאמר בזה קדש עצמך במותר לך...]
למה לא?
וזה לא סותר שזה נכון
בפשטות הידור וחיוב לא הולכים ביחד
אולם ודאי שזה רצון התורה.
תדע, שמחללין על זה שבת בשחט בהמה כחושה במנחות פרק ר' ישמעאל. שאומרין לו בנזדמנה לו פטומה לשחוט שנית.
לא מכיר את הגמ' שם תוכל להסביר מה רצית להוכיח משם?
 
למה לא?
וזה לא סותר שזה נכון


לא מכיר את הגמ' שם תוכל להסביר מה רצית להוכיח משם?
1. קדש עצמך במותר לך. אם החברה אוסרת מצד קודים חברתיים הנהגה מסויימת ולא בידו לאפשרות אחרת- היכן נתן משהו מעצמו?

2. גמ' מנחות ריש פרק ר' ישמעאל אם שחט בהמה בשבת ואח"כ מצא אחרת יפה הימנה אומרים לו שחוט לכתחילה יען הוי קרבן מובחר טפי, ומוכח מזה שדין התורה של הידור הוי רצון התורה
[-אמ' התם ילפינן מבחר נדריך, ויתכן שבקדשים הוי יותר חיוב בהידור]
 
נראה לי ללכת בצד שזה לא חיוב.
אבל קשה לי מפסולי הדר בשאר ימים לכתחילה לרמ"א.
ואה"נ לפי המחבר שאפי' חסר מותר וכשיטת הרמב"ם ה"ה בהדר, אבל לרמ"א משמע שזה יותר מהידור גרידא. וצ"ע.
 

1. קדש עצמך במותר לך. אם החברה אוסרת מצד קודים חברתיים הנהגה מסויימת ולא בידו לאפשרות אחרת- היכן נתן משהו מעצמו?
קדש במותר וכו' כדי שלא תבוא לאיסור, ואם תעבור אז תעבור על האיסור שלך ולא של התורה, כעין איסור דרבנן, וממילא שייך שפיר באיסורים מגזריים
ופשוט
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓