- הודעות
- 66
- תודות
- 538
- נקודות
- 256
ישנם שני מערכות מידות בתורה.
מידות האורך - פרסה, מיל, אמה, טפח, אצבע (טפח אינו חמשת אצבעות היד, אלא ארבעה אגודלים או חמש פעמים האצבע הראשונה)
מידות נפח - הסימן המפורסם שלהם, שכל לומד צריך לזוכרו - 'כאסקל"ב יגוד"ו'
כאסכל"ב - ראשי תיבות לפי סדר הגדלים - כור איפה סאה קב לוג ביצה - וכדי לדעת כמה ביצים בלוג וכמה לוגין בקב וכו', בא הסימן יגוד"ו - שיש להשחילו בין האותיות של כאסקלב כך:
כ א ס ק ל ב
י ג ו ד ו
שפירושו משמאל לימין כך: ו' ביצים בלוג, ד' לוגים בקב, ו' קבים בסאה, ג' סאים באיפה, י' איפות לכור!
אלו שני מערכות מידות שלכאורה הן נפרדות לחלוטין זו מזו, אך יש כמה מקומות שהם התחתנו זו בזו - אחד מהם הוא בגמרא בפסחים קט., ששם מבואר ששיעור מ' סאה של מקוה הוא בדיוק שיעור אמה על אמה ברום ג' אמות.
אחרי החתונה הזו, נמצא שמי שיודע את שיעור רוחב האגודל או את שיעור רוחב האצבע, יכול לשחזר עם שיעור זה את כל המערכות של המידות האלו!
נמצא שכל המחלוקת (חזון איש, רבי חיים נאה ועוד) של השיעורים, עקרונית היא תלויה בשאלה אחת בסיסית - מהו שיעור רוחב האגודל או האצבע של אדם בינוני!
אולם צריך לעשות מדידות בכמה שיעורים שונים, כדי לבחון האם כל המסלולים יביאו לאותה תוצאה.
לאמיתו של דבר אין שום דרך לשער בצורה מדוייקת ממש את השיעורים, אבל אפשר לקבל על ידי מדידות, טווח מסויים שהוא 'טווח הספק'.
פרסה ומיל לא הוזכרו בתנ"ך והם כנראה מילים רומאיות שניתנו לשיעורים יהודיים, אך אמה וטפח, וכן כור איפה סאה הוזכרו בתנ"ך. אולם קב ולוג כנראה לא הוזכרו בתנ"ך.
מידות האורך - פרסה, מיל, אמה, טפח, אצבע (טפח אינו חמשת אצבעות היד, אלא ארבעה אגודלים או חמש פעמים האצבע הראשונה)
מידות נפח - הסימן המפורסם שלהם, שכל לומד צריך לזוכרו - 'כאסקל"ב יגוד"ו'
כאסכל"ב - ראשי תיבות לפי סדר הגדלים - כור איפה סאה קב לוג ביצה - וכדי לדעת כמה ביצים בלוג וכמה לוגין בקב וכו', בא הסימן יגוד"ו - שיש להשחילו בין האותיות של כאסקלב כך:
כ א ס ק ל ב
י ג ו ד ו
שפירושו משמאל לימין כך: ו' ביצים בלוג, ד' לוגים בקב, ו' קבים בסאה, ג' סאים באיפה, י' איפות לכור!
אלו שני מערכות מידות שלכאורה הן נפרדות לחלוטין זו מזו, אך יש כמה מקומות שהם התחתנו זו בזו - אחד מהם הוא בגמרא בפסחים קט., ששם מבואר ששיעור מ' סאה של מקוה הוא בדיוק שיעור אמה על אמה ברום ג' אמות.
אחרי החתונה הזו, נמצא שמי שיודע את שיעור רוחב האגודל או את שיעור רוחב האצבע, יכול לשחזר עם שיעור זה את כל המערכות של המידות האלו!
נמצא שכל המחלוקת (חזון איש, רבי חיים נאה ועוד) של השיעורים, עקרונית היא תלויה בשאלה אחת בסיסית - מהו שיעור רוחב האגודל או האצבע של אדם בינוני!
אולם צריך לעשות מדידות בכמה שיעורים שונים, כדי לבחון האם כל המסלולים יביאו לאותה תוצאה.
לאמיתו של דבר אין שום דרך לשער בצורה מדוייקת ממש את השיעורים, אבל אפשר לקבל על ידי מדידות, טווח מסויים שהוא 'טווח הספק'.
פרסה ומיל לא הוזכרו בתנ"ך והם כנראה מילים רומאיות שניתנו לשיעורים יהודיים, אך אמה וטפח, וכן כור איפה סאה הוזכרו בתנ"ך. אולם קב ולוג כנראה לא הוזכרו בתנ"ך.
